צדק מגיל צעיר

משפחה חברה ומדינה
תורה והלכות ציבור

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

התורה מנחה את הדיינים "צדק צדק תרדוף". אחת השאלות הידועות על פסוק זה היא מדוע יש כפילות בפסוק. האם בעם ישראל, שיש לו בתי דין והוא נאמן לציווי התורה, לא ברורה מאליה חשיבות הדבר? אם התורה מדגישה זאת כנראה יש משמעות לדבר.
אחת התשובות לשאלה זו היא שעלינו לחתור לצדק באופן תמידי. התורה מדגישה לפני הדיין: גם אם במחשבתך הגעת לפסק הדין, הרי עליך תמיד להמשיך ולחקור כדי שהצדק שלך יהיה המדויק עם הנשפט. ולכן נאמר בהמשך הפסוק: "למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". החיים דורשים מאיתנו לחתור לצדק ולדבוק במטרה העילאית - בחירה בחיים. כלומר, במקרה שבו הדיין יראה שהדין נוטה לדין מוות, הרי שעליו להמשיך ולראות כיצד הוא ממתיק את הדין ולא שופט לחומרה.
בעל השפת אמת הדגיש עניין זה בפירושו, שגם אם אדם משיג מעט צדק ואמת, צריך הוא להתאמץ שלא יחדל מלהוסיף ולרדוף עוד אחר האמת, להגיע לשלמות גבוהה יותר. זהו שנאמר "צדק צדק תרדוף" – לאחר שאדם הגיע לצדק, עליו לרדוף ולשאוף להגיע למדרגה גבוהה יותר בצדק.
היבט נוסף אפשר לראות מן הפן החינוכי. אפשר לומר שמשה מנסה להעביר מסר של חינוך בכפילות המילה צדק. הצדק מוביל אותנו לשאיפה שאנו כמהים אליה ומייחלים לה תמיד. וכבר כתב הרב רצון ערוסי בספרו 'צדק צדק תרדוף': "בשבילנו הצדק הוא חינוך". התורה כופלת את המילה צדק, כדי לומר לנו שהצדק לא מוטל רק על הדיין בבית הדין, אלא גם - וחשוב לא פחות - על בעלי הדין. ישנה חובה חינוכית על כל אדם באשר הוא לדאוג לכך שהוא עצמו, משפחתו, תלמידיו וכל הסובבים אותו ילכו וינהיגו את עצמם בדרך היושר והצדק.

להקל על העומס
כשמדינת ישראל קמה בתש"ח, מייסדי המדינה לא ראו עין בעין את עניין משפט התורה והתעלמו ממנו כליל. הרב הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל, ראה זאת בחומרה וכתב: "כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות נשברים, לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו הייתה מהפכה איומה בפנים, וחילול השם נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות ח"ו לתורת ישראל" (הגרי"א הרצוג על משפט התורה).
המצב כיום על פי החוק הוא שבתי הדין לממונות בארץ ישראל כפופים למערכת המשפט של המדינה, שהרי הם קיבלו היתר שפיטה מהחוק הישראלי, כך שיש סמכות לדיינים בבית הדין לשפוט אך ורק על פי הכללים שהונחו לפניהם, וסיכם עניין זה השופט אלון: "בתי הדין הרבניים שואבים את סמכות שיפוטם, מבחינת המערכת המשפטית של המדינה, מחוק המדינה, אשר העניק להם סמכות זו. הסמכות שהוענקה לבתי הדין הרבניים לפי חוקי המדינה היא לדון – בעניינים שנמסרו לסמכות שיפוטם – על פי המשפט שלפיו דן בית הדין הרבני, היינו המשפט העברי, פרט למקרה שמצויה הוראת חוק מיוחדת המופנית אל בית הדין הרבני והקובעת מפורשות כי על בית הדין הרבני לדון לפי הוראת חוק זו... מתעלם בית הדין מהוראת חוק מפורשת המופנית אליו, נתון הוא לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק... משום חריגה מסמכות" (בג"ץ 323/81).
בימינו בתי המשפט נמצאים בעומס כבד של משפטים שטרם נפסק דינם, דבר שעלול גם להשפיע על מהלך השיפוט התקין. לכן ראוי לחזק את בתי הדין לממונות שנותנים מענה לציבורים שנשמעים לקול התורה. דבר מעין זה תומך במערכת המשפט הכללית, ולכן יש לקיים דיון ממשלתי ולדאוג למימון ותקצוב הוגן להקמת בתי דין נוספים ולמשרות של דיינים.
מדי שנה מתקיימים כנסים עולמיים למשפט התורה בעמותות ובארגונים שונים. כתוצאה מקיומם של כנסים אלו הולכים ונוסדים ברחבי הארץ ובתפוצות בתי דין לדיני ממונות, אשר דנים בסכסוכים משפטיים שונים מכוח חוק הבוררות על פי המשפט העברי, דבר התורם תרומה גדולה מאוד לחברה בישראל. למעשה, הם מצילים את בעלי הדין מפני העומס האדיר שקיים במערכת המשפט הכללי בכך שמציעים להם מסגרות יעילות ומהירות כמו בתי הדין לדיני ממונות. כמו כן הם מכשירים את משפט התורה להיות משפט אקטואלי ומודרני שנוהג הלכה למעשה.

להכניס למשרד החינוך
דוגמה אחת לכך היא הכנס העולמי השנתי למשפט עברי בנשיאותו של הדיין והמשפטן הרב ד"ר רצון ערוסי מטעם עמותת הליכות עם ישראל. מדי שנה הרב לוחם את מלחמתו של משפט התורה, ומקיים כנסים בעלי שם עולמי בירושלים זו השנה ה-29 כדי להחדיר עניין זה בתודעת הציבור.
החידוש שבשנה הזאת הוא שתלמידי חטיבת הביניים בישיבת בני עקיבא חץ נווה הרצוג שבניר גלים, בראשותו של ראש הישיבה הרב מאיר אדרי, השתתפו בכנס כחלק מתוכנית הלימודים בפרויקט דיינים צעירים במשותף עם כולל כרמי משפט בשומרון לזכרו של הרב רזיאל שבח הי"ד.
התלמידים ערכו פאנל ודנו בסוגיה האקטואלית "התחייבות במסרון וזכויות יוצרים - הלכה ואקטואליה בעידן הפלאפונים", ויצרו סימולציה המביימת מהלך של משפט עד לפסיקת הדין. נשיא הכנס הרב ערוסי התרגש מאוד מהדיונים ומהסברות של הדיינים הצעירים ובעלי הדין, וכן באי הכנס - דיינים, רבנים, משפטנים, עורכי דין, אישי ציבור, אנשי חינוך ובעלי בתים - פרגנו לתלמידים הצעירים.
חיבור הנוער הציוני-דתי בפרט והחברה הישראלית בכלל להוראת המשפט – משפט התורה, הוא דבר הכרחי. אפשר לומר שאלמלא היה את משפט התורה - אומתנו לא הייתה אומה, ולא היינו קיימים כעם ריבוני בארצנו. ישנה חשיבות כבירה ללמד את הנוער את מושגי משפטי התורה, וזאת משום שרוב מצוות התורה אינן עוסקות ביחידים אלא בכלל הציבור (מלכות, גאולה, בית המקדש, בתי דין, ארץ ישראל וכו'), ומצוות אלו מושרשות ומתקיימות לרוב רק בארץ ישראל.
יוצא שאם ברצוננו להטמיע את החוט המשולש של ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל, דבר זה חייב להיות מופנם בקרב העם היהודי כבר מגיל הנעורים, ואף ראוי להכניס זאת לתוך משרד החינוך בצורה מובנת ומתאימה לכל גיל על פי רמתו. חברה דתית ציונית צריכה להציב לעצמה יעדים ברורים בענייני הוראת משפטנו הלאומית – משפט התורה. ואם הדור הצעיר לא יידע ולא יבין את חשיבות המוסד השיפוטי המתדיין על פי דין תורה – מה יהיה לעתיד?! לכן חשוב שבכל שלב בחיים מנער ועד זקן ילמדו, יחכימו ויתדיינו על פי המשפט העברי.
עתה מובן מדוע בימינו הרבנים הראשיים ורבני הערים מחזקים את כלל הזרמים להקים בכל קהילה יהודית מוסד שיפוטי מודרני לדיני ממונות אשר דן על פי דין תורה, שהוא מאוד מרכזי בתורתנו ובחיי באומתנו.
יוצא אפוא, כך היא דרכה של תורה, לחנך ולהשריש את עולם הערכים של התורה בדגש על דיני התורה ומשפטיה לילדינו, בבחינת "צדק צדק תרדוף".

מתוך העיתון בשבע

תורה והלכות ציבור