בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • פקודות הסותרות דין תורה
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • ארץ הצבי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

undefined
18 דק' קריאה
לג. בירור-דברים בענין הר-הבית
ב"ה, זך שבט התשל"ז.
כל החומרה הגדולה ההלכתית, של איסור הכניסה אליו, מפני היותנו עוד, ע"פ ההלכה, במצב של טומאה, איננה נוגעת, פוגעת וגורעת, במשהו בערך הבעלוּת הקנינית שלנו על שטח המקום הקדוש הנאדר-בקודש הזה. זכה כבוד הרמטכ"ל שלנו, מר מרדכי גור, ואתו ועליו כבוד מורנו ורבנו הגאון רבי שלמה גורן, ראש רבני ישראל, ועל-ידם שוחרר המקום הזה משלטונות הגויים, והנהו גם הוא, ככל שטחי מקומות ארץ-חיי-קדשנו, ברשותנו ובבעלוּתנו. ברשותנו ובבעלוּתנו הם מסדרים להם שם סדרי תפילותיהם ביום השישי. קבוצות חיילינו, הנמצאים שם, שומרים ומשגיחים עליהם בפקודת שלטונותינו. גם אם אנחנו נזהרים בכניסה שמה, כפי מדת ההלכה, גם בתוך-כך ומתוך-כך קבועה וקיימת בכל תקפה בעלותנו על כל שטח-המקום הזה, ורשותנו למציאותם זאת של הגויים שם, שאינם בשום-אופן בעלי המקום הזה.

במלוא צפייתנו תוחלתנו לכל ישועתנו השלימה.
צבי יהודה הכהן קוק

לד. אין "משאל-עם" על יהודה ושומרון!
כלפי הכרזות על "משאל עם" שהושמעו לקראת הבחירות.

ב"ה, ז' אייר התשל"ז.
כל הדיבורים האלה על "משאל-עם", ביחס אל חלקי ארץ-חיינו יהודה ושומרון, הם דברים בטלים ומבוטלים. כל הארץ הזאת כולה, לכל חלקיה שטחיה וגבולותיה, היא שייכת אל כל עם ישראל כולו, לכל חלקיו ותפוצותיו. אנחנו, מספר היהודים הזוכים ויושבים ומיַשבים בארץ הזאת, הננו נציגים ושליחים של כל עמנו כולו, - לתיקון ולא לקילקול. בשום-אֹפן איננו רשאים למעול בשליחותנו ולבגוד בתפקידנו הגדול, בדברי ימי ישראל ותקומת תחייתו. וכל המדובר בכיוון כזה לגזילת חלקי קרקעותינו אלה ומסירתם לרשות נכרים, חלילה, הם דברים לא-אמתיים ולא קיימים. יהודה ושומרון הם חלקים תמימים של ארץ-חיוניותנו ותחייתנו כולה, של כל בית ישראל כולו. כל הפקודה האלוקית, כהוראת אביהם-של-ישראל ומיַסד התחדשות יישובנו בארץ, הרמב"ן ז"ל, מקיפה וכוללת את חיוב היות כל חלקי ארצנו זאת כולם בתֹקף שלטוננו ולא ביד אומה אחרת, חלילה. תורת ד' תמימה, ואז היא משיבת-נפש, עם-ד' תמים באחדותו לגוי אחד בארץ, ארץ-ד' תמימה ומחיה אותנו כולנו יחד. ועל התמימות הצודקת והקיימת הזאת מופיעה ומתגלית ברכת ד' ומצותו העושה אותנו ואת ארצנו כולה לגוי אחד בארץ.
צבי יהודה הכהן קוק

לד1. מסירות נפש על ארץ-ישראל
(מכתב)
ב"ה, יג סיון התשל"ז.
...
ישוב ארץ-ישראל הוא מצוה של התורה, הנתונה לנו מאת אשר בחר בנו מכל העמים, והבדילנו להיות לעם-סגולה ונחלה, וכמפורש ומבואר בדברי קדשו של אביהם של ישראל מורנו הרמב"ן זצ"ל, בספר-המצוות. כמו בכל מצוה כאשר יש כפיה, - מצד מי שהוא, גויים או יהודים, - לעבור עליה, יש חיוב נגודי של מסירת נפש. ועל אחת כמה וכמה במצוה זו, השקולה לפי דברי חז"ל ככל מצוותיה של תורה, ועל אחת כמה וכמה כשהיא נתונה לנו, בתורת ד' מן השמים, כמפורש ומבואר בהרמב"ן הנ"ל, בפקודת "וירשתם אותה", למצות מלחמה, ובה כדברי הרמב"ן גם כאשר יהרוג וייהרג. לעומת חיוב מסירות-נפש, אשר בכל המצוות במצבים המיוחדים ההכרחיים המזדמנים לכך, הלא כאן החיוב הוא הכניסה מלכתחילה לתוך מצב זה, וכמבואר בדברי קדשו של הרמב"ם בהלכות מלכים, וכמפורש בדברי הקודמים.

להשלמת דברי קדשו של הרמב"ן ז"ל בספר המצוות, - הספר החשוב "קונטרס מצות ישיבת ארץ-ישראל" של הרב ר' יונה דב בלומברג זצ"ל.

בצפיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

לה. לבירורם של דברים ואמיתתם
כלפי דבריו של נשיא מצרים סאדאת בכנסת, - אליה הגיע במפתיע, כהענות להזמנת רה"מ החדש מנחם בגין, - שהערבים לא יוותרו על זכותם על ירושלים.

ב"ה, י"ב כסלו התשל"ח.
מצות התורה הנצחית היא, כאשר לימדנו והדריכנו אביהם-של-ישראל הרמב"ן זצ"ל בהוראת ההלכה-למעשה המשולשת הקבועה-וקימת לכל-הדורות: וירישתם אותה וישבתם בה. על כל כפִייה לעבור על מצוַת-חיוניותנו, המושרשת במלואה בארץ-חיינו, יש חיוב ליהרג-ואַל-לעבור. עיקרה-של-תורה לימודה וקיומה הוא בארץ-חיינו זאת. ירושלים עיר מיקדשנו בירת-ממלכתיותנו נקבעה-ונתקדשה לעולם מאת דויד-מלך-ישראל החי-וקיים לעד-לעולם. על ירושלים נשבענו: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. כל זילזול או כאילו "ויתור" והפקרה על ראש-ולב-חיוניותנו זאת הוא מתוך תמימותנו האלוקית הכלל-ישראלית בטל-ומבוטל למפרע ומכאן-ולהבא. "ואי-עביד-לא-מהני". "והנצח זו ירושלים", המקודשת והמבוצרת מתוך כל ארץ-ישראל כולה. וירושלים הרים סביב לה - וד' סביב לעמו לעד לעולם. ובונה-ירושלים ד' ומכנס נדחי ישראל. ובשלימות אמונתנו בתורת אלוקינו קורא דורותינו מקבצנו ומשיבנו לארצנו נחלת-אבותינו, הננו מצווים-ועושים ומקיימים דברו עלינו בתורתו ובנבואתו ומובטחים, כהוראת מורנו ומאורנו הרמב"ם זצ"ל, בבצרון מיקדש-מדינתנו זאת במלוא נצחה.

בתֹקף צפיית ראיית ישועתנו השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

לו. אל מקהלות רבבות עמנו בית ישראל
כורז זה ובו דעת רבנו על מידת ההתחשבות באם "רבים או כולם (ש)יצביעו לעת-עתה ברפיון כזה", נכתב ופורסם לאחר ביקור הגומלין של רה"מ בגין במצרים, וההודעה על הגשת תוכנית ה"שלום" שלו, לנשיא ארה"ב קרטר, אשר כוללת מסירת כל סיני למצרים ואוטונומיה מנהלית לערביי יש"ע.

ב"ה, ח"י טבת התשל"ח.
השם עוז לעמו יתן ויברך את עמו בשלום. ורק מתוך כך אשר עוז לעמו יתן מתוך-כך יברכנו בשלום. ולפיכך דברי שלום אשר לא מתוך העוז הניתן אל עמו, בתעצומות אמיתת אמונתו-דעתו חכמת-קדשו, הם של שלום קטיעא ואין בו ממשות של קיימא לדורות, אלא חרפת-דורות. ועל כך נצטוינו לא להיות אחרי רבים לרעות. והרעה הגדולה ביותר היא הרפיון בתודעת שייכות-הנצח של כל מקהלות ישראל-וארץ-כולה כתורה וכהלכתה. וגם אם רבים או כולם יצביעו לעת-עתה ברפיון כזה, הלא ההמשך האלוקי הכללי, של השראת-השכינה אשר בתקומת-אמת של ישראל וארצו, ירוממנו ויעבירנו מעל-כל-זה אל תגבורת תקף נצח ישראל וארצו אשר לא ישקר ולא יינחם, כי לא אדם הוא להינחם.

ובשם אלוקינו נדגול ונבטח במחסנו-עוז, אשר גם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, בראותם כולם כי שם השם ותפארת עוזו מופיע עלינו ומקומם נתיבות תחייתנו, ואין עוז אלא תורה ואין עצה אלא תורה, הנתונה מאת מלכו-של-עולם כולו וקורא דורותיו ומכונן ומנחיל נחלותיו ומציב גבולותיו הקיימים למספר בני ישראל, אשר זרעו בחיי עולם והמשך דורותיו.

בצפיית ראיית אמת ישועתנו השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

לז. על האמת וה"שלום"
עוד כלפי הצעת ה"אוטונומיה" (או "אנטומיה" - כהתבטאותו של רבנו).

ב"ה, ראש-חדש-שבט התשל"ח.
כל דברי "שלום" קטיעא על הפקרת סיני ואדמותיו לרשות נכרים, או משהו של יהודה-ושומרון, גולן ובשן, מתוך "סידור" של אנטומיה בעצם חיוניותה של ארץ-חיינו נחלת אבותינו אברהם-יצחק-ויעקב, הם דברים בטלים ומבוטלים, ואינם אלא בגידה ומעילה בכל תפקידנו וייעודנו הדורותיים, בשוב ד' שיבת ציון.

ככל דברים בטלים לא יקומו ולא יהיו למפרע ולהבא. גם הדבור וההרהור עליהם איננו אלא חרפת-הדורות. ודבר השם קורא הדורות ומכוננם ומברכם לעולם יעמוד ויתקיים, והארץ הזאת המובטחת לנו, בתמימות שלשלת אבותינו וחיוב מצות שלטוננו עליה, לעולם עומדת ותעמוד ותתקיים באמִתת שלמותה ותקומתנו בה, המגוּלה בממשות כל זה חזון תחייתנו כולה, בהופעת רוחו בתוכֵנו וכוננות כל בניננו וכינוסנו בשיבת שבותנו וחידוש ימינו כקדם.

בצפיית ראיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

לח. ושיננתם!
על רקע השמועות על נכונות הממשלה לוותר על אדמות סיני.

ב"ה, י"א שבט התשל"ח.
סיני, וכל אשר לו, היא ארץ-ישראל. ואיסור-תורה חמור ומוחלט הוא להפקיר מה-שהוא ממנה לרשות נכרים, חלילה. וה"אוטונומיה" לנכרים תושבים של אדמות יהודה ושומרון, שהן ארץ-ישראל כמו תל-אביב, היא אנטומיה בגופנו בחיוניותנו בארץ-חיינו. ושומר-ישראל יגונננו ויצילנו מכל חרפת-הדורות הזאת של בלבולי-דברי "שלום"-שקר ויבטיחנו במתנת עוזו שלום-אמת הקיים לעד בארצנו שעומדת לעולם.

בצפיית ראיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

לט. ממשלה יהודית
על רקע החשש שמא תמשיך הממשלה לוותר על זכותנו להתנחל בארץ.

ב"ה, כ"ח שבט התשל"ח.
ממשלה יהודית שהיא עושה ליהודים בארץ-חייהם הגבלת תחום-מושב, חלילה, כמו במדינת רוּסיה הצרית בשעתה, ימש"ו, שלא כמִצוַת בורא-עולם בתורת-חיינו-נִצחֵנו, וירישתם-וישַבתם בכל מלוא רוחבה וממשותה, צריך בירור מרובה על אמיתת ערכה וזכוּתה.

וכולנו כולנו מובטחנו, בישע השם על עמו ונחלתו כולה כולה בתפארת שלימותה, ומתוך אשר השם צוּר ישראל וגואלו, מקבץ פזוריו ובונה קוממיוּת ארצו, בודאי עוז-אמת לנו יתן יברכנו וימלאינו ויכונן מעשינו ופעלינו כולם למלוא רוחב ארצנו ושלימוּת גאולתנו ומבטח ישועתנו.

בצפיית ראיית ישועתנו השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

מ. לאמיתה של ארץ-ישראל.
ב"ה, טו"ב אד"ר התשל"ח.
הארץ היא של ישראל. ישראל הוא עַם-הנצח, החי-וקיים. דור הולך ודור בא, והעם חי-וקיים, גם עם כל חליפות הזמנים והדורות-והקורות, כן שר הולך ושר בא, שר ישראלי או שר נכרי, והאומה הישראלית, והארץ הישראלית, של האומה הזאת, לעולם היא עומדת וקיימת בכל תָּקפה ותמימותה.

עם שובנו הביתה, אל ארץ-חיינו ובראשה אל ירושלים מרכז קֹדש חיינו ונחלת-אבותינו ובירת נצח מדינתנו, הודענו אל כל עם-ישראל ואל כל העולם-כולו כי הִנה באנו הביתה, ברוך-השם, ואין כל כֹּח בעולם אשר יזיז אותנו מכאן. בהתחדש יָמֵינו ועוּזֵנו כקדם, ויותר מזה ירום ונִשא וגבה מאד, על כל מלוא רוחב ארצנו כולה, בשלֵמוּת התאחזותנו השתרשותנו התנחלויותינו, ידענו והודענו זאת קביעותנו המוחלטת עם חֹסן שלטוננו המשוכלל באמִתּת חוקיותו על כל חלקי מורשתנו כולם. כאז כן עתה, ובכפלי-כפליים, כפקודת בונה ירושלים השם המכַנס הֵנה כל פזורי עמו ונחלתו, הננו מוסיפים ועולים, בנאמנות שליחותנו הכללישראלית והכללארצישראלית, בהארת נֹעם-השם עלינו על כל פעלינו כאן, ומכאן הקרנתם והשפעתם על כל תפוצות ישראל וארצו. והִנה למען דעת כל עמי-הארץ, אשר בתוכֵנו ומסביבנו וממרחקינו, כי אמנם הגיעה העת לחננה כי בא מועד, ונִקדש בכבודו להארת כל הארץ כולה.

בצפיית ראיית הישועה השלֵמה,
צבי יהודה הכהן קוק

מא. חזרה על המושכלות-הראשונות
ב"ה, ג' אדר [שני] התשל"ח.
ארצנו זאת כולה, לכל מרחבי גבולותיה, וחלקיה, שהנחיל בורא-עולם לאבותינו לאברהם-יצחק-ויעקב, בתקומת בריתו-עולם אִתּם ואִתּנו אחריהם, הלא היא שייכת, בהמשך ירושתנו הברורה-והמוחלטת, לכולנו, לכל עם-ישראל וחלקיו כולם, כולנו המצווים לכבוש אותה וליַשב אותה. לפיכך הלא אין כל רשות וזכות והתר וערך למי-שהוא מאִתנו, או לכל ממשלה שלנו, לחתוך חלקים מקרקעותינו אלה ולהעביר אותם לרשות נכרית, חלילה. כי "כל המקום - יהיה גבולכם", דברים יא כד. "והורשתם הארץ וישבתם בה, לכם נתתי הארץ והתנחלתם הארץ", במדבר לג, נג-נד. כי כל קרקעותינו אלה אינן נגזלות, ואין כל דין קנין גזלנות שייך להם. וכל מעילה בשליחותנו זאת, של כל-ישראל, איננה פועלת ותופסת בממשות התאחזותנו בקרקעותינו נחלות-אבותינו. ולכן כל מיני "ויתורים טריטוריאליים" על נחלות-אבותינו אלה לא קיימים ולא ממשיים כלל, בטלים-ומבוטלים למפרע ולהבא, בשם כל ישראל.

בצפיית ראיית ישועתנו השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

מב. כלפי הדברים-הבטלים על "משאל-עם" ביחס אל יהודה ושומרון
ב"ה, אך - טוב לישראל - אדר-ב' התשל"ח.
לזכור ולהיודע ולהודיע כי יהודה ושומרון ואדמות סיני הם חלקים שלמים חיוניים מוחלטים של ארץ-חיינו-קדשנו כולה. כי אנחנו, במספר המיליונים האחדים של היהודים הנמצאים כאן בארץ, הננו לא כל עם-ישראל כולו, אלא חלק של כולו, והננו שליחים ונציגים של כולו, לקנייה וליישוב של כולה, של כל הארץ, השייכת לכל עם-ישראל לכל תפוצותיו וחלקיו. וחלילה לנו לבגוד ולמעול במשהו בשליחותנו זאת של כלל-ישראל. וכמובן אם חלילה ייעשה על-ידי מי-שהוא מאתנו, יחידים שלנו או ממשלה שלנו, מה-שהוא של בגידה ומעילה בשליחותנו זאת, כלפי דורותינו כולם של כל-ישראל, הלא כל דבר שכזה הוא בהחלט לא-חוקי ולא-ממשי, והוא בטל-ומבוטל למפרע ומכאן-ולהבא, כעפרא-דארעא ופחות מזה. וקשר נצח ישראל וארץ-חיינו-קדשנו זאת לכל חלקיה וגלילותיה כולם, הלא קבוע-וקיים לעד-לעולם בדבר השם כימי השמים על הארץ.

בצפיית ראיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

מג. ארבעים - לבינה!
על-פי פרשת השבוע, פרשת המרגלים, שנענשו בארבעים שנות נדידה במדבר, על מאסם בארץ חמדה.

ב"ה, כ' סיון התשל"ח.
מתוך דבר השם-יתברך, בוחר עמו ונחלתו וקורא דורותיו, המלמדנו ומדריכנו ומפקד קוממיותנו, המופיע עלינו בסדר יום-שַבָּתנו זה, בפרשת ארבעים לשנה, הלא נוסיף בינה מה אנו וחיינו ותחיית קוממיותנו. הנה נֶאמר לנו: בד' אל תמרודו, - ובשובו כל שבותנו הלא נתמיד תמימותנו בפיקודו בסידור עבודתנו בה. הנה נצטוינו לשוב הביתה לבית-חיינו והחזרת שכינתו ציונה, בהתחדשות שלטוננו שלנו עליה כולה, כקדם-קדמתה, בהוראת "אביהם-של-ישראל" הרמב"ן זצ"ל "שלא תהיה ביד אומה אחרת" חלילה, המיסד התחדשות יישובנו בארצנו, ובקיומנו ציווינו הנצחי הזה במילואו, הלא לא נבגוד ולא נמעול, חלילה, בנאמנות נציגות-שליחותנו זו של כל עמנו ונחלתנו, במיעוט שלטוננו המוחלט עליה, בעשיית "אנטומיה" בתוכנו, שהיא בטלה ומבוטלת, לא שרירה ולא קיימת. הלא נתמיד כתמידות תחייתנו, בסידורם הנכון הישר והצודק של שכנינו היושבים בתוכנו, בצדק ובמשפט בתורה ובמִצוה. בתֹקף השראת אור השם עלינו ובתוכֵנו הלא נכונן כהוגן, גם לעיני כל עמי הארץ והארצות, כל מערכות מרחבי והשתרשויות התאחזויות התנחלויותינו, במלוא הבראת חיוניותנו החמרית והרוחנית והחברתית והאישית, בשלימות התקיימות כל דברו וחזונו בבוא לציון וירושלים וישראל גואל במהרה בימינו.

בצפיית ראיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

מד.
ב"ה, ח"י בתמוז התשל"ח.
דבר ד' אלוקי אמת חי וקיים לעד לעולם, על-ידי שלוחיו הנאמנים, ללא רפיון ובגידה ומעילה, שהזהירו האירו נתיבותינו והדריכו אותנו, לתֹקף ישרות מסלותינו:
בד' אל תמרֹדו!

במקרא דבר-קדשו ואמִתּו אלינו, לפני כחֹדש-ימים, התעוררנו והתחזקנו כולנו, אל כוחו והדרו של קול ד' קונה-שמים-וארץ, הזוכר חסדי אבותינו ומביא גואל לבני-בניהם למען שמו באהבה ומשיבם הֵנה הביתה. בהיותנו כאן, במקהלות רבבותינו, נציגי שלוחי עמֵנו בית ישראל, למלוא קוממיותנו בשלֵמות תחיית מורשת נחלתנו, שהובטחה לברית אבותינו אברהם-יצחק-ויעקב, הלא נהיה נאמנים לה, בתמימות כּוּלה, לכל חלקיה צדדיה מרחבֶיה גלילותיה התחתון והעליון, אדמותיה סיני יהודה ושומרון וכל-אשר-להם, ולא נעזבנה חלילה, ללא אנטומיה כל-שהיא בממשות-מורשת גופה של ארץ-חיינו. כי לא יטוש ד' עַמו ונחלתו לא יעזוב, למען המשכת בטחוננו-חסננו האמתי הפנימי, ללא תכתיבים חיצוניים אלא במלוא התקיימות ברכתנו לדורות-עולם ולתפארת נצח.

במלוא צפיית תוחלת הישועה השלֵמה,
צבי יהודה הכהן קוק

מה. תמימים נהיה בתורת-חיינו ובארץ-חיינו
ברקע: ההכנות למפגש "קמפ-דיויד" בארה"ב, שנועד להכניע את רה"מ בגין וממשלתו לתביעות המצרים וערביי ארץ ישראל.

ב"ה, יום-שלישי שהוכפל כי-טוב יט מנחם-אב התשל"ח.
כזו כן זו חיוניות היא לנו לכל בית-ישראל. וכמפורש בראשית ספר-האורות. וחיוניות איננה ניתנת לחלוקות ולניתוחים ולפשרנות. כמשפט האמת והצדק של שלמות מלכות ישראל. כמו כל תורת-השם התמימה שהיא משיבת-נפש, לעומת סילוף-דבריה, של צו-לצו קו-לקו, אשר נפלו ונשברו נוקשו ונלכדו, כן כל ארץ-חיינו, לכל חלקיה צדדיה וגלילותיה שנמסרו לנו. אנחנו, למיליונינו הנמצאים כאן, ברוך-השם, לבנות ולהיבנות בה בתורה ובארץ, הלא הננו נציגים שלוחים של כל עם-ישראל, וככל דין שליחות, שהיא לתיקון ולא לעיוות, וכל משהו שהוא לעיוות חיוניותנו בארצנו זאת, כשהוא על-ידי ממשלה, על-ידי חלקי-ציבור, או על-ידי יחידים שלנו, הלא הוא בטל-ומבוטל ללא כל תֹקף ממשי אלא לדראון-עולם בדברי ימי ישראל ונצח תקומתו. ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ויתיישבו ויתנחלו הארץ כולה, אשר היושב בה נשוא-עוון, וכמבואר ב"חסד לאברהם" בפרקי עין-הארץ, שכל אדם-מישראל הנמצא בארץ-ישראל הוא צדיק, מבחינת כלל-ישראליותו, וכהלכה הברורה ומפורשת במסכת הוריות על משפט כל קהל ישראל, שהוא מלבוא חמת עד נחל-מצרים. ועתה מתוך התנחמותנו בכפליים מופיע כל תֹקף צפיית ישועתנו השלֵמה במלא תמימות חיוניות תורתנו וארצנו כולה, להארת כל בניית ירושלים ושיכלול כל קיבוץ נדחינו ותפארת כל ישועתנו כולה, בהחזרת כל שכינתנו.
צבי יהודה הכהן קוק

מו. שוּב לתמימות תורתנו ונחלתנו!
פורסם בזמן שהיו רה"מ ומקצת שריו מסוגרים ונתונים ב"קמפ-דיויד", כבר ביום השישי ברציפות, תחת לחץ כבד של האמריקאים.

ב"ה, י' אלול התשל"ח.
אין כל התר לאיסור-תורה החמור ביותר, של לא תתן להם, לנוכרים, חנייה כל-שהיא בקרקעות שלנו של ארץ-חיינו נחלת אבותינו שהנחיל בורא-עולם אל אברהם-יצחק-ויעקב ואלינו לזרעם אחריהם לדורות-עולם. כבירור-הדברים של רבן-של-ישראל הגר"א זצ"ל על אמתת האמונה המבוארת בדברי רבנו יהודה הלוי זצ"ל בספר הכוזרי, על שלֵמות קדושת ארץ-ישראל מן אדמת-קֹדש של סיני עד חמת של הירדן, כן בירורם והחלטיותם על כל מרחבי ארץ-חיינו זאת. אנחנו למיליונינו הנמצאים כאן הננו כולנו שליחים של רחמנא ושל כל ישראל, במִצוַת וירִשתם את הארץ וישבתם בה, ולא נבגוד ולא נמעול בשליחותנו זאת. וכל בגידה ומעילה בשליחותנו האלוקית הלא היא בטלה ומבוטלת, גם של ממשלה או של חלקי-צבור או של יחידים מאתנו, ואי עבדו לא מהנו. וכל הדבורים והפרסומים נגד זה אין להם שום ערך לא להלכה ולא למעשה משהו, הם לא עוז ולא שלום אלא חוּלשה, דתית ולאומית, שאיננה מביאה כלל אל השלום האמתי אלא מבלבלת ומרחקת ממנו. אמנם מתוך אשר ד' עוז לעמו יתן יברך את עמו ונחלתו באמתתו וקיומו של השלום האמתי אל עמו ונחלתו תבל ויושבי-בה.

בבטחון הצפייה השלמה לישועת אמת,
צבי יהודה הכהן קוק

מז. לחֵרוּת-עולם
פורסם יומים לאחר היציאה מועידת "קמפ-דיויד", בת שנים-עשר הימים, בה היו נתונים רה"מ ושריו, - כפי שראה זאת רבנו, - בהסגר ובבידוד. ממילא הגדיר את היציאה משם, בסיום הועידה, יציאה "מעבדות מצרים אל חרות-עולם".

ב"ה, ח"י אלול התשל"ח.
בכל יום הננו מודים לד' אלוקינו ואלוקי אבותינו שהוציאנו מעבדות מצרים אל חֵרוּת-עולם. חֵרוּת זו היא החרוּתה על לוחות תורתנו והיא החרוּתה על לוחות לבבנו, וכל נִצחֵנו וקיומנו.

כל מיעוט סילוף צמצום של חֵרוּת-עולמנו זו הלא הוא נתון לדראון-עולם בדברי ימי ישראל ודורותיו. כל מיני הסכֵּמים של מיעוט סילוף צמצום במרחביה של נחלת-אבותינו ארץ-חיינו, הם בטלים ומבוטלים.

כה אמר ד' צורנו גואלנו: "עבדַי הם ולא עבדים לעבדים". ולעומת-זה כל תָקפה של אמתת קיומנו תקומתנו נצחֵנו והתחדשות ימֵינו כקדם, הלא הוא באמִתת חֵרוּת נצחֵנו תורתנו מצוָתנו הקיימת לעד לעולם, ועל-אחת-כמה-וכמה בזו ממשותה של אדמת בריאוּתנו חיוניוּתנו ואריכות-ימֵינו. כדברו הנאמן של רבון-העולם הבוחר בעמו ישראל באהבה ונותן לו תורתו ונוטע בתוכו חיי עולמו.

במלוא צפיית הישועה השלמה,
צבי יהודה הכהן קוק

מח. לתשובת הרבים והציבור
אחרי נסיון ההתנחלות בחווארה ודיכויו, לאחר החתימה על הסכם "קמפ-דיויד".

ב"ה, כ' אלול התשל"ח.
הימים האלה ימי תשובה ותיקון הם. כתשובת תיקון היחיד כך תשובת תיקון הרבים והציבור.
יש להזכיר ולקבוע היסודות הראשונים:
הממשלה היא בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה.
"לא שררות נותן לכם אלא עבדות נותן לכם". וכשהממשלה, שצריכה להיות ולפעול בשליחותו וכהילכתו של העם והציבור, היא מועלת ופוגמת בענין שליחותו זאת, יש להתעורר להזדרז כלפי פנים וכלפי חוץ לתקן ולישר הפגימות האלה. וקודם כל ראשית התיקון היא העזיבה, מתוך טיהור הלבבות בבירור ההבנה ההדדית, וזיכוך האוירה הציבורית בהשתחררותנו מן התבלבלות חילול השם הקדוש של השלום.

שמו זה של הקדוש ברוך הוא, שנקבע ונקרא על עמו ונחלתו נצח, הוא ממקורה הנאמן של התורה אשר מפי הגבורה העליונה ניתנה ונמשכת אלינו ובתוכנו ומאירה ומבררת נתיבותינו. וד' עוז לעמו יתן ויברכהו בשלום, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, אשר אור אמיתתה ונר כל מצוותה וממשותה תדריכנו ותצליחנו בישע עליוננו ברוך-הוא.

באמיתת בטחון צדקתנו ותמימותה,
צבי יהודה הכהן קוק

מט. שלמי תודה
אל קבוצת חברים שהתארגנה לפעול לבלימת הנסיגה, ולמען עשייה ציונית.

ב"ה, ב' מרחשון התשל"ט.
לכבוד חברינו הנאמנים הגדולים, פרופ' עזרא זהר, פרופ' י' נאמן, ר' חיים דרוקמן, הגב' גאולה כהן, צבי שילוח, מר יגאל הורביץ, מר משה שמיר, משה טבנקין, וכל וכל הנלוים אליכם.

באמתת תמימות עמנו ונחלתנו.
כולנו כולנו כל מקהלות עמנו בית ישראל חייבי תודות לכם על בירור תֹקף עמדתכם הנאדרה ונהדרה למען שלמות עמנו וארצנו.

חִזקו ואִמצו וחַזקו ואַמצו להשתחררותנו הצודקת מן מסכת השקר המסוכנת המסכנת של האנטומיה-האוטונומיה המבולבלת-המבלבלת המשתמשת לשוא בשמו-שלום של הקדוש-ברוך-הוא. בראשית התגלות דבר ד' אל משה רבנו בהר-סיני נאמר לו: המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קֹדש הוא, והוא ההתחלה של כל ארץ-הקֹדש, ארץ אבותינו נחלת-חיינו, הנצחית, כבירור דברי רבן-של-ישראל רבנו יהודה הלוי זצ"ל, המאושרים ומקוימים על-ידי רבן-של-ישראל רבנו אליהו זצ"ל מווילנא. ההגדרה היסודית של חז"ל היא: ישראל שעמדו על הר-סיני - ואזניהם ששמעו על הר-סיני. ובסדר ההגדה של פסח כולנו אומרים: אילו קירבנו לפני הר-סיני ולא נתן לנו התורה דיינו. וחמוּרה וקיימת היא אזהרת התורה: לא תהיה אחרי רבים לרעות חלילה. ובסידורי המעלות של גדולת תורה-שבעל-פה, שהיא כבירור דברי רבנו בעל-הטורים חיי-עולם אשר נטע ד' בתוכנו, נקבע ונחקק: סיני עדיף. ומתוך מעמדו זה של הר-סיני נמשך ונתקיים לכולנו לכל דורותינו כל אמתת תקפה של חירות לוחות תורתנו וחירות לוחות לבבנו החי וקיים לעד-לעולם לנצח-נצחים. וכן כולנו כולנו נחזור ונשמור אמונים אל הערת דויד מלכנו החי וקיים לדורותינו ולנִצחֵנו: חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.

אתכם בצפיית בטחון ישועתנו השלמה,
צבי יהודה הכהן קוק

נ. חלילה חלילה!
ב"ה, כסלו התשל"ט.
בשם עם ישראל החי וארצו ארץ-חייו באים ועושים מסחר, על חתיכות החיים האלה, ממשלה או שרים שלנו.

עתה יקום העם כולו ויקרא בקול גדול אדיר וחזק: אני כולי חי וחי ולא נתון לניתוחים. ולקולו המרעים מהרה הלא יפסקו כל הפטפוטים האלה, ותחזור בכל תֹקפה האמונה השלמה לאלוקי ישראל השלם והמלא.

ונחזור כולנו אל תודעת שלמותנו המלאה והחזקה, ואל תשובתנו המלאה והחזקה. בכל התחדשות ימינו ושנותינו כקדם כימי עולם וכשנים קדמוניות, בכל תֹקפן ועוזן.

והשם עוז לעמו יתן ויברך את עמו בשלום וכל הברכה וההצלחה.
בצפיית הישועה וראייתה השלֵמה,
צבי יהודה הכהן קוק

נא.
תקיפות כנגד ממשלת בגין שמנעה נסיונות התנחלויות באיזור שכם, ואף נכונה ליישם את הסכם "קמפ-דיויד".

ב"ה, ט"ז בשבט התשל"ט.
מחאת כל דורותינו העוברים והעתידים נגד הבגידה הממשלתית דהאידנא.
הארץ הזאת היא כולה כולה של כולנו, של כל עם ישראל בכל מקום שהוא נמצא, שאנחנו פה נציגיו ושליחיו. כהוראת מרן הגר"א זצוק"ל, וכמפורש בתורה על הנאמר בדבר השם יתברך אל משה רבנו במעמד הר סיני: המקום אשר אתה עומד עליו הוא אדמת-קודש.

כל הארץ הזאת שייכת בקנין-עולם אלוקי נצחי לכל ישראל, "ירושה היא לנו מאבותינו אברהם-יצחק-ויעקב" (במסכת עבודה-זרה). ו"שלש ארצות נמסרו לישראל: יהודה, ועבר-הירדן והגליל" (שם).

וכל מיעוט בשייכותנו זו הוא בטל-ומבוטל בהחלט, אם מצד מי-שהוא של שרים שלנו או של ממשלתנו, הוא איסור-תורה של לא-תתן להם חנייה בקרקעות שלך, ואי עביד לא-מהני, וענינו הוא לדראון עולם.

בצפיית שלמות ישועת ישראל והשראת שכינתו,
צבי יהודה הכהן קוק

נב. "האמת מארץ"
(ב"ה, יא אייר התשל"ט.)
הארץ הזאת, הכוללת כל חלקיה וגלילותיה, ניתנה מאת בורא-עולם וקורא דורותיו ומנחיל ארצותיו אל אברהם אבינו ולדורותיו אחריו כמפורש בבראשית יב, ז: "וירא ד' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת". ושם יג, יד: "וד' אמר אל אברם - שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד-עולם - קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". מפורש במסכת ב"ב דף ק: "שתהא נוחה להיכבש לבניו". ובבראשית טו, יח: "ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מן נהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת".

ובבראשית יז, ח: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת-עולם והייתי להם לאלוקים". ושם יז, כא: "ואת בריתי אקים את יצחק". ושם כה, ה: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק". ושם כח, ד: "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ-מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם". ושם כח, יג: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך". ושם מח, ד: "ויאמר אלי הנני מפרך והרבתיך, ונתתיך לקהל עמים, ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת-עולם". ובספר שמות ו, ד: "וגם הקימותי את בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה". ושם טו, טז-יז: "תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, עד יעבור עמך ד' עד יעבור עם זו קנית, תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ד' מקדש ד' כוננו ידיך".

על הארץ הזאת, אשר לעולם עומדת, שהיא לנו מורשה, כמו שהתורה היא מורשה, נחלה שאין לה הפסק, נאמר בדבר ד': "והתנחלתם", בצווי אלוקי מיוחד ונצחי, לא לתת בתוכה מקום חניה לנוכרים. ואנחנו כולנו, המקובצים פה, הלא הננו נציגים שלוחים של כל עם-ישראל, החוזר אל נחלת-אבותיו הקדמונית ולא תעלה על הדעת ולא תבוא כל בגידה ומעילה בתפקיד שליחותנו זאת, חלילה, מצד איזשהו של שרים או של ממשלה.

הננו מובטחים וקיימים בחוק ולא יעבור בשובנו בשם ד' שיבת ציון עם החזרת שכינתו והארת פניו אלינו כי לא יטוש השם עמו ולא יעזוב את נחלתו, וכל מיני הסכמים או ויתורים על כל חלק של נחלת אבותינו אין להם כל זכות, ממשות ותוקף-חיוב, והם בטלים ומבוטלים מכאן ולמפרע ומכאן ולהבא.

"והנצח זו ירושלים" השקולה וקובעת כל ארץ-ישראל השייכת לכולנו לעד לעולם והמחייבת זו נאמנותנו לה כתמימותה המוחלטת של כל תורת ד', כן זו של כל ארץ-נחלתנו - ארץ-חיינו בהמשך התנחלות התהלכותנו של שלשלת אבותינו לכל תוקפם של דורותינו.

במלוא צפיית ראיית הישועה השלמה,
צבי יהודה הכהן קוק

נג. ברוכים הבאים העולים המתנחלים בשם השם!
לאחר נסיון נוסף של גרעין "אלון-מורה" להתנחל בחווארה.

ב"ה, ערב שבת-קֹדש בהעלותך התשל"ט.
מכל מעמקי-מרומי לבבי ונפשי ברכתי ממקורה האמורה ומפורשת בתורה לכולכם אחַי ורֵעַי הדוגלים באלוקי מערכות נצח ישראל ונחלתו מראשית קדמות אבותיו המתאמצים להתאחז ולהקבע במרומי עיר-הקֹדש שְכֶם. מתוך שיאה של ירושלים-מִקדשנו, הרוממה ושקולה ככל ארץ-ישראל, נמשכת ושופעת לכם, מחמדַי, ברכת יעקב אבינו המתרחבת בלי-מצָרים לכל רוחות-העולם.

חזקו ואמצו הַרבו והצליחו, בהדר ברכת כל ישראל עליכם ועל כל מצעדיכם הנשגבים לקידוש שם אלוקי מערכות ישראל.
נאמנכם במלוא יקרכם, בצפיית הישועה השלימה,
צבי יהודה הכהן קוק

נד. מתוך המשך ממשות זמן שמחתנו לשלמות תקומת עמנו ונחלתנו. אל מול הבגידה הממשלתית
זמן קצר אחרי עלייתו של מנחם בגין לשלטון, התברר ע"פ סימנים רבים וברורים כי השלטון החדש לא ישנה הרבה, וימשיך במידה זו או אחרת את מגמות השלטון הקודם.

רבנו הבין, שמחובתו להמשיך ולדרוש מכל הנוגעים בדבר, לראות את חובת ההתנחלות בארץ, כמשימה העיקרית. במיוחד הדאיג את רבנו אותו ההסכם עם מצרים, המחייב למסור את סיני.

ב"ה, תשרי התש"מ.
א. הוראת הגאון רבן-של-ישראל זצ"ל לאמתת אמונתנו בקביעות התחדשותנו זו כקדם - ע"פ הוראת רבנו יהודה הלוי זצ"ל, שהוא המשך ישר של תקופת הגאונים-התלמוד, בספר הכוזרי.
ב. הוראתו הברורה של רבנו יהודה הלוי זצ"ל כי מן סיני, בצאתנו ממצרים, מתחילה ארץ-ישראל.
ג. אנחנו מדינה עצמאית, באין עול-הגויים על צוארנו.
ד. על כל מה שהוא פחות-מזה ובניגוד לזה הלא נאמר ונקבע מאז-מקדם בדבר השם על-ידי ובפי נביאיו הנאמנים: עוצו עצה ותוּפר דַברו דבר ולא יקום כי עמנו אל.

בצפיית ראיית הישועה השלמה,
צבי יהודה הכהן קוק

נה. גילוי-דעת כלל ישראלי וארצישראלי
תגובה להחלטת בית המשפט לפנות את מתנחלי חווארה, בנימוק שאלו הן אדמות כבושות מאת הערבים, בניגוד לאמנה בינלאומית.

ב"ה, כ"ד מרחשון התש"מ.
קוממיות לארצנו
במלוא תקפה של הכרת צדקנו, בשובנו אל שלמות נחלת אבותינו הננו מתייחסים בכל הבוז אל התיאור את בואנו הנה הביתה, כאילו "כובשים" אנחנו, ומוגדרים בהגדרה משפטית בינלאומית של כובשי אדמות זרות. את השקר הנבזה הזה הלא אנחנו, עם כל אנשי האמת והצדק שבכל העולם, דוחים ומכחישים ומגנים מתוך כל אמיתיותנו. לא "כובשי" אדמות נכר, אדמות זרים, אנחנו הבאים הֵנה בשובנו אל נחלת אבותינו, אלא חוזרים הביתה אל אדמות שבטי ישראל, המסודרים ומבוררים מאז מקדם. ברוך השם המחזיר שכינתו לציון ומכנס נדחי ישראל בבנותו ירושלים, המקודשת ושקולה ככל ארץ-ישראל, הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ומאירה ומקדשת כל ארץ-חיינו כולה. והננו חוזרים ומחַיים ומקדשים את כל נחלות שבטינו כולם, בכל תקפם, ומכוננים כל סידורם ובירורם בכל ברכותיהם.

בכל צפיית ישועתנו השלימה והמשוכללה,
צבי יהודה הכהן קוק

נו.
ב"ה, ערב זמן מתן תורתנו חג ביכורינו התשמ"א.
מכאן האזהרה החמורה האלוקית חלילה להעלות-על-הדעת להפקיר ולותר על משהו מארץ-חיינו הנצחית לעולם. וכהוראת רבן של ישראל הגר"א זצוק"ל בספר יהושע טו הנחל הוא היה הולך ממצרים עד ארץ ישראל והוא נילוס.

לימדונו והדריכונו חז"ל בהארתם האלוקית: "האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו".
יזכרו זאת העסקנים בענייני קרקעותינו השייכים לכל ישראל, שבכל העולם כולו, וידעו היטב את חובתם כלפי עצמם וכלפי כל ישראל וארצו וחיוניותו, ויעמדו על מלוא קומתם הישראלית החיונית הדורותית, וירושלים המקודשת וקיימת לעד לעולם, בירת ממלכתנו ותפארתנו לעולם.

בצפיית ישועתנו וגאולתנו השלימה והגמורה והמובטחת בהתקבצנו,
צבי יהודה הכהן קוק

נז.
גם לאחר החתימה על הסכמי "קמפ-דיויד", לא חדל רבנו ממלחמתו על שלמות ארץ ישראל, וכך עד ימיו האחרונים.

ב"ה, ט"ו סיון התשמ"א.
לכבוד
ראש ממשלתנו מר מנחם בגין שליט"א.
נרעשתי ונזדעזעתי לשמוע על העובדה של עקירת יישובים מארץ-חיינו כדי למסרם לרשות נכרים המצרית, וגם עקירתו של חבל סינַי ומסירתו לרשות נכרים, נגד ההוראה המפורשת מאת רבן של ישראל הגאון זצ"ל בספר יהושע ט"ו, כי הנחל היה הולך ממצרים עד ארץ-ישראל והוא הנילוס.

בצפיית הבירור לישועה המהירה,
צבי יהודה הכהן קוק

נח.
ב"ה, ט"ז טבת התשמ"ב.
לכבוד כל יקירינו
המתקבצים למען שמירת שלמותה של ארץ-חיינו הקדושה לכל ישראל. כולי אתכם ואליכם בכל פעולותיכם למען כל תקפה של שלמותה של ארץ-חיינו כולה, במלואה, לכל גבולותיה.
בצפיה לישועה שלמה וגדולה, במלואה, לכל ישראל, במהרה בימינו,
צבי יהודה הכהן קוק

נט.
אחד מן הקריאות האחרונות שכתב רבנו, במלחמתו להשארת סיני בידינו ולישוב והתנחלות בחבל ימית.

ב"ה,
שלום רב, באין מכשול ועיכוב,
לאחינו המתאמצים לסידור ההתישבות ביַמית.
חִזקו ואִמצו חַזקו ואַמצו בהתאמצותכם להתאחזות בנחלת אבותינו מאז מקדם להמשכה בכל הדורות כמצווה עלינו במצות התורה באו ורשו אותה וירִשתם אותה וישבתם בה, ומכאן ההמשך והדוגמא להמשך מצות העליה לארצנו הקדושה בכל תקפה וריבויה, גדלה ותפארתה לכל בית ישראל המתחזקים ועולים ציונה בע"ה.

נאמנכם בלב ונפש המצפה לישועת אמת השלמה
צבי יהודה הכהן קוק
בהחלטת רבן של ישראל הגר"א מווילנא כי סיני היא ארץ-ישראל!

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il