בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • תפילות יום הכיפורים
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • ארץ מול שמים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

undefined
3 דק' קריאה 5 דק' האזנה
נתבונן קמעה בתוכן תפילתו הקצרה של הכהן הגדול ב'לפני ולפנים', אשר בקודש הקודשים, ביום הכיפורים. נאמר במשנה (יומא ה, משנה א):
"ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו, שלא להבעית את ישראל".

הכהן הגדול לא היה רשאי להתמהמה בתפילתו, כדי שלא ייבהלו ישראל, שמא אירע לו אסון באותו מקום, כמו שאירע לבני אהרן בקָרבתם לפני ה' וימותו. כי מסורת הייתה ביד חכמינו שכהן גדול המשנה דבר בעבודת הקטורת - לא היה יוצא חי משם. ומסופר בתלמוד (יומא נג, ע"ב) על אחד הכהנים שהאריך בתפילתו, והיה הדבר קשה בעיני אחיו הכהנים, וענה להם: שהתפלל עליהם ועל בית המקדש שלא יחרב, והשיבו לו שלא יהא רגיל בכך, שהרי למדנו במשנה: "לא היה מאריך בתפלתו, כדי שלא להבעית את ישראל". עד כדי כך הגיעו הדברים, שהזהירוהו שלא ירגיל עצמו בכך, ועל מה בסך הכל מדובר באריכות תפילתו? על בית המקדש שלא יחרב!

מהי אם כן תפילתו הקצרה, המקובלת הרצויה:
"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתהא שנה זו גשומה, ואם שחונה - תהא גשומה".
הנה בתפילתו הקצרה לא הזכיר מאומה מהצרכים הרוחניים של ישראל, כמו: לימוד תורה, יראת שמים או משהו מקיום המצוות, וכן לא הזכיר משהו מן הצרכים הקיומיים כמו: 'שלא תעבור חרב מלחמה בארצנו', או חס וחלילה 'שלא תבוא מגיפה לגבולינו' וכדומה. כל מה שניתן לו לומר באותם רגעים ספורים שהיה שם - תפילה קצרה על הגשמים. מתפילה קצרה זו, ניתן ללמוד עד כמה יקרים וחשובים הם לנו הגשמים, וקודמים הם לשאר הבקשות והמשאלות של חיינו.

בתלמוד ישנה הרחבה לתפילתו הקצרה בשלוש בקשות נוספות, שבעצם הן נובעות וקשורות לשאלת הגשמים, והן:
א. "לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" - שלא יסור שבט מבית יהודה.
ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבה וניתן את דעתנו על הרחבה משולשת זו.

הבקשה האחת, על מלכות בית יהודה שלא תיבטל, מלמדת אותנו מה גדולה היא מעלתה של המלכות וחשיבותה לקיומם של ישראל. היא מהווה כלי להרבה ברכות שיחולו עליה ויימשכו ממנה ומכוחה. אנו עדים בדורנו להרבה תופעות של התמוטטות מלכויות, מה קורה לאזרחי מדינה ללא שלטון מרכזי? על חורבותיה משתלטים הרעב וההפקרות. ללא מוראהּ - איש את רעהו חיים בְּלעוֹ. הנה כאן יסודה העתיק של התפילה לשלום המלכות!

לאחר הדאגה הכללית לקיומם של ישראל, באה הבקשה השנייה, הפרטית: "ולא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה". כי תקנת הכלל קודמת לצרכים הפרטיים, כחומה זו השומרת על כלל העיר, שיש להקדים בחיזוקה ולתמוך בה, לפני שמתקנים את המבצרים הפרטיים. כי מי שלא נותן יד לביצורה, מסכן את ביתו שלו (ריה"ל, כוזרי מאמר ג, יט). שתי הבקשות הללו הן הרחבה לבקשת הגשמים של הכהן הגדול בדאגה לקיום הגשמי של הכלל והפרט בישראל.

מה שלא מובנת לנו היא הבקשה השלישית: "שלא תִּכָּנֵס לפניך תפילת עוברי דרכים"! היכן מצינו בקשה על דרך השלילה? בקשה התובעת לסתום תפילתו של הזולת? נקשיב לשאלתו ולתשובתו של אחד מגדולי חכמי הלב, האדמו"ר ר' שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל. הוא הקשה: מי הם עוברי הדרכים הללו, האם הם צדיקים? וכי תעלה על דעתך שיתפללו הצדיקים שלא ירד מטר על הארץ בשעה שהאדמה זקוקה למים? ואם הם רשעים, וכי תעלה על דעתך שתפילת רשעים תתקבל בשמים, ויימנע הגשם בעבורם? אם כך הוא הדבר, שאין דרך הצדיקים לבקש שלא ירד הגשם, ובקשת הרשעים אינה נשמעת בשמים, אם כן במה מדברים חכמינו? כנגד מי מתכוין הכהן הגדול בתפילתו? והוא השיב: המדובר בגמרא, ביהודי שכל היום עמל לפרנסתו, ועתה הוא שב לביתו ויורדים הגשמים והדרך מתמלאת בבוץ, ועגלתו שוקעת והוא תקוע באמצע הדרך, ובהיותו רטוב כולו הוא זועק: אוי! איך אגיע הביתה?... זעקתו כל כך נוגעת ללב והיא תובעת מענה! על כגון זה מבקש הכהן הגדול שלא תיכנס תפילתו, כי ישראל עמך צריכים לגשמים והם משוועים אל ה', שעליו הם נשענים ובוטחים, ו'כלל ישראל' קודמים ל'רֶבּ ישראל'!

כאן נבין את תפקידו של הכהן הגדול - להסדיר את תפלות עמך בית ישראל לפני המקום. לפני פמליא של מעלה מגיעות הרבה תפילות - חלקן רוויות בדמעות, שלפעמים הן סותרות זו את זו! מי יכריע איזו תפילה תיכנס תחילה, ואיזו תידחה?... כאן ניצב הכהן הגדול במרום הקודש ב'לפני ולפנים', במקום הֵיעלוֹת תפילתם של ישראל לשמים, משם הוא משקיף על כל צורכיהם של ישראל והוא קובע את סדר ההדרגה והעדיפויות של צורכי ישראל, בתפילה נכונה הערוכה לפני המקום בסדר הקדימויות של התפילות והבקשות, ותפילתו הקצרה מהווה תמצית ועיקר צורכיהם של ישראל! על כן בעיצומו של היום הקדוש, בפגישה עם הקודש הפנימי, ב'לפני ולפנים' של המקום, ועל דעת המקום, הוא שוטח תפילתו שם ואומר: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"!


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il