האם השמחה שלמה? | הרב יוסף צבי רימון | בית המדרש

שבת ומועדים
חיוב ההודאה על נס

קטגוריה משנית

464

3 דק' קריאה

שאלה
לכאורה יש מקום לשאול: הרי השמחה שלנו ביום העצמאות אינה שלמה. יש רבים ששילמו מחיר אישי כבד על הקמת המדינה - הנופלים ומשפחותיהם, פצועי צה"ל, נפגעי הטרור ועוד. כיצד אפוא אנו יכולים להיות שמחים?

נוסף על כך, המדינה שלנו כעת איננה המדינה האידיאלית, ויש עוד מקום להתקדמות רבה עד שמדינת ישראל תהיה "אור לגויים" ותלך באופן מלא בעקבות דבר ה'. לעתים אף נראה שהמדינה עושה דברים הפוכים, המונעים את תהליך הגאולה השלמה! כיצד אפוא ניתן לקבוע יום שמחה ביום העצמאות?

תשובה
הגמרא (ברכות נט ע"א) אומרת שאדם שאביו מת ונפלה לו ירושה, מברך גם "ברוך דיין האמת" על מות אביו וגם "שהחיינו" על הירושה, וכך פוסק השולחן ערוך (או"ח רכ"ג, ב). הרשב"א (ח"א סי' רמ"ה; הובא במשנה ברורה שם, ס"ק ט) מסביר שאמנם האדם בוודאי היה מעדיף שאביו לא ימות והוא לא יקבל את הירושה, אולם משכך אירע, על האדם להודות על הטובה גם אם מעורב בה רע:

ברכת שהחיינו אינה תלויה בשמחה אלא תלויה בדבר שמגיע לו תועלת, ואף על פי שמתערב עמה צער ואנחה.

חיינו מעורבבים מטוב ומרע. אין כמעט מציאות שניתן לומר שהיא טובה לחלוטין, ובכל אירוע תמיד יהיה מעורב מעט עצב. אפילו בזמן חתונה, כשהחתן והכלה עומדים תחת החופה ונמצאים בשיא שמחתם, אנו מזכירים שהבית שנבנה כעת אינו שלם כיוון שירושלים עדיין חרבה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קל"ז, ה-ו). לכן, גם אם נאמר שמדינת ישראל עדיין לא הגיע לשלמות, וגם אם שילמנו מחירים כבדים כדי שהמדינה תצליח לקום ולהתקיים, בוודאי צריך להודות לה' על כל הטובה שגמל איתנו.

דוגמה לדבר זה ניתן לראות בסיפורו של החיי אדם (קנה, מא), שסיפר על פיצוץ אבק שריפה בחצר ביתו, שבגללו נהרגו רבים, נפצעו אחרים, ונהרסו כמה בתים. עם זאת, רבים ניצלו (ובהם כל בני ביתו של החיי אדם), ולכן קבע החיי אדם יום שמחה והודאה בכל שנה.

מדינת ישראל - גאולה לכלל ישראל
פרט לשמחה על עצם הניצחון, להקמת המדינה הייתה השפעה אדירה על מצבו הכללי של עם ישראל, בשני מישורים - המישור הפיזי והמישור הרוחני: במישור הפיזי, הניצחון במלחמת השחרור השפיע לא רק על היושבים בציון, אלא גרם להצלת יהודים בכל מדינות העולם (ובפרט ניצולי השואה), שכעת היו יכולים לעלות לארץ ולא לנדוד ממדינה למדינה ולהישאר בגלות.

במישור הרוחני, אין ספק שהקמת מדינת ישראל הורידה את הכמות הנוראה של ההתבוללות המתרחשת בשאר העולם, ונוסף על כך, הקמת המדינה אפשרה הקמת מרכז רוחני אדיר בארץ שמשפיע על כל העולם כולו.

על כך יש להוסיף טענה עקרונית יותר: המשמעות של הקמת מדינת ישראל והניצחון במלחמת השחרור איננה רק בנתינת אפשרות ליהודים לגור בארץ ישראל בשקט ובשלווה. עיקר הנס הוא הקמת מלכות ישראל. ואף שמדינת ישראל כיום עדיין לא הגיעה למציאות של מדינה יהודית מושלמת, והיא איננה שומרת תורה ומצוות, עדיין יש לומר הלל על עצם חזרת המלכות.

ניתן להביא ראיה לכך מן העובדה שבזמן החשמונאים המצב הרוחני היה גרוע מאוד (בעיקר בסוף תקופת החשמונאים), ואף על פי כן הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ג ה"א) פוסק שאומרים הלל משום ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה"! כלומר אף שמבחינה רוחנית מאתיים השנים הללו כללו תקופות רעות מאוד, הרמב"ם כולל אותם ב"מלכות ישראל" ובסיבה שבגללה אומרים הלל בחנוכה (עיינו ידי אליהו על הרמב"ם שם). ואם בימות החנוכה כך - קל וחומר שבימינו יש לומר הלל על הקמת מלכות ישראל (עיינו שו"ת עשה לך רב, ח"ה סי' י"ז ד"ה קביעת יום).

ספירת העומר - זמן של תהליך
יום העצמאות חל בין פסח לשבועות - בין יציאת מצרים לקבלת התורה. זהו זמן של תהליך והתקדמות (ראו עמ' קקק). בתקופה של התקדמות לא הכול מושלם; יש בעיות שונות שצריך לפתור עד שמגיעים לגאולה המלאה. ביום העצמאות, שאותו אנו קובעים ליום שמחה, איננו מתעלמים מהחסרונות שקיימים במדינה ומהמחירים ששילמנו עבורה. אנו זוכרים את הנופלים ביום הזיכרון, ומתוך כך נכנסים ליום העצמאות. אולם חסרונות אלו אינם אמורים לגרום לנו שלא לשמוח ושלא להודות לקב"ה. עלינו להתבונן בעיניים פקוחות במציאות ולראות את הנס האדיר שבהקמת מדינת ישראל, את הטוב המופלא שהקב"ה הרעיף עלינו בכך, ולהודות לו על כך בפה מלא שירה ורננה. כדרך זו כתבו רבים מגדולי ישראל, וביניהם שו"ת קול מבשר (ח"א סי' כ"א), הרב חיים דוד הלוי (דת ומדינה, עמ' 102-101) ועוד.

חיוב ההודאה על נס