בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • פקודות הסותרות דין תורה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

המאבק על שלמות ארצנו - חלק ג'

חלק ג' של כרוזים ומכתבים שכתב רבנו

undefined

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

י"ד באלול התשכ"ז
8 דק' קריאה
כא.
ב"ה עיקת"ו ירושת"ו י"ז אייר התשל"ה
(להזכיר את ספירת-השנים הנוצרית
אין שום צורך ושום היתר)
לכבוד מר...
עתרת השלום והברכה,
בתשובה לעיקר מכתבך הנני בכל תקף והחלט, לחזור על הדברים הקבועים, מוצקים, ברורים וקיימים.
כי כל שטחי הקרקעות של יהודה ושומרון, הם בודאי שייכים וקשורים אל מלוא רוחב ארצנו וחיוב שלטוננו עליה, ולפיכך גם חיוב מסירות נפשנו על כך נגד כל כפייה מצד משהו, להעבירנו מזכות ירושתנו זאת.
בכל חביבות היקר
וצפיית ראיית הישועה השלמה

כב. מלחמה על יהודה ושומרון
(מתוך "שיחות הרב צבי יהודה")
צריך להזדרז ולהרבות התנחלויות. כתבתי למשה דיין: "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה". ואני מוסיף: גם על הגולן ויריחו. הלימוד הזה, החינוך הזה, ההכרזה הזאת, הוא דבר למעלה מן הכל. יש לחזור עליו בלי הרף, פעם אחר פעם, אלף פעמים ואחת. יש לעקור מן השורש הזה את הרקבון, החולניות והחולשה של התחשבות בגויים. רבונו של עולם! מתי התחשבנו בגויים?! כשהלכנו לישב את ראשון לציון ופתח תקוה, התחשבנו בגויים? האם בגלל שב"ה גדלנו והתרחבנו ויושבים באו"ם, אנו צריכים להתחשב בגויים? האם כשכבשנו את ירושלים, התחשבנו בגויים? האם כבשנו את הארץ בהתחשבות בגויים? כתבתי למשה דיין: דע שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה. מלחמת אחים?! מלחמת אחים אינני רוצה!!! אך אין זה משנה: האמירה הזאת, האיום הזה, שיכול להיות על-מנת כן, היא העמדה שלנו, בתוקף ועוז וקדוש השם, לזכור להזכיר בלי הרף לממשלה, לעם ישראל ולצבאות ישראל, שאין להעלות על הדעת ספק של הרהור של החלשת אחיזתנו בכל מלוא רוחב ארצנו. איננו בעלי בית על הארץ הזאת מבחינה משפטית, אנו רק נציגים של כל כלל ישראל.

כג. גילוי-דעת-ישראל-תורה

ב"ה, י"א סיון התשל"ה.
אל כל עַם-ישראל ואל כל העולם כולו.
המיצוה האלהית, אשר נצטווינו בתורת-האמת, של ד' אלהינו מלך העולם ובוראו וקורא-דורותיו, שהארץ הזאת, ארץ חיינו נבואתנו וממלכתנו, שהובטחה הבטחת-נצח לאברהם אבינו לו ולנו לזרעו אחריו, תהיה ביד שלטוננו עליה, לכל מלוא מרחביה, שטחיה וגבולותיה, כיבושיה ויישוביה, "וירישתם אותה וישבתם בה", היא קיימת וקבועה לדורות-עולם, ככל נצחיותה ובטחונה של תורת בורא-עולם, צור ישראל וגואלו. וכל כפייה נגדה לעבור עליה, מצד ממשלה ישראלית או מצד איזו ממשלה של גויים, ידידים או אויבים, מחייבת אותנו, בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו, להתקומם נגדה בכל חיינו ונפשותינו, וכל איזו "החלטות" שהן לגזילת חלקי הארץ הזאת, השייכת לכל מיליוני היהודים, שברוסיה ושבאמריקה, ובכל מקומות תפוצותיהם, הנן בטלות ומבוטלות פחות מכל עפרא דארעא. ועצת ד' לעולם תעמוד.

כד. מסירות נפש על שלטוננו בארץ
(מתוך "שיחות הרב צבי יהודה")
שיחה במוצאי-שבת פ' תצא התשל"ה.
אנו מצווים מן התורה לכבוש את הארץ ולקבוע בה את שלטוננו, ואין אפשרות לעזוב שום מקום שבארץ, בשום פנים ואופן. כידוע עקירת מצוה מן התורה היא ב"יהרג ואל יעבור" רק לגבי שפיכות דמים גלוי עריות ועבודה זרה. כל זה במצבים רגילים, אבל בשעת כפיה וגזרה גם דבר קל הוא חמור, ויש למסור את הנפש אפילו על שרוך נעל. ואין הבדל מאיזה צד היא הכפיה. (זה כולל אפילו כפיה מיהודים, חלילה, כפיה אנטי דתית). דבר זה לא יקום ולא יהיה, ולא ינשלו אותנו מחלקים של ארצנו! מחויבים אנו כולנו במסירות נפש! וממשלה שעושה הסגר בארץ כמו שעשו תחום מושב ליהודים ברוסיה - לא תהיה כזאת בישראל!

כבוש הארץ בכל גבולותיה הוא מלחמת מצוה, אין ספק בדבר, ואין שום היתר להכניס גויים בתוך גבולותינו בחלק מן הארץ; כך הוא מצד התורה, ויחד עם זה דרישה מעין זו (של נישול חלקים מארצנו) היא בנדיטיזם; כאילו יצרנו "מדינונת" קטנה והיא צריכה להספיק לנו.

כה.
הכרוזים הבאים, על רקע פינוי ברוטאלי של מפגינים נגד נסיגה מאבו-רודס שבסיני כדרישת קיסינג'ר.
ב"ה, ערב שבת-קֹדש - כי תבוא לארץ ד', התשל"ה.
יישר כוחכם מלב ונפש
יקירינו חמודינו המפגינים בלילו של מוצאי השבת הזה בנאמנותכם הנאדרת לישראל ולמדינתו.

בכם ישראל יתפאר, ושמכם וזכרכם ופעלכם יתקיים בהמשך דברי ימי עמנו בתקומת דבר ד' על נחלתו, ושמם וזכרם של חלושי הממשלה והאמונה בישראל, עם האַלות והמכות שלהם, יישאר כמובן כראוי להם ולכבודם, הנסחבים עם המומר העוכר-ישראל.

וכערך קיקיוניותו של השלטון הבריטי הנכרי, אשר בגד ומעל בשעתו בתפקיד שליחותו ההיסתורית, בסיועו לשוב ד' שיבת ציון, ומתוך רוח-שטותו זו התגלגל והתדרדר להיות מיצר לישראל, ולפיכך התמוטט והסתלק, בסדור ההנהגה האלהית של קורא הדורות, מכל עמדותיו שנראו כמבוצרות, במרחבי אזיה ואפריקה, כן ערך קיומיותו לדור הבא ולדורות הבאים, של שלטוננו זה, בהיגררוּת-חולשתו והתבלבלותו, המדמה לשמש בדיקטטורה נגד העם וארצו, הנסחב בעבדותיוּת אל שר-חוץ של מדינה אחרת, לדאבוננו ולחרפתנו.

ועצת ד' לעולם תעמוד. ונצח ישראל וארצו יחיה ויתקיים.
בצפיית הישועה השלימה

כו.
(ב"ה, כ' אלול התשל"ה.)
אחי ורעי גדולי פארי ישראל מקדשי השם, המעוכבים כעת במעצר על-ידי יתירי-הכח וחסירי-המדע, כהגדרת חז"ל במסכת מכות, שלוחיה של ההשתלטנות הקיקיונית המבולבלת, עושת דבר הגויים בתוכנו ועלינו לעת-עתה, בנוסחת שמירת ה"סדר" במדינתנו, כדוגמת אותו הילד שהסביר קריעתו לפירורי-ניירות את כתבי-המדע החשובים, באמרו שהוא עושה את זה שיהיה ב"סדר".

התהילה והתפארת לכם, בתֹקף חסן עמידתכם האיתנה, במסירות-נפשכם הנשגבה, המשמשת סמל נאדר ואות נאמן לרבבות אלפי ישראל, לדור ולדורות, במלוא אהבת כולם, כל הגוי האחד והמיוחד בארץ, בדבקות סגולת-חיוניותה האלהית, בבריאות אוירה ונצח ממשותה. כל שפעת הברכה הכבוד והיקר לכם מאת כל עמנו וארצנו, לרוממות מעלתכם ולנועם פעליכם ולהמשך ממשותם והארתם במלוא תקומת דבר ד' על כל עמו ונחלתו לעיני כל אפסי ארץ.
חִזקו ואִמצו, וחַזקו ואַמצו.
אתכם בלב ונפש,
בצפיית ראיית הישועה השלימה

כז.
לאחר נסיון נוסף להתנחלות בסבסטיה בחנוכה, ע"י אלפי צעירים. נסיון שהביא סוף סוף לפשרת "קדום".
ב"ה, ג' טבת התשל"ו.
התהילה והתפארת השלום והברכה,
אל כל אחינו ואחיותינו בנינו ובנותינו מתנחלי אלון-מורה.
מתוך סיומנו ההלל-וההודאה על רוממות הישועה של הימים ההם, והארתה נתיבות חיינו, וסדרי התחדשותנו-כקדם בארץ-חיינו נחלת-אבותינו, בעצם מרחבי ותסבכות זמננו זה, מוּדעת ומובעת לכם לכולכם ההערצה וההשתייכות הנפשית מאת כל בית ישראל, ראשיו והמוניו. אל יבהלוּכם בלבולי הריקנות ואבדנות-הדעת של המשתלטים ופוסעים על עמנו ונחלתנו, בהמשך שליחותו של אותו עוכר-ישראל וגוזל קרקעותיו, המשומד לדורותיו משלשלת אחוזתנו. הוסיפו והגבירו עוז ותעצומות, כי לעומת שמותיהם ורשעת-כסלתם של אלה, אשר ישארו לבוז ולקלון לדראון-עולם בדברי ימי ישראל ונצח תחייתו-תקומתו, הלא שמותיכם והדרות פעליכם יימשכו בתוכנו במשגבי חֹסן ישועתנו ואמונת עִתֵּנו, יתקיימו ויתרוממו בהקרנת אורם לתֹקף דורותינו.

כל עצמותינו תאמרנה תודעת-אמת ושכלול ישועתנו, המתגלית במערכת הופעתכם הנאדרה לקידוש השם, אשריכם ואשרינו בכם שככה לכם.

נאמנכם ברוממות יקרכם בצפיית הישועה השלימה

כח. המשך בירורי הדברים היסודיים והשרשיים.
ב"ה, ז' אייר התשל"ו.

א. הארץ הזאת, לכל מרחבי גבולותיה, היא כולה שלנו, של כולנו ירושת אבותינו אברהם יצחק ויעקב, של כל עם ישראל ודורותיו. אנחנו הנמצאים פה בארץ הזאת, וזוכים לבנות אותה ולהיבנות בה, הננו חלק שליחים ונציגים, של כל עם ישראל, של כל אחינו ואחיותינו בכל מקום ומצב שהם. אנחנו אלה פה איננו העם אלא חלק שליחים ונציגים של העם כולו. לפיכך הממשלה, המסדרת את ענינינו פה, בשטחי ארצנו, יפה כחה רק בסידורים מקומיים מצומצמים של שטחים אלה, של עריכת עניניהם האירגוניים והבטחוניים, הישרים והצודקים, אלינו ואל מיעוטי שכנינו היושבים בתוכינו, בתוך מסגרת שלטוננו, - ובשום-אֹפן אין שום כח וערך, תֹקף רשות וזכות, לכל הסידורים של ויתורים, הפקעות קנין ושלילת בעלוּת, שלנו בני אברהם יצחק ויעקב, ביחסנו אל שטחי ארצנו זאת, וביחס שייכותה של ארצנו זאת כולה אלינו ואל כל עם ישראל, אל כל אחינו ואחיותינו, במקומותיהם ובמצביהם. ולפיכך ביחס לכל מרחבי יהודה ושומרון, הגולן והבשן, שהם בעצם ליבה עצמה של כל ארץ-ישראל, השייכת לכל עם-ישראל, לכל מיליוני אחינו ואחיותינו ודורותינו, אין שום ממשות לכל הדברים-הבטלים האלה, של "ויתורים" מנתקי חיוניות עמנו ונחלת ירושת אבותינו, שהיא קבועה וקיימת לעד-לעולם, כימי השמים על הארץ.

ב. כפי אותה המידה הגדולה, הנבונה והנכוחה, של תודעת אמת והכרת ערכינו, שהארץ הזאת, ירושת אבותינו אברהם יצחק ויעקב, היא של כל עם ישראל, של כל מיליוני היהודים והיהודיות, בכל מרחבי העולם הזה, ואשר הממשלה הזאת, בענינה החשוב לסידורים הלוקאליים המוגבלים, איננה ממשלה של כל עם-ישראל אלא של חלק מאושר זה, הנמצא ועושה בשליחותו פה בארצו, ואשר לפיכך כל סידוריה יש להם ענין לחיוב ולא לשלילה, לריבוי כבודם של ישראל וכל תֹקף עצמאותו ותחייתו, ולא העם הזה, הנמצא כעת כאן בארץ-חיינו זאת, הוא אשר יצמצם ויגביל את אחיזתנו בארץ חיוניותנו ותחייתנו, אלא דבר ד' רבון עולמנו קורא דורותינו, הוא אשר ירחיב וירומם יצליח ויגדיל כבודנו ופעלינו, ויכונן כל השראת שכינתו במלוא שלימות עמנו וארצנו כולה, במשגב אמתת תחייתנו.

כט.
ב"ה, ט' אייר התשל"ו.
לדעת להודיע ולהיוודע,
לכל עם ישראל וארצו,
אנחנו לא במדינת רוסיה,
אין תחום-מושב בארץ ישראל,
בארץ חיינו תחייתנו ותקומתנו.
כל דברי-ההבל, של מי-שהוא, על העלאות-על-הדעת הגבלות, קיצוצים, ו"ויתורים" על מה-שהוא של שטחי אדמות חיוניותנו, הם בטלים-ומבוטלים בהחלט. כל העם הבריא, החי, המכיר והמרגיש, יתקומם, ילעג, ידחה, יפיח את כל פטפוטי-השטויות האלה, והיו כלא-היו, וכולנו כולנו יחד, באהבת-אחוה שלימה ובגבורת-תעצומות נשגבה, נתרומם לבניית נחלת-אבותינו וכל תקומת דבר ד' וחזונות נביאיו לשיכלול תחייתנו.

ל. ולמשומדים ולמלשינים אל תהי תקוה.
ב"ה, א' נשא-ראש התשל"ו.

שיהיה ידוע וברור ומוּכּר וזכוּר אל כל העולם כולו יום ולילה, ואל כולנו, אל כל אחד וכל אחת מאתנו.
כי כתקומת דברו של רבון-העולם וקורא הדורות, וכהכרזה וההצהרה התקיפה של ארגון אומות העולם, ברוך-השם שבנו הביתה, אל ציון בית-חיינו וירושלים-מקדשנו בירת-ארצנו, והננו מדינה עצמאית שלימה מיוחדת וחסוּנה, ובהחלט לא משועבדת ותלויה לחסדי לאומים וחטאותיהם, אשר בחבלי תסבכותיהם הם קשורים בתפיסת עמדתנו וחזקתה במזרח-תיכוננו זה, בשחרור עול הגויים מעל צוארנו.

כרכורי הרמאות של המומר העוכר-ישראל, ושל חולשת הממשלה הנסחבת לעת-עתה אתו, יעברו ויחלופו. בריאות עמנו וארצנו תקיא אותו, ככל המומרים שבכל דורות הגלויות. בודאי עוד יעשה לנו צרות מסוימות, ככל הממרים שבכל דורות הגלויות. ונצח ישראל ותקומתו יתרומם ויתנשא בתפארת עוזו ושיכלולו לעיני כל אפסי-ארץ, במלוא ברכת בונה ירושלים ומכנס נדחי ישראל ומחזיר שכינתו לציון.

וד' צבאות עמנו - ומשגב לנו אלהי יעקב סלה.
בצפיית הישועה השלימה

לא. להזכּיר
ב"ה, י"ד מרחשון התשל"ז.

כלפי הדברים הבטלים על עריכת "משאל-עם",
ביחס אל יהודה-ושומרון, נחלת אבותינו וממלכתיותנו ונבואתנו.
הארץ הזאת, לכל מרחבי גבולותיה, כולה שייכת לכל עם ישראל כולו, לכל בני ובנות ישראל, בכל מקום שהם. הקרקע שלה כולה אינה נגזלת, ולא תיגזל מאת עם ישראל כולו, מאת בני ובנות העם הזה כולם. אנחנו מיליוני היהודים הנמצאים כאן הננו נציגים שליחים של העם הזה, הננו חלק חשוב של העם הזה, ולא רובו שככולו. הממשלה של שטחי הארץ הזאת ושלנו היושבים בה, איננה הממשלה של עם ישראל כולו, אלא של חלקו החשוב הזה ושל היושבים בה בארצנו זאת. אנחנו הנציגים השליחים של עמנו, בשובנו ציונה, אין לנו כל זכות וכח משפטי והיסתורי בשם עם ישראל לכל סידורים קבועים בבעלות חלקי ארצנו זאת. כל סידורים שייעשו, חלילה, בניגוד לשייכות המוחלטת של כל חלקי ארצנו זאת אל עם ישראל, הם שלא כהלכה ושלא כצדק ההיסתורי, וכמפורש בתורה ובנביאים האלהיים, והם בגידה ומעילה בשליחותנו תפקידנו וייעודנו, מתוך טשטוש-תודעה גלוּתי, והרי הם בטלים ומבוטלים ואין להם כל ערך ממשי מציאותי וחוקי. "ואי עביד לא מהני". ודבר בורא השמים והארץ וקורא הדורות, הבוחר בעמו ונחלתו, ומשיב בניו לגבולותיהם, ומחזיר שכינתו בתוכם, קיים וקבוע לעד לעולם.

במלוא חוסן ראיית הישועה השלימה

לב. ירושלים - עיר הקודש לישראל
תגובה למי שהתבטא שירושלים מקודשת לג' דתות.
(ב"ה ז' כסלו התשל"ז)

להם, לגויים, היא קדוּשה של קברים וחורבן. לנו היא קדושה של חיים, של מלך העולם וקורא הדורות, ומסדר תקופותיהם, ראשיתם ואחריתם.

קדושה של שלימותה ועיקרה של ממלכתיותינו, של השבות שכינתנו ונבואתו בתוכנו, ומתוכנו על כל אפסי ארץ. לנו היא כולה עיר-הקודש - והמקדש, וכולה נקראת מקדש. לנו היא משוש לכל הארץ. היא מרום הרינו, וגיא חזיוננו. לנו אבניה אבני חומת בית קדשנו ומשגב תפארתנו, גם כאשר תוכנו בחול, ואחר-כך - הוקדשו, וגם כאשר הוחרבו, אבני לבבות הם לנו ובשבילנו, ולנו מחיצותיה - מדרגותיה. תפיסות-פלֵיטה הן לנו לערכי מעלות קדושתה ואחיזות ממשותה המעשית בהלכות הליכות חיינו.

לנו היא המקום, אשר בחר בוחרנו באהבה מכל העמים ונותן לנו תורת אמתו, וחיי עולמה-עולמנו. לנו היא מרוממת מתוך כל חיינו כולה, ואיתה ועל גבה.

לנו היא נקראת בשמו של הקב"ה והיא קיימת ומתקוממת ומשיבה למקומה ומתחדשת ומתרחבת ומתפשטת ומשתכללת עם שוב ד' ציון וכינוס בניה לגבולם.

ירושלים הרים סביב לה וד' סביב לעמו מעתה ועד ולעולם.
ירושלים היא המקודשת מתוך כל ארצנו כולה, ומחברת כולנו כאחד בהעלותינו כולנו להראות פני ד' אלוקינו.

ירושלים היא מנוחתנו ונחלתינו, והיא מתבררת ומתברכת לנו מתוך נקודתה הפנימית של ציון.

לג. חיוּב מוחלט
ב"ה, יום זכרון-קדשו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל
כ' טבת התשל"ז.

על כל יהודי, הנאמן לישראל, לעמוד במסירוּת-נפש שלימה וגמוּרה, נגד זה רשע-כֹסל של ניוון-הבגידה הטיפשי המגועל והמבולבל של הפקרת מה-שהוא של ארץ-חיינו, והוצאתו מרשותנו אל רשוּת נכרים לצרור אותנו, חלילה. כמו בכל כפייה, איזו שהיא, אם מצד נכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות-נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן ועל-אחת-כמה-וכמה בזו שהיא שקוּלה ככל מצוותיה של התורה. ובתֹקף גדולתה וקדושתה זו של אמתיות מסירות נפשותינו על כך, תתגלה ברכת ד' אלהי ישראל, בתקומת עמו ונחלתו, להפר לעקור ולבטל כל מיני מחשבות ועצות אלה, שזִכרם יִשאר רק לדראון-עולם בדברי ימי ישראל. ונצח ישראל יִכּוֹן ויקוּם לעד כימי השמים על הארץ ברוממות ישועתנו השלימה.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il