^ 1.שיחה ושו"ת עם בני שיעור א' בישיבת 'מרכז-הרב', מתוך הקלטה נדירה של כ-שעתיים וארבעים דקות, יז' אדר א' תשמ"ו.
תמלול, עריכה ומקורות: הרב שי הירש, (סיוע בתמלול הקלטות: ר' דביר עמר).
מופץ ע"י מכון מחקר תורני 'תורת שלמה', ישוב נריה. ערב סוכות תשפ"א, שלוש עשרה שנה לעליית רבנו לישיבה של מעלה. Toratshlomo@gmail.com ,הלימוד לע"נ סבי, ר' אברהם בן חיים רוזנברג ז"ל. ניתן להפיץ לזיכוי הרבים.
^ 2.על השאיפה לגדלות כיסוד מרכזי בתורתו של מו"ר ראה: מורשה, שיחות למועדים, עמ' כד', מכון הרצי"ה, ירושלים, תשס"ח. ובקובץ: ויהי בנסוע הארון, דברי הספד על מורנו ורבנו ראש הישיבה הגאון הרב אלקנה כהנא שפירא זצוקללה"ה, עמ' נא-נד, הועד להוצאת כתבי מרן הגר"א שפירא, ירושלים, תשס"ח.
^ 3.באותה שנה היה הרב בן למעלה משבעים שנה ופער של יותר מיובל שנים היו בינו לבין תלמידי שנה א'.
^ 4.ראה בספר: אב בתורה אב בחכמה, מסכת אבות, דברי תורה, עובדות והנהגות ממרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, עמ' תקמח', הרב יצחק דדון, ירושלים, תשע"ט. סייע בליקוט: ר' דביר עמר.
^ 5.'זמן-חורף'. פרק הזמן המרכזי בלימוד השנתי בישיבות גבוהות, חל בין התאריכים א' חשון–א' בניסן.
^ 6.כלומר, ליפול לתחושת גאווה בגלל ידיעה זו.
^ 7."...באמת, כח ההשגה בתושבע"פ בחידוש דין ובהבנת דבר מתוך דבר לאמתה של תורה הוא כח של נבואה, וכמ"ש בב"ב י"ב ע"ב אעפ"י שניטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה ופירש הרמב"ן שנבואת הנביאים ניטלה אבל לא נבואת החכמים שהוא בדרך נבואה וכו' ואמרו בשבת קי"ט ע"ב 'ובנביאי אל תרעו' אלו ת"ח ועיין בפסחים ס"ו ע"א מ"ש דישראל בני נביאים הם והתם הוא ענין של עצה והלכה ועי' בפסחים ס"ח ע"ב כשבאתי והרציתי דברים לפני רבי אליעזר א"ל וכו' ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני ולא טעמא בעיא..." (הגר"א שפירא, מנחת אברהם, ח"א, סי' ד', עמ' כא).
^ 8."תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא, פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו. שלחו וקראו לו, אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. אמרו לו: מנין לך? אמר להם נאמר מועדו בפסח ונאמר (במדבר כח, ב) מועדו בתמיד מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח דוחה את השבת ועוד ק"ו הוא ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת פסח שענוש כרת אינו דין שדוחה את השבת מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח התחיל מקנטרן בדברים אמר להן מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהיתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. אמרו לו: רבי שכח ולא הביא סכין מע"ש מהו? אמר להן הלכה זו שמעתי ושכחתי אלא הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי תוחבו בין קרניו, ראה מעשה ונזכר הלכה ואמר כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון".
^ 9.במובן של תכסיס הערמה.
^ 10.וראה בבא-בתרא, יב.
^ 11.להרחבה בעניינים רבים הנזכרים בפרק זה ראה בהרחבה בספרים: אהבתי תורתך, פרקים בדרכי קניין תורה משיחות מרן הרב אברהם אלקנה כהנא-שפירא זצ"ל, ר' אלעד כרמון (עורך), ירושלים, תשרי תשע"ח. אמרי שפר, פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד ממרן ראש הישיבה הגאון רבנו אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון, ירושלים תשס"ח.
^ 12.יחס מתאים ומאוזן.
^ 13.במדחום ידני, שימש בעבר נוזל הכספית למדידת חום הגוף, וכאן בהשאלה במובן של אדם תזוזתי.
^ 14.ספר מלחמות ה' לרמב"ן - תשובות להשגות רבי זרחיה הלוי, "בעל המאור", על הרי"ף.
^ 15."יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב [בדרך כלל] קושיות חלוטות, שאין בחוכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות [מתמטיקה]" (רמב"ן, הקדמה לספר מלחמות ה')
^ 16.שני שליש - לימוד בעיון, ושליש – לימוד בבקיאות.
^ 17.דמיוני, לא מציאותי.
^ 18.על שקידתו המופלאה של מו"ר בישיבת חברון ראה עדותם של הגאונים הרב שלמה פישר והרב ברוך בער פורבסקי, ראש ישיבת פוניבז', בתוך: אב בתורה אב בחכמה, מסכת אבות, דברי תורה, עובדות והנהגות ממרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, עמ' תקמח', הרב יצחק דדון, ירושלים, תשע"ט. סייע בליקוט: ר' דביר עמר.
^ 19.ראשי תיבות.
^ 20.הרב אלחנן וסרמן הי"ד (תרל"ה-תש"א) ראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ', מחבר הספר 'קובץ שיעורים', נספה בשואה עקד"ה.
^ 21.הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ' (תר"ל-ת"ש) ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר 'ברכת שמואל'.
^ 22.מו"ר לא קבל משכורת מן הישיבה במשך כל שנותיו בה, את משכורתו קיבל בעבור כהונתו כדיין וכרב רשמי.
^ 23.חובשי הכיפות הסרוגות.
^ 24.'קצות-החושן', ספר יסוד בלמדנות ישיבתית. נתחבר סביב שו"ע חושן-משפט, על ידי הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (תק"ה-תקע"ג). שיעוריו המפורסמים של מו"ר ב'קצות' במשך שנים רבות, העמידו דורות של תלמידי חכמים, רבנים וראשי ישיבות.
אודות מהלך השיעור כתב הרב יהושוע מגנס, תלמידו הקרוב ור"מ בישיבת 'מרכז-הרב': "השיעור ב'קצות' התקיים במוצאי שבתות בביתו של הרב, וטעם מיוחד היה בו. ר' אברום לא היה מכין את השיעור. הוא היה נכנס לחדר, שואל איפה נמצאים ב'קצות', ומשם היה מתחיל השיעור. אחד הבחורים היה קורא ב'קצות', עד שר' אברום התחיל להעיר עליו. במשך השיעור, שנמשך כשעה וחצי לפחות, לא הספקנו יותר מכמה שורות.
ר' אברום ביאר הרבה פעמים את מטרת השיעור. יש זמנים שבהם לומדים כסדר, אבל יש זמנים שבהם צריך להתרגל לחשוב. מוצאי שבת זה זמן טוב לחשיבה, ואין ספר שמרגיל לחשוב כמו הקצות. זה היה עיקר רצונו של ר' אברום - לעורר את החשיבה של התלמידים. בזה סוד הצלחה של שיעור טוב" (אברהם זקן ויושב בישיבה, יג' תשרי תש"ע, 'בשבע' 362).
^ 25.הרב מצביע על הספרים בספרייתו.
^ 26.בישיבת 'מרכז-הרב' נהוג שהשבועיים האחרונים של זמן חורף (מפורים ואילך) מוקדשים לחזרות בגמרא ולא מתקיימים שיעורים כסדרם.
^ 27.רבני הישיבה מעידים כי כמעט בכל עת שהתכנסו בביתו, לדון בענייני הישיבה השוטפים, היה ר' אברוֹם פותח במעשה הבא: כאשר הסבא מסלובודקה עמד להקים את ישיבתו, הוא פנה בשאלה אל רבו הגדול רבי ישראל סלנטר, מהו הדבר החשוב ביותר עליו יש לתת את הדעת בישיבה? ותשובתו הייתה, כי מטרתה של ישיבה היא "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז, טו).
וכפי סיפר תלמידו הקרוב, הרב יהושע מגנס: "כששמעתי לראשונה את הדברים, לא כל כך הבנתי את כוונתו. מדוע להחיות "לב נדכאים"? הרי מדובר בבחורים צעירים, תוססים ושמחים. אבל לאחר זמן למדתי להבין. צריך לדעת, שמאחורי כל בחור, שמח ותוסס ככל שיהיה, יש איזו נקודה בלב של קושי. הוא נמצא בתהליך של בניית האישיות שלו, והדבר כרוך לעתים במשברים. התפקיד של הר"מים הוא להגיע לנקודה הזו ולהחיות אותה". (זָקֵן וְיוֹשֵׁב בַּיְּשִׁיבָה, לדמותו של מרן ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא-שפירא זצ"ל, אתר ישיבת 'מרכז-הרב').
^ 28.כידוע, בין השנים תשמ"ג-תשנ"ג, כיהן מו"ר במקביל, הן כרב הראשי לישראל והן כראש ישיבת 'מרכז-הרב' והעומס כל כתפיו היה מרובה במיוחד וכפי שכתב הרב יהושע מגנס, ר"מ בישיבת 'מרכז-הרב':
"זכור לי אותו יום שהרב סיים את כהונתו כרב ראשי. מהיכל שלמה, מושב הרבנות הראשית לישראל בימים ההם, נסע הרב לכותל לתפלת יום כיפור קטן. משם נסע הרב הביתה והגיע בשעות הערב. תוך כמה דקות נדחפו אל הבית עשרות תלמידים מהישיבה בשירה ובריקודים. כפי שהתבטא אחד התלמידים: עכשיו הרב רק שלנו, בלי שותפות. כמה פעמים התבטא ר' אברום שיש עליו עול קשה, עם בעיות הלכתיות וציבוריות קשות המדירות שינה מעיניו. וכשהוא יוצא למרפסת, רואה את האור בישיבה גם בשעות הלילה המאוחרות ושומע את קול הלומדים, אז הוא נרגע" (אברהם זקן ויושב בישיבה, יג' תשרי תש"ע, 'בשבע' 362).
^ 29.רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד–תרנ"ח), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, "הסבא מקלם".
^ 30.שמה הנוכחי של העיר משנת תרפ"א ואילך: דאוגבפילס.
^ 31."לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער" מאי את אויבים בשער? אמר רבי חייא בר אבא אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד, נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר, כא, יד) "את והב בסופה" - אל תקרי בסופה אלא בסופה:
^ 32.ראה בנושא זה מאמר: המסורת - מסירתה והעברתה - משנה חינוכית ושיקול בפסיקת הלכה בדרכו של הגר"א שפירא זצ"ל, מאת: הרב שמיר שיינטופ, 'שמעתין', בטאון איגוד מורים למקצועות הקודש, 172-173, עמ' 189-201, בני ברק, תשס"ח.
^ 33.כוונתו בסבב השני, לאחר שש שנות לימוד בישיבה. כשמתחילים ללמוד שוב את אותן מסכתות.
^ 34.באותה העת שימשו כמשיבים בישיבה: מו"ר הרב יגאל לרר, לימים, אב"ד בביה"ד בפ"ת, ומו"ר הרב איתן שנדורפי, מחבר ספר 'הדר-עולם' וספרי "הדר-תורה" על התורה והמועדים, שניהם מלמדים בישיבה גם היום.
^ 35."כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא לאשורה על בוריה, הרי שכלו תופס ומקיף אותה... והנה הלכה זו היא חוכמתו ורצונו של הקב"ה, שעלה ברצונו כשיטען ראובן כך וכך דרך משל ושמעון כך וכך יהיה הפסק ביניהם כך וכך; ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם... מכל מקום, מאחר שכך עלה ברצונו וחוכמתו של הקב"ה, שאם יטען זה כך וכך יהיה הפסק כך, הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו רצונו וחוכמתו של הקב"ה" (תניא, ליקוטי אמרים, פרק ה').
^ 36.במשתמע שעל כן צריך ללמוד גם אמונה כדי לאפשר לימוד תקין.
^ 37.ראה בספר: מורשה, קובץ שיחות ומאמרים, עמ' קכ'.
^ 38.המהפכה הבולשביקית אירעה בשנת תרע"ז.
^ 39.עיין בספרו: אור ישראל, פרק ו', וילנא תר"ס.
^ 40.ראה מוסר אביך, פרק א', אות ז. למוד היראה וקביעותה.
^ 41.האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא (תקכ"ה-תקפ"ז).
^ 42.מייסד חסידות פשיסחא, האדמו"ר רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (תקכ"ו-תקע"ד).
^ 43.ספרו המפורסם של רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי, מחכמי איזמיר.
^ 44.מאמרים רביעי וחמישי בספר ה'כוזרי' עמוקים ומופשטים. במשך שנים רבות מתקיים בישיבת 'מרכז-הרב' שיעור לבחורי שנה א' בנושא "מבואות לספר הכוזרי", ע"י הרב חיים אביהוא שוורץ.
^ 45.בספרי מוסר.
^ 46."בדורנו היה הרב זצ"ל מוסר התורה. הרב זצ"ל היה חד בדרא... היום כבר נתמלא העולם מאורו של הרב זצ"ל... אין שום שטח במיוחד בענייני אמונה והשקפה של הדור, שהוא אינו עוסק בו..." בתוך: עת לכל חפץ, קובץ שיחות שנאמרו על ידי מו"ר מרן רבי אברהם שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב לקראת מועדי השנה, עמ' לו'-לח', מכון הרצי"ה, ירושלים, תשס"ב.
^ 47.שיטתו של מו"ר הרב איתן שנדורפי מובאת בהרחבה בסדרת ספריו, היסודיים והמאירים: 'הדר התורה', 'הדר המועדים', 'הדר הנביאים'.
^ 48.ראה "אמרי-שפר", הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון, עמ' שדמ', ירושלים, תשס"ח
^ 49.ראה מורשה, קובץ שיחות ומאמרים, לימוד התנ"ך, עמ' מט.
^ 50."ראש הישיבה אמר לי לא אחת, כי אין כל הצדקה לארבע שנות לימוד של מקצועות חול בישיבה תיכונית. "אפשר לסיים את הלימודים בשלוש שנים ולהקדיש את השנה הרביעית ללימודי קודש בלבד, לימוד לשמה". (בסוד שיח, שאול שיף, הצופה, ל' בתשרי תשס"ח).
^ 51.בעניין לימוד בישיבות תיכוניות התבטא הרב: "יש כאלה שהייתי אומר להם לכתחילה לשלוח את בנם לישיבה תיכונית, ויש כאלה שהייתי אומר להם לא לשלוח את בנם לישיבה תיכונית, הדבר תלוי אין תשובה ברורה בכולם..." (שיחות מרן הגר"א שפירא שנאמרו במחנה תורת חיים ב, שנת תש"ן, עמ' 48, עורכים: הרב חיים אריה כהנא והרב אליהו משה מאירמן, ירושלים [תשנ"א]. וראה מכתבו בעניין "בחירת ישיבה קטנה-תיכונית" בתוך, אחד היה אברהם, מאמרים, מכתבים, זיכרון, עמ' 82, מכון הרצי"ה, טבת תשע"ח.
סיפר הרב אהרון טרופ: "הפגישה האחרונה שלי עם הרב היתה בחורף בשנה שעברה [=תשס"ז]. היה זה לאחר שהישיבות הקטנות פרסמו מכתב תמיכה של הרב. זכרתי את תמיכתו הנלהבת של הרב, מלפני כעשר שנים, בדרכה של ישיבת "בני צבי", המשלבת מעט לימודי חול בסדר יומה, ובאתי לברר עמו שוב את דעתו על דרכה של הישיבה. הרב הבהיר שתמיכתו בישיבות הקטנות באה על רקע הסתייגותו מאותן ישיבות המקדישות את רוב יומן או כמחצית מסדר יומן ללימודי החול, ובשום אופן לא בא להסתייג מישיבות דוגמת "בני צבי" המקדישות כשעה עד שעה וחצי ביום להשכלה כללית. יתר על כן טען הרב שלדעתו כל תלמיד חכם צריך שתהא לו השכלה כללית מסוימת (ובחיוך אמר שיודע היסטוריה טוב ממני...) אלא שאין בזה כללים מתי ללמוד זאת. לכן צריך לבחון לכל תלמיד, על-פי אופיו, מה מתאים בעבורו. כשלחצתי ושאלתי מה להמליץ לתלמיד המתלבט בין ישיבה קטנה לבין ישיבה כמו "בני צבי" ומתאים לשתי המקומות, השיב לי הרב שאין בשום אופן לבחור ישיבה על-פי זה שיש בה מעט לימודי חול, או שאין בה כלל, או שמשלימים אותם באופן כזה או אחר. כך לא בוחרים ישיבה! אלא העיקר הוא לבחון היכן הר"מים אוהבים את התלמידים, היכן הר"מים אוהבים ועמלים בתורה, עד כמה הבוגרים אוהבים וממשיכים בתורה, אלו הדברים שעל פיהם בוחרים ישיבה. הרב חזר והדגיש דבר זה כמה פעמים.." (לימוד ממידותיו של מו"ר הגר"א שפירא, סיכום שיחה שנאמרה לפני התלמידים בישיבת "בני-צבי", הרב אהרון טרופ, כסלו תשס"ח, אתר 'ישיבה').
^ 52.ראה בספר: מורשה – שיחות למועדים, קבלת התורה לדורות, עמ' קסז', מכון הרצי"ה, תשס"ח.
^ 53.ראה שיחת "לכל זמן ועת לכל חפץ", דברי חיזוק בלימוד תורה לפתיחת זמן אלול וליום הזיכרון למרן הראי"ה קוק זצ"ל, אות יב', בתוך: עת לכל חפץ, קובץ שיחות שנאמרו על ידי מו"ר מרן רבי אברהם שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב לקראת מועדי השנה, מכון הרצי"ה, ירושלים, תשס"ב.
^ 54.תניא הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין - פזר, בשעת המפזרים - כנס ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר שנאמר (משלי יא, כד) יש מפזר ונוסף עוד, ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו – כנס, שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך.
^ 55."..והנה ידוע שדרכי הלמוד בתורה יש ומשתנים ומתחדשים ע"י גדולי התורה שבדורות ובאמת כל גאון וגאון אמיתי בכל אופן לימוד שהוא הריהו מחדש קמט מיוחד משלו באותו דרך הלימוד ... יש שמשמיא קא מזכי למי שזוכים לפתוח נתיב חדש רחב וסלול בדרכי ההבנה והעיון ומשפיעים בזה על חכמי תקופה שלימה..." (מנחת אברהם, ח"א, סי' ד', עמ' כא).
^ 56.ראה בספר אב בתורה אב בחכמה, מסכת אבות, דברי תורה, עובדות והנהגות ממרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, עמ' תקפב', עורך: הרב יצחק דדון, סייע בליקוט ר' דביר עמר, ירושלים, תשע"ט.
^ 57. אדר א' תשמ"ו.
^ 58.מו"ר היה מבקש מדי שנה בערב יום העצמאות מבני ביתו שיבדקו עבורו מה המספר המעודכן של התלמידים לומדי התורה במדינת ישראל ומדי שנה, בשיחת יום העצמאות בישיבה היה מזכיר בין דבריו גם את פריחת עולם התורה.
^ 59."...משום כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב ולא תחת שלטון גויים איך זה גלות. אין ספור למה שכתבו הקדמונים הראשונים והאחרונים בעניינים אלו. ואם אצל אדם לא זז שום דבר במחשבה בנידון זה של גלות, הוא סריס רוחני גמור, ובסריסות אפשר להגיע, ויש שהגיעו לידי קיצוץ בנטיעות לומר שח"ו, לא השי"ת משגיח על עמו וארצו אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא, רח"ל... (מתוך מכתב מענה לבחור ישיבה שדיבר סרה בישיבה (שבט תש"מ), "עיטורי כוהנים", מספר 19. חלק גדול מתוך המכתב נדפס בשנית בחוברת אחד היה אברהם, מאמרים, מכתבים, זיכרון, עמ' 56-62, מכון הרצי"ה, טבת תשע"ח.
^ 60."כל הדברים שלך מוכיחים ששטיפת מוח מסוגלת להחדיר במוחות של צעירים תמימים את הבדיות המטופשות ביותר. המקור הוא ברשעות המפעפעת בלב כמה צורבא מרבנן כלפי הישיבה, העובדות הידועות בזה מסמרות שיער כאילו לא קיימים איסורים חמורים של שקר, לשה"ר, ליצנות, שנאת חינם ושנאת ת"ח. דומים האי גבראי כאילו לא טעמו טעם מוסר מעולם, וזה בא כתוצאה של תסביך רוחני כלפי הישיבה שאכ"מ לבאר באריכות. תסביכים שנוצרו מזה שחלק מהרבנים וחלק מרבותיהם היו מתנגדים מקדמת דנא לכל מה שקדם להקמת המדינה ובהקמתה גופא, וההתנגדות התמקדה בחלקה הגדול מסביב לראי"ה קוק זצוק"ל שהיה בדור האחרון ראש ציבור הרבנים בארץ ובחו"ל שדעתם היתה חיובית ברעיון ובמעשה לכל הנ"ל, וכשנתברר בימינו מה שנתברר וההלם הרוחני היה גדול, נוצרו אצל אלה שלא רצו להודות במה שהיה להם להודות, תסביכים פנימיים של איפכא מסתברא, ובהמשך תגובות שליליות שהם טבעיים ואנושיים במקרים כגון דא וד"ל, ואין להוסיף ע"ז לע"ע. (אחד היה אברהם, שם).
^ 61.במקום להתגדל בלימוד ש"ס ופוסקים כדלעיל. ראוי לציין שבימי ר"ה, היה מו"ר אומר פעמיים את ספר התהילים כמנהג ואף בימות החול מקפידים עד היום לומר בישיבה לאחר כל תפילה שלושה פרקי תהילים בקול רם פסוק פסוק, חזן וקהל.
^ 62.עיין 'אורות-התורה', פרק ב', פסקה א'.
^ 63."ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד", איגרת רב האי גאון אשר כתב לר"ש הנגיד בענין החכמות, מובאת בתשובות הריב"ש סימן מה'.
וראה בקובץ מקבציאל, כרך לז, כסלו תשע"א באגרת שנדפסה מהגניזה הקהירית, העתקה מכתב יד רבי בצלאל אשכנזי: "וזכור תמיד מה שכתב וחתם ראש הגאונים במעלה אביהם של ישראל רבינו האי גאון ז"ל וז"ל ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד ע"כ"
^ 64.הרב צבי הירש לוינסון (תרכ"ג-תרפ"א) מנהל ישיבת ראדין, וחתנו של "החפץ חיים".
^ 65.על מעמד השיעור הכללי של מו"ר, ראה בספר: באהל אברהם, תולדותיו והליכותיו בקודש, עמ' כו', הרב חיים אביהוא שוורץ, בית אל, חנוכה תש"ע.
^ 66.כלומר, הדברים אינם קשורים לאווירה הכללית בישיבה אלא לרצון ההתמדה האישי של הלומד.
^ 67.הרב אליהו לופיאן (תרל"ו-תש"ל), מתלמידי הסבא מקלם, משגיח בישיבת כנסת חזקיהו בזיכרון יעקב.
^ 68.חסרות מספר מילים, עקב סיום 'צד' בקלטת.
^ 69.ראה בספר, ראש דברך, עובדות וסיפורים ממרן ראש הישיבה הגר"א שפירא זצ"ל, ערוכים על סדר פרשיו השבוע, עמ' תקפה', הרב יצחק דדון, אדר תש"ע.
^ 70.האדמו"ר רבי חנוך הֶניך הכהן מאלכסנדר (תקנ"ח-תר"ל).
^ 71."לענ"ד אסור לבני תורה – כמובן אלו שאינם בטלנים – להיבטל מת"ת לעסוק בעניין ציבורי של מצוה, אלא כנפסק בשו"ע במצוה שא"א לעשות ע"י אחרים וזה מסור לשיקול דעתם של ראשי הישבה, וב"ה איכא ציבורא לארגונים שע"י נעשים הפגנות אלו ואינם זקוקים להשתתפותם של בני תורה" (אחד היה אברהם, מאמרים, מכתבים, זיכרון, עמ' 60, מכון הרצי"ה, טבת תשע"ח).
^ 72.בקווי היסוד של ממשלת ישראל העשרים ואחת, הוחלט על המשך המשא ומתן לפי הסכמי קמפ-דייוויד, שלא יכללו הקמת מדינה פלסטינית או מגע עם אש"ף. נאמר שהשינוי בריבונות ביש"ע יערך רק בהסכמת שתי המפלגות הגדולות. הוחלט על הקמת חמישה עד שישה יישובים בכל שנה, אולם הקמת יישובים חדשים תהיה טעונת אישור רוב שרי הממשלה.
^ 73.מר שמעון פרס.
^ 74.ראה בספר מורשה, קובץ שיחות ומאמרים, עמ' רמז'-רנא' בעניין הבחירות, מכון הרצי"ה, ירושלים, תשס"ה.
^ 75.הבחירות לכנסת האחת עשרה התקיימו בכ"ג בתמוז תשמ"ד, ולאחריהן הוקמה ממשלת אחדות בראשות שמעון פרס ולאחריו, יצחק שמיר.
^ 76.הפגנות השבת בפתח תקוה החלו כתוצאה מפתיחתו של קולנוע 'היכל' בשבת, בחודש אדר א' תדש"מ והוו נקודת מחלוקת חריפה בין חלקי העם. ההפגנות נמשכו במשך קרוב לשלוש שנים. ביום כב' ניסן תשמ"ו, נערכה ישיבה של דחופה של מועצת הרה"ר בה הובעה מחאה חריפה על מעצרו של הרב הראשי של פ"ת הרב ברוך שמעון סלומון, עקב מלחמתו למען קדושת השבת בעיר, הרה"ר אף נפגשו בעניין זה עם ראש הממשלה (הרה"ר לישראל שבעים שנה לייסודה, כרך ג', יומן פעילות של הרה"ר, עמ' 1454 הרב שמואל כ"ץ והרב איתמר ורהפטיג, היכל שלמה, תשס"ב). על כל הפרשה ראה באריכות בספר: עם מקדשי שביעי-המערכה על קדושת השבת בפ"ת, ישראל תשמ"ו. ובמאמרי רבה של פ"ת, הרב משה מלכה בשנתון, 'תחומין' ז', עמ' 107, וב'תחומין' ח', עמ' 49.
לאחר עשרות שנים וכשוך אש התבערה, קולנוע 'היכל' נסגר ואת המושבים המרופדים שלו קיבלה ישיבה תיכונית במרכז הארץ לטובת שיפוץ האודיטוריום שלה וכך התקיים האמור: והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו, ונשאר גם הוא לאלהינו" (זכריה ט', ז')", "ועתידין תיאטריות וקרקסאות [שבחו"ל] שילמדו שרי יהודה בהם תורה ברבים".
^ 77.כיהן כראש העיר ירושלים בין השנים תשכ"ה-תשנ"ג.
^ 78.שְלִימַזֶל, הוא כינוי ביידיש לאדם חסר מזל או לא יוצלח.
^ 79.הרבנית פנינה שפירא ע"ה (תרע"ח-תשע"ט), דאגה במסירות אין קץ לבריאותו ולכל צרכיו של מו"ר, התקיים בה האמור: "שלי ושלכם - שלה". חלק מהתלמידים אף היו מכנים אותה בחיבה: "מגן-אברהם".
^ 80.לאירועי אייר בישיבה.
^ 81.במהלך השיחה לעיל.
^ 82.ראה להלן בסיום השיחה על הסכנה הרוחנית שבדבר.
^ 83.ראה מורשה, קובץ שיחות ומאמרים, עמ' ריג, שירות צבאי לבני ישיבות.
^ 84.דברי הרצי"ה: "בזה הלכה כשר הביטחון והוא 'הפרופסור לענייני צבא ומלחמה'. הוא סובר שאינו נחוץ כיום שבחורי ישיבה אשר תורתם אומנותם ילכו לצבא, על כן יש אפשרות של דחייה. באסיפה משותפת שהתקיימה עם שלטונות הצבא ביחס לפטור תלמידי ישיבה, אמרתי: אין פטור! אנו לא מנותקים מכלל ישראל. אין כאן שום פטור, ואיננו משתמטים אלא דוחים. וכן רשום באישורים עליהם אני חותם, שזו דחייה ולא פטור. יש אמנם כמה ישיבות המתנגדות לצבא באופן עקרוני. אצלנו אין זה כך, חס ושלום. אלא, קודם כל יש ללמוד כמה שנים בישיבה, לגדול בתורה ולהתחזק ביראת שמים, ואחר כך אפשר ללכת לצבא. אין זו תכנית כוללת לכולם, אלא חשבון פרטי על פי המציאות האינדיבידואלית של כל תלמיד. הצורך במלחמתיות אינו צריך לבטל את עניין "יגדיל תורה ויאדיר". אלו שתי מצוות כלל ישראליות, ויש לחזק את שתיהן. הגדלת התורה בישראל אינה סותרת את מצוות המלחמה, וגם לא את מצוות ההתנחלות. יש להבין בדעה ישרה שללימוד תורה יש ערך במובן הלאומי, והוא אינו פירוד וניתוק, ומשום כך יש מקום לדחייה. על כן, ההתעניינות בצבא לא צריכה להביא רפיון בשקידת התורה, אלא אדרבה, לחזק את שניהם. יש צורך לבדוק אצל כל אחד ואחד לְמה ועד היכן הוא יכול להגיע בתורה ולהחליט בהתאם" (סדרי צבא וישיבה: קובץ מדברי רבותינו: רבינו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שלמה יוסף זווין; עריכה, מקורות וסיכומים לדברי רבינו הרב צבי יהודה קוק - הרב שלמה חיים הכהן אבינר הרב שלמה אבינר (עורך), ישיבת עטרת כוהנים, ירושלים, תשנ"ג).
^ 85.הכוונה להחלטת משלת ישראל, וכאן בהשאלה, שר הביטחון משה דיין (תרע"ה-תשמ"ב), אשר איתו סוכם בזמנו עניין הסדר דחיית גיוס לבחורי ישיבות בפגישה עם הרצי"ה קוק וועד ראשי הישיבות.
^ 86.ראה בקונטרס יומא דריגלא, לכבודה של תורה, קובץ שיחות מאת מו"ר מרן רבי אברהם שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב שנאמרו בהיכל הישיבה בי"ג אדר, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ב.
^ 87.ראה למשל: מזמור יט' למדינת ישראל, בתוך: לנתיבות ישראל.
^ 88.ראה במאמרו: עמל תורה - הדרך לקבלת פני השכינה, מורשה, שיחות למועדים, עמ' קעח'-קפח', מכון הרצי"ה, ירושלים, תשס"ח.
^ 89.על בירור יחסו לישיבות ההסדר לעומת ישיבות גבוהות, ראה בספר "מורשה", קובץ שיחות ומאמרים, עמ' רה'-ריא', מכון הרצי"ה, תשס"ה.
^ 90.ראה בספר: ראש דברך, עובדות וסיפורים ממרן ראש הישיבה הגר"א שפירא זצ"ל, ערוכים על סדר פרשיו השבוע, עמ' תלא', הרב יצחק דדון, אדר תש"ע.
^ 91.על ההמשכיות שבהנהגת ישיבת 'מרכז-הרב' בראשות הרב שפירא כתב הרב צפניה דרורי, רב העיר קרית-שמונה ובוגר הישיבה:
"...באתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל..." (התורה הגואלת של רבנו, כסלו תשס"ח, אתר "ישיבה"). וראה גם בדברים שכתב הרב יעקב אריאל בעניין זה, במאמר "איש ההלכה" לזכרו של מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, צוהר, גיליון לב', תשס"ח.
^ 92.הערכה הדדית עצומה הייתה בין רבנו הרצי"ה למרן הגר"א שפירא. ראה דוגמתה בספרו של הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, עמ' 57 (ירושלים, שבט תשע"ח) שעוד בחייו של הרצי"ה כינה את הרב שפירא: "ראש ישיבתנו הקדושה" וכפי שהעיד ראש הישיבה, הרב יעקב שפירא: "...באחרית ימיו, הרצי"ה ביקש שהסמכויות בישיבה יעברו לאבי, כיוון שהוא ידע שהוא חולה וחלש, וכך אמר: 'לכל מראה עיני הכהן', וביקש שאבי ימשיך אותו בישיבה..." (שביעי, גיליון 246, ערב סוכות תשע"ח, עמ' 48).
^ 93.נציין מספר נושאים הלכתיים שבהם נחלקו הדעות של רבותינו זצ"ל.
א בעניין הסגרת חבלי א"י לרשות נוכרים האם יש לפעולה זו דין של כפייה להעברה על דת ו'יהרג ואל יעבור' – שזו שיטת הרצי"ה בפשטות (ראה בספר נחלת יעקב, ח"ב, עמ' 437-479, שיטת הרצי"ה קוק במאבק על ארץ-ישראל, הרב יעקב זיסברג, מרכז-שפירא, תשס"ה) או שהדבר מסופק אם אכן נכלל בהעברה על דת (ראה דעת הרב שפירא, בקובץ "מורשה", ט', חורף תשל"ה, עמ' 21, ובשנתון 'תחומין', ח', עמ' 363.
ב. ברכת ההלל ביום העצמאות - הרב צבי יהודה נהג כהוראת מועצת הרבנות הראשית, בנשיאות הרב שלמה גורן גם במניין פרטי שנערך בביתו (מובא בקונטרס כליל התקדש חג, על אמירת הלל בליל יום העצמאות, אייר תשס"ט, הרב אורי שרקי). עמדת הרב שפירא קצת יותר מורכבת ומובאת בספרנו, המחזיר שכינתו לציון, כרך ב, עמ' 456 (תנועת המזרחי העולמית, ירושלים, תשע"ז).
ג. אמירת סליחות בה"ב ביום העצמאות – הרב צבי יהודה היה אומר בשנים הראשונות לקום המדינה, גם סליחות וגם הלל יחדיו, ראה במאמרו "להבהרת חילוקי היחסים אל יום העצמאות" (לנתיבות ישראל, ח"ב, מאמר חמישים ושלוש, וראה בספר: משמיע ישועה, עמ' 285), הרב שפירא והרב שאול ישראלי התנגדו לכך, וכך נוהגים כיום בישיבה.
^ 94.כלומר, שהם מתנגדים למדינה.
^ 95.ראה עוד, משמיע ישועה, לדמותו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, עמ' 291-301, צבא ההגנה לישראל, מרכז-שפירא, תש"ע.
^ 96.ככל הנראה כוונתו למעמד "מיועד לשירות ביטחון" (מלש"ב) שבו נמצאים בחורי הישיבות טרם גיוסם.
^ 97.ראה בספרנו "אוזר ישראל בגבורה", עמ' 201, מכון מחקר תורני תורת שלמה, תש"פ.
^ 98. ראה את עדותנו שהובאה בספר אמרי שפר עמ' רד, שאמר מו"ר שבדורנו, הרצי"ה יכול היה לחדש דבר מליבו ללא מקור הלכתי קדום, כדוגמת החפץ חיים בדורו.
^ 99.מטבע לשון בישיבה באותן שנים, הכוונה לגיוס כדוגמת הרב אליקים לבנון, שהתגייס לצה"ל רק לאחר שנות לימוד ארוכות בישיבה.
^ 100.לפני מלחמת ששת הימים היו בחורי הישיבה בעלי פרופיל קרבי משרתים שירות צבאי של שלושה חודשים ובעלי פרופיל עורפי, שירות של חודש אחד בלבד.
^ 101.קונטרס למצות הארץ, אל משמר העם הישראלי. נכתב בעיצומה של מלחמת השחרור, כ"ח אייר תש"ח, ירושלים. לנתיבות ישראל, ח"א, מאמר עשרים ושלוש.
^ 102.גם בזמן מלחמת השחרור.
^ 103.שירות בצה"ל.