- מדורים
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אנו אומרים בכל יום ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. ביארו חז"ל את הביטוי לבבך בשני יצריך. יצר טוב ויצר הרע. וצריך להעמיק בדברי קודשם, מה הפירוש לעבוד את ה' ביצר הרע? ויותר מכך, האם יש כח שהוא רע במהות ולא ניתן להשתמש בו לטוב?
סתם יצר בלשון חז"ל הוא בדרך כלל יצרא דעריות. אנו נמצאים כעת בימי השובבי"ם, ימים אלו מסוגלים לפי חכמי הפנימיות לעבודה והתרוממות בנושא שמירת הברית. על כן מן הראוי להתבונן מעט בעבודת ה' בנושא זה.
כח הברית
כך מספרים לנו חז"ל בסנהדרין (סד, א):
אמרי: הואיל ועת רצון הוא ניבעי רחמי איצרא דעבירה, בעו רחמי, אימסר בידייהו. חבשוהו תלתא יומי, איבעו ביעתא בת יומא לחולה - ולא אשכחו. אמרו: היכי נעביד? ניבעי פלגא - פלגא מרקיעא לא יהבי. כחלינהו לעיניה. אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
11 - איך להתכונן לחגים?
12 - למה לשמור על הקדושה?
13 - עבודה שאין לה סוף
טען עוד
מכיון שהיצר בתחום הקדושה הוא עוצמתי כל כך, ממילא הוא מושך מאד ורבים המבקשים לטעום ממנו בוסר. חז"ל מלמדים אותנו יותר מכך, שלא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא. לומר לך שפעמים רבות אידאולוגיות שלמות נבנות על תאוות שפלות.
בלשון הפנימיות נקראת המידה העוסקת בתחום הברית – יסוד. בתרגום למעשה, כאשר כח זה שמור ומנותב כפי רצון ה' אזי יש באדם יסודות חזקים עליהם יכול להוסיף קומות של קדושה ולשכללם. אך אם חלילה היסוד רעוע, כל מה שתוסיף עליו יפול במוקדם או במאוחר.
פער מובנה
ישנו פער בין הבשלות הפיסיולוגית של נער לבין בשלותו המנטלית. מבחינת היכולת הגופנית כבר מסביבות גיל מצוות הבן יכול להוליד. אך מבחינה מנטלית, לקיחת האחריות על משפחה – רובא דעלמא לא יכולים.
ושמא ניתן כך להסביר את הדרכת חז"ל במסכת אבות (ה, כא): בן י"ח לחופה. שהרי במה שונה מצווה זו משאר מצוות שמחוייב בהן מגיל י"ג?
פרשני המשנה מבארים את הסיבה לגיל שמונה עשרה משום שנזכרו בתורה ח"י פעמים 'אדם' עד ליצירת האשה. אך בטעם הדבר יש עדיין מקום להעמיק.
ונראה שאפשר לומר שהפער של השנים הוא פער ההתבשלות הנפשית לאחריות על המשפחה. אמנם יש בדברי הראשונים שמצוה מן המובחר לשאת בגיל שלוש-עשרה, ומסביר הבית יוסף (אבן העזר, א) בדעת הרמב"ם שהכוונה היא י"ג שלמות והיינו בן י"ד. אך גם שם ניתן לשאול: מדוע יש פער של שנה בין מצווה זו לשאר מצוות? ולכן נראה שגם כאן יש עוד תקופת גדילה והתבגרות הנדרשים על מנת לשאת באחריות כראוי.
לכן השנים האלו הינן זמן לפיתוח יכולת השליטה העצמית של האדם על חייו. [אדם נשוי יכול להיות בהמי בהתנהגותו, ופעמים רבות אופי ההתנהגות קודם החתונה נמשך גם לאחריה וד"ל].
הדרך לשלוט בו
ככלל יש לדעת שהביטוי יצר הוא גם במשמעות של יצירה. כל יצירה יכולה להיות חיובית או שלילית בהתאם לכוונת היוצר.
כאשר רבש"ע נותן לנו כח הוא ביסודו חיובי ורק צריך לנתב אותו כדרכו. אפילו על התורה אמרו חכמים (יומא עב, ב):
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה.
מכאן נלמד גם לגבי כח ההולדה. ביסודו הוא טוב, ויותר מזה, הוא עוצמתי מאד עד כדי שהאדם יכול להעשות ממש שותף עם רבש"ע בהבאת החיים לעולם. כמאמר חז"ל בקידושין (ל, ב) שלושה שותפים הם באדם: אביו, אמו והקב"ה. ממילא הדרך הנכונה היא לא לראות את ההמנעות ממנו כדיכוי והמתה, אלא הכוונה והתבשלות.
אין אדם ששמח בתחושת דיכוי כוחות החיים שלו. מי שרוצה לשיר, לצייר, לכתוב, לטייל ולא תינתן לו האפשרות ירגיש קושי עצום. גם כוח חיים זה, שמניע מערכות ועולמות שלמים מבקש את מקומו, ובצדק. לא נכון ולא אפשרי לדכאו. זו היא דרך הנצרות.
הדרך אותה התווה לנו ה' היא השימוש הנכון בכל כחותינו.
הקדושה עניינה כפול – פרישות והתייחדות. והא בהא תליא. אין אפשרות להתרכז בנושא בצורה עמוקה כאשר הדעת נתונה כל העת לדברים שונים ובעיקר הפוכים. ומאידך, אין אפשרות רק לפרוש מתכנים וכוחות משמעותיים לאדם ללא מילוי אחר. אדם הוא מעשי ביסודו, ואם לא ממלאים אותו בחיוב הוא מתמלא בשלילה. בבחינת דברי חז"ל בשבת (כב, א):
ואמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב והבור רק אין בו מים. ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
יסוד זה מובא ברמב"ם (איסורי ביאה כב, כא), שם מתחיל בריחוק הנדרש לפי ההלכה מכל קירבה לאיסורים אך מסיים בעשייה החיובית:
וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה, גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחושבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד.
על כן התורה מדריכה באופן כפול: מחד, כל איסורי הרחקה מעריות הכתובים כבר בתורה ובהמשך בפירוט בדברי חז"ל. ומאידך בהדרכת חז"ל במקומות רבים על החשיבות של העיסוק בתורה כנגד היצר.
ושמא ניתן להוסיף שאין הכוונה אך ורק בלימוד תורה, אע"פ שכמובן שיש לה מעלה סגולית מצד עצמה. אלא כל עיסוק בלימוד, בתפילה, בחסד, באידאלים שונים. ואולי ניתן להרחיב זאת לכלל העיסוקים החיוביים שעסוקים ביצירה והתפתחות האדם כגון ספורט 1 ופיתוח כשרונות שבאדם – הם המאכל הבריא שיזין את נפש האדם. כמובן, היצר לא פוסק, וטוב שכך. אך כך האדם מחנך את עצמו לשליטה, לקדושה. הפרישה היא כצום של אדם חולה הנאלץ לזמן מה לפרוש מכוחות חיים על מנת להבריא באופן כללי.
אין להתעלם מכך שכוחות היצר חזקים, ובדיבורים יפים ומעשי חסד בלבד לא נוכל לצמצמם. תמיד חייבת היא השמירה על כל גדרי ההלכה והצניעות, שכן 'אין אפוטרופוס לעריות'. כל אחד צריך לברר לעצמו כיצד הוא יכול להתקדש וכיצד להפטר ממחשבות והרגשות לא נקיות, וכיצד לברוח מן החטא. אך עיקר עבודת האדם, עיקר העמל הנפשי צריך להיות בעשייה החיובית הכללית, ברוממות יראת ה' שבו.
ונסיים בדברי ראש הישיבה:
הרב במוסר הקודש (א) אומר שבהתמודדות מול היצרים רק יראת ה' היא הדבר שיכול לנצח. ובעיקר את היצרים הגדולים – יצר העושר, הכבוד והעריות. כמובן לא בשביל זה צריך יראת ה', אך אנו מדגישים שיראת ה' נותנת לאדם כוחות להתמודד עם הבעיות הכי קשות שיכולות להיות לו.
לא תמיד העצות שאדם יקבל מיועץ יכולות לעזור כנגד הנטיות האלו, אם העצות יהיו אנושיות. עצות כגון: 'לא כדאי', 'לא משתלם'. או אם הוא מחנך לומר לו: 'לא שייך שאיש חינוך יתנהג כך', או אם האדם נשוי לומר לו: 'זה לא יפה ולא הגון כלפי אשתך', כל ההסברים הללו לא מספיק חזקים כדי להתגבר כשיש לאדם נטיה חזקה. אבל המוסר האלוקי הוא הכוח היותר גדול. מה זה מוסר אלוקי – יראת ה'. אם אדם יודע שיש משהו מעל הטבע, מעל התכונות, ריבונו של עולם הוא זה שברא את העולם ואת האדם והוא שולט בכל, אדם שיחיה את זה באופן ממשי זה מה שיתן לו את הכוח.
למה צריך את ארץ ישראל?
הרב אלישיב קפקה | חשוון תשפ"א
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
שיעור מס 7
הרב אלישיב קפקה | אדר א תשע"ט
איך ללמוד אמונה?
שיעור מס 19
הרב אלישיב קפקה | אדר א תשע"ט
איך לומדים גמרא?
עצות להכוונה ללימוד מעמיק בגמרא.
הרב אלישיב קפקה | תשרי תשפ
איך ללמוד אמונה?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
איך ללמוד גמרא?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ארבע כוסות ושלוש מצות