- ספריה
- חכמת החינוך א'
משרשי מצוה זו, כדי שתתישב העולם כאשר חפץ השם, והשם ברוך הוא רצה שיהיו כל עולמו עשין פרותיהן כל אחד ואחד למינהו ולא שיתערבו מין במין אחר. וכן רצה שיהיה זרע האנשים ידוע של מי הוא ולא יתערבו זה עם זה. ועוד ימצאו כמה הפסדין בניאוף שתהיה סבה לבטל כמה ממצות האל עלינו שצונו בכבוד האבות ולא יכרו לבנים עם הנאוף. ועוד יהיה כשלון במה שנצטוינו גם כן שלא לבא על האחות ועל הרבה נשים, והכל יעקר בסבת הנאוף, שלא יכירו בני אדם קרובותיהן, ויש צד גזל שהוא דבר ברור שהשכל מרחיקו, גם כי סבה לאבוד נפשות, כי ידוע הרבה בטבע בני אדם שמקנאין על נאוף בת זוגם עם אחרים ויורדין עם הנואף עד לחייו, וכמה תקלות מלבד אלה.
דיני המצוה, כגון הרחקת הענין שלא להתיחד עמהן, ומשפט הנואף והנואפת גם כן שגם היא באסור ובדין, ויתר פרטיה מבוארים במסכת סנהדרין ובמקומות בגמרא (ה' איסורי ביאה פ''ו). ושם בסנהדרין (נ''א.) מתבאר שהנואף עם אשת איש גמורה שניהם בחנק. והנואף עם נערה מארסה שניהם בסקילה, ועם בת כהן היא תשרף והוא יחנק. ואסור אשת איש הוא מן המצות שהן על כל בני העולם בכלל בין ישראל בין גוי. אבל יש חלוק קצת בענין, שאין אישות לגוי אלא על ידי בעילה וישראל קונה אותה בקדושין (שם נ''ז:).
מצווה ל''ה - שלא לגלות ערות אשת איש
המצווה הל''ה היא שלא לנאוף, והיינו שלא יבא על אשת איש, שנאמר ''לא תנאף'' (שמות כ' י''ב) והוא על פי דברי רש''י שכתב כאן ולקמן (דברים ה', י''ז) דאין לשון ניאוף אלא באשת איש, ונכפל איסור זה בחומש ויקרא שנאמר שם (י''ח כ') ''ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה''.

חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
35 - שלא להרג נקי
36 - שלא לגלת ערות אשת איש
37 - שלא לגנב נפש מישראל
טען עוד
ונראה דאין שייכות בין המעשה לתוצאה, דהא יתכן שיבא על אש''א באונס והיא לא תאסר על בעלה, ואם כן אף שמצדו של הבועל היה עבירה על לא תנאף מכל מקום אינה נאסרת, הרי שאין באיסור לא תנאף משום יצירת מציאות 1 .
עוד יש לחקור, האם איסור לא תנאף הוא איסור על מעשה מסויים או שהוא איסור כולל, והיינו כמו שאיסור גזילה הוא איסור כולל על מי שיש בידו ממון שאינו שלו כמו עושק שכר שכיר, ריבית דאו', מזיק, ועוד, כמו כן איסור לא תנאף הוא איסור שכולל כל ביאה על אשה שאסורה עליו מחמת שרשות אחר עליה.
והנה כתב המנחת חינוך, והוא פשוט, דאיסור זה כולל כל אשת איש, בין נשואה בין ארוסה, בין שהיא בת ישראל ובין שהיא בת כהן, ומזה נראה שאיסור לא תנאף הוא איסור שכולל כל איסור ביאה באשה שרשות אחרים עליה.
והמנחת חינוך (כאן אות ט') כתב לחדש שהבא על ארוסה ונשואה בהעלם אחד חייב ב' חטאות כיון שהן חלוקין בעונשם (דנערה המאורסה היא בסקילה ונשואה בחנק) 2 , ואף שהם נלמדים מלאו אחד, מכל מקום דמי לאוב וידעוני שנלמדים מפסוק אחד ומכל מקום כיון דחלוקים במיתתם חייב עליהם שני חטאות 3 .
ובאפיקי ים (ח''א סימן י') הקשה ע''ז, דדוקא אוב וידעוני שייך לחלק ביניהם כיון שהם בעצמותם מעשים חלוקים, ולכן אף שהם נכתבו בלאו אחד מכל מקום כיון שמיתתם חלוקה שייך לומר שגם יתחייב שתי חטאות, אבל נערה המאורסה דגם מן האירוסין שם אש"א עליה ואינה מוזהרת בלאו אחר רק שהתורה חידשה שאם באשת איש זו יש פרטים אלו שההיא נערה ולא בוגרת, מאורסת ולא נשואה, בתולה ולא בעולה, נדון בחמורה דהיינו בסקילה, ואם חסר אחד מכל הפרטים האלו נדון בחנק, אי אפשר לחלק בה ולומר דחלוקים לחטאות 4 .
אמנם לפי הנ''ל נראה לומר דשפיר עומדים דברי המנחת חינוך, דאיסור לא תנאף הוא איסור הכולל שלא לבא על כל אשה שרשות אחרים עליה ובכלל זה איסור בת כהן שזינתה שהיא בשריפה, ואם כן איסור לא תנאף הוא רק הגדר הכולל של ענין זה וכל אחד מהאופנים שיש בו הוא איסור בפני עצמו.
^ 1. ועי' בחבצלת השרון (שמות, עמ' תל''ד) שהקשה בזה קושיא נחמדה, דאם אכן מה שהיא נאסרת לבעלה הוא מחמת המעל שהאשה מעלה בו ולכן באונס מותרת, אם כן מאי האי דקאמר (חגיגה ט.) דמעוות לא יוכל לתקון היינו שבא על אשה ואסרה לבעלה, הא עיקר האיסור הוא מצדה, ויש לדון בזה.
^ 2. עי"ש שכתב כן לגבי מי שבא על נערה המאורסה וגמר ביאתו, שבשעת העראה הרי היא בתולה וחייב על כך סקילה ובשעת גמר ביאה נחשבת בעולה וחייב על כך חנק, והרי הוא כמי שבא על ארוסה ונשואה.
^ 3. כלומר, אוב וידעוני נאסרו בלאו אחד בפסוקים (דברים יח י – יא) ''לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים'', אך חיוב מיתה נאמר בכל אחד מהם בפני עצמו שנאמר (ויקרא כ כז) ''כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו דמיהם בם'' ופליגי ר"י ור"ל (סנהדרין סה. כריתות ג:) בשתי עבירות שנאסרו בלאו אחד אך התורה חילקה במיתתם אם עשאן בהעלם אחד אם חייב שתי חטאות, וכתב במל"מ (מעשה הקרבנות פי"ח ה"ד) שהרמב"ם פוסק כר"ל שחייב שתי חטאות.
^ 4. ועי' מה שכתב בזה דברים נחמדים בספר חבצלת השרון ע''ס שמות עמ' תל''ה.
ראיית המבט השלם
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
למה משווים את העצים לצדיקים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
שיא השיאים בפסח!
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
חידוש כוחות העולם
לקום מהתחתית של התחתית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?