- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- בא
הפרשיות שאותם ראוי ללמוד
"עובדא דידענא באברך ששאל את פי כ"ק אדמו"ר מאמשינוב שליט"א לפני הרבה שנים שיאמר לו איזה סגולה להיוושע עם זש"ק. וענה לו ב' סגולות: אחד, לעזור לבעלי תשובות וכדו' שצריכים עזרה ביהדותן. ב' שילמוד דברי האור החיים הקדוש על הפרשיות של יציאת מצרים ולדבר מזה בליל הסדר. ונתן נימוק לדבריו על פי דברי האור החיים הקדוש בפרשת בא שכתב על הפסוק והגדת לבנך בזה"ל, ואפשר עוד שירמוז באומרו והגדת לבנך שאם יגיד הגדה האמורה בענין יזכהו ה' שיגיד לבנו, עכדה"ק, ובשנים האחרונים כבר נתפרסם בכ"מ סגולה זו כבדוק ומנוסה בעז"ה. והאברך שאל על איזה פרשיות ילמוד האור החיים הקדוש. ענה לו האדמו"ר על אתר: פרשיות שמות וארא בא בוודאי, אבל פרשת בשלח כבר תלוי במחלוקת המגן אברהם וחתם סופר אם באמירת נס קריעת ים סוף יוצאין החיוב של זכירת נס יציאת מצרים שיוכל לקיים בזה מצות סיפור יציאת מצרים" ('קובץ 'אור ישראל' גליון מג עמוד קיט).
בנך ובן בנך
יתכן לומר על פי דבריו של רבינו ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, שכשם שמצות 'והגדת' יש בה סגולה שיהיה אומר זאת 'לבנך', כן יש לפרש מאמר הכתוב (שמות י ב) 'ולמען תספר באזני בנך ובן בנך', שהמספר ביציאת מצרים זוכה לבן ובן הבן, היינו שזה סגולה לבני בנים. וי"ל שהאב הוא בבחינת 'והגדת', כי כל מה שרואה אצל הבן מוכרח לתקן והדבר קשה בעיניו כגידים, ואולם אבי האב אצלו הדבר בבחינת 'תספר', שיכול לחנך בדרך סיפור, ובהארת פנים, כי אינו מאבד תבונתו בסיבת חוש הרגש, ואין הוא נדרש לחינוך הנכד כל כך, ולכן יכול הוא לספר. אמנם אם זוכה הוא לספר ביציאת מצרים – יזכה לבנים ובני בנים. ה' יזכנו לראות דורות ישרים.
(מתוך ספיר ויהלום להגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
פניני אור - פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
שמור לקדשו משעת מקחו
והיה לכם 'למשמרת' עד ארבעה עשר יום לחודש וגו' (יב, ו). כתב באור החיים הק' וז"ל: פירוש צריך שמירה כדין קדשים, כיון שקרא עליו שם פסח עכ"ל.
והקשה הגאון רבי מאיר דן פלוצקי בעל הכלי חמדה זצ"ל: ולא זכיתי להבין כוונתו הקדושה, הרי הא דקדשים צריכים שמירה, הוא רק 'לאחר שחיטה' מחשש טומאה, כמבואר בפסחים (לד.), ואפילו למאן דאמר דס"ל פסול הגוף (שבזה שלא שמרו נפסל, ואע"פ שלא נטמא), הוא רק דאפילו אם יבוא אליהו ויטהרנו פסול מצד שלא שמרו, אבל זה ברור דמחיים גם למ"ד זה לא צריך שמירה, וא"כ הכא דכל השימור הוא רק עד שעת השחיטה איך אפשר לומר דמשום דיש בו תורת קדשים צריך שמירה עכ"ד.
ומתרץ הכלי חמדה בדבר נפלא, בהקדם ביאור מקור דין "שמירה בקדשים", דילפינן זאת מתרומה דכתוב בה "מאת משמרת תרומותי" (במדבר יח, ח), דגם קדשים צריכים שימור, והא דילפינן לקדשים רק לאחר שחיטה היא מטעם, שמשוינן ליה לתרומה דכמו שבתרומה אם נטמאה אין לה תקנה ולא מהני בה פדיון לחלל ולהפריש אחרת תחתיה, כמו"כ שמירה בקדשים שרק לאחר שחיטה אין לה תקנה ואי אפשר לחלל והקדושה שבה אבודה לגמרי, משא"כ מחיים שיש לה עוד תקנה אם נפל בה מום דמהני ליה פדיון ומקדש אחרת תחתיה והרי היא כאילו הקדושה הראשונה קיימת, אז לא ילפינן מתרומה דבקדשים צריך שמירה.
ומעתה - אומר הגאון הכלי חמדה - בפסח מצרים דהיה מקחו מבעשור והיה מעכב, וא"כ אם יפול בו מום אח"כ לא יהיה בו שום עצה לחלל קדושתו על פסח אחר, כיון דביום י"א שוב אי אפשר להקדיש את הפסח (דנצטוו על ד' ימי ביקור), וכיון שכן גם מחיים ילפינן בכהאי גווני דצריך שימור עכ"ד ודפח"ח.
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
סודה של ברכה
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
תהיו חמים!
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך לקשור את הסכך?
מה מברכים על פיצה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
סינון פסולת בשבת
ויצא – יעקב ולבן, מאז ועד היום
הרב מאיר גולדויכט | ג' כסליו תשפ"ה
פרשת ויצא – טיהור מוסרי
הרב יצחק חי זאגא | ג' כסליו תשפ"ה
בבא בתרא דף קס"ב
הרב אלי סטפנסקי | ג' כסליו תשפ"ה
