"על כרחנו צריך לומר דכשבאים להוסיף על העיר (ירושלים) והעזרות (של בית המקדש) באותה שעה בטלה ממקום זה קדושת המחיצות הקודמות. כי רק שתי מחיצות נתרבו כנ"ל בספרי (עיין באריכות מקור הדברים בדברינו לפרשת ויקרא חלק תשעה עשר) ולא שלש מחיצות, ולא תתכן ההוספה אלא אם כן בטלה קדושת המחיצות הקודמות, שבמקום ההוספה. ויש לומר שזה הוא בגדר תנאי, שכל הקדושה הראשונה שקדשו למחיצות הראשונות היא רק עד אותה שעה שיבואו להוסיף על המקום במחיצות חדשות. ומאחר שכן, חוזר אותו מקום כמו בתחילת ההיקף (כלומר לפני שהוקף), טרם שגמרו ההיקף כולו שכנ"ל, שאם אומנם קמא קמא קדיש (כלומר שהמקום מתקדש בשלבים) אבל הוא בתנאי שתגמר ההקדשה כולה. על כן בהפסל התודה מדין יוצא (בזמן תהליך ההקדשה) ובטלה ההקדשה (באופן זמני) שוב חוזר כאן דין בכל הרואה (המתיר לאכול גם ללא מחיצות) וכמו בראשית ההקדשה (לפני שהתחיל התהליך)".