בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות כלליות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן רחל

המטבע או עולם הבא?

ילד מצא מטבע זהב בשבת וניסה לשמור עליו ברגלו עד ש...

undefined

הרב דניאל קירש

תמוז תשפ
2 דק' קריאה
היה זה בצהרי שבת לפני כשמונים שנה. רוח נעימה החלה לנשב ואיצקלה הקטן דילג להנאתו בסמטאות המובילות לכותל המערבי. בדרכו, עבר דרך השוק הערבי כשקונים גודשים את בתי הקפה והחנויות הקטנות. איצקלה נהנה מריחות הקפה וחיכה כבר להגיע לתפילה בכותל המערבי. לפתע ראה משהו מנצנץ על הרצפה. הוא התקרב מעט וראה שזה היה מטבע זהב! ברגע הראשון התכופף להרים את המטבע היקר, אך מיד נזכר בקדושת השבת ונעצר. איצקלה ידע שהמטבע יהיה לעזר רב להוריו. העוני והרעב היו אורחי קבע בבית הוריו. כל כך רצה להרים את המטבע ולהביאו לאביו ולאימו.
שניות מעטות חלפו עד שאיצקלה החליט לעשות מעשה. הוא הניח את רגלו על המטבע והחליט לעמוד כך עד לסיומה של השבת. איצקלה ידע שהדבר ידרוש ממנו כוחות רבים שכן יצטרך לחכות במשך ארבע שעות תמימות עד לצאת הכוכבים, אך לא ילד כאיצקלה יתייאש מהר כל כך.
כך נעמד איצקלה באמצע הרחוב, כשרגלו האחת מכסה את המטבע היקר ופיו ממלמל מזמורי תהילים של שבת.
כעבור כשעה, הבחין בו נער ערבי וקרא לעברו:" תגיד ילד, למה אתה עומד כך כמו פסל באמצע הרחוב?" איצקלה התעלם ולא ענה. הנער, שהבין שאיצקלה אינו עומד שם סתם כך המשיך והציק לו עד שענה לו הילד בתמימות: "אני שומר על משהו שאני לא יכול להרים בשבת. אחרי שבת אלך מכאן.." שמע זאת הנער, דחף את איצקלה הקטן וחטף מהרצפה את המטבע היקר. איצקלה, שנדחף לארץ התרומם במהירות וניסה לרדוף אחר הנער החוטף אך מהר מאד הבין שלא יוכל לתפשו.
בצעדים כושלים חזר כלעומת שבא אל עבר בית המדרש של האדמו"ר מצ'רנוביל, בו התפלל אביו תפילת מנחה. פניו היו נפולות והוא חש בעצבות והשפלה גדולה. האדמו"ר, שאהבו אהבה גדולה הרגיש בעצבותו של איצקלה ושאל לפשר הדבר. איצקלה סיפר לרבי את השתלשלות העניינים והרבי ביקש מהילד לשבת איתו בסעודה שלישית ולאחר השבת שילווה את הרבי לביתו.
לאחר השבת, בהגיע איצקלה הקטן לביתו של הרבי, הוציא האדמו"ר מטבע זהב ונתנו בידו של הילד. איצקלה לא ידע כיצד להגיב כאשר עצרו הרבי ואמר: "אני נותן לך את המטבע ובתמורה אתה תיתן לי את השכר על המעשה שעשית שלא התפתית לחלל את השבת ולהרים את המטבע". שמע זאת איצקלה הקטן ונדהם. לרגע לא חשב שמעשהו היה חשוב כל כך. מיד פנה לרבי וענה: "אם כך, אינני מעוניין במטבע אלא במצווה עצמה". נשק לו הרבי על מצחו באהבה גדולה ואיצקלה נפרד מרבו בשמחה רבה.
יש לשאול, האם מותר היה לאיצקלה הצעיר שמצא כסף בשבת להזיז את הכסף ברגלו למקום מחבוא?

תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
מותר להזיז מוקצה 'בגופו', פירוש ברגלו או באמת ידו ובכל שאר האברים חוץ מכפות ידיו לכל צורך. (שולחן ערוך, שיא, ח, וראה בסוף הספר שמירת שבת כהלכתה תשובתו של הגרש"ז בדין זה).
כל זה לגבי איסור מוקצה, אבל יש לציין שאם מדובר ברשות הרבים אסור לטלטל ברגלו יותר מארבע אמות ברשות הרבים.
במקרה זה, במידה והיה עירוב כשר סביב האזור, היה מותר לאיצקלה להזיז את המטבע ברגלו (אף יותר מארבע אמות).
(הסיפור על פי הספר Footsteps of the Maggid עמ' 116)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il