בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

נושא נכרית – נשיאת כפים וכיבודים בבית הכנסת

undefined

בית דין ארץ חמדה - גזית

י"ט אדר תשפ"א

 


שאלה


בדבר כיבוד בביהכ"נ לנשוי לשאינה יהודיה – פתיחת הארון, עליה לתורה, ברכת כוהנים – האם יש הגבלה או לא? (כמובן, שהיהודי רוצה לעלות, והדבר עלול להביא למחלוקת גדולה).


 


תשובה


אע"פ שבעילת נוכרית, הינה עבירה חמורה מאוד[1], אין היא מעכבת את היהודי החוטא בה מלעלות לתורה[2]. אבל אם כוהן הוא, אסור לו לישא כפיו[3] ואסור להעלותו לתורה ראשון ככוהן[4]. גם ישראל הבועל גויה, עדיף שלא להעלותו במניין שבעת הקרואים[5]. אלא להוסיף עוד עליה, או להעלותו למפטיר. אין כל מניעה לכבדו בפתיחת הארון, בהגבהה וגלילה וכד', בתנאי שאין בזה משום חנופה כלפיו[6]. ומ"מ נכון שלא למנותו שליח צבור[7].






[1] רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פי"ב, ו'-ח'. שו"ע אה"ע, סי' ט"ז, סעיף ב'.




[2] פרי מגדים במשבצות זהב, תחילת סי' קל"ה, ע"פ השו"ע, או"ח סימן קכ"ח, סעיף מ', וראה גם סי' נ"ה, סעיף י"א, ובמשנה ברורה ס"ק מ"ו, בענין הצטרפות למניין. וכן אגרות משה, או"ח ב', סי' נ"א. אמנם עיין שו"ת אורח משפט השמטות ומילואים סימן כ"ב.




[3] כן יש לדייק מהשו"ת שואל ומשיב (מהד' קמא ח"ב סי' צ"ז).




[4] אע"פ שעבירות שגם ישראל מוזהרים עליהן (וכגון זאת), אינם מונעים נשיאת כפיים, מ"מ יש איסור נוסף על כוהן, מדין אשה זונה. ומשום כך, גם גיורת אסורה עליו. לכן פשוט, שאסור לתת לו לישא כפיו ולכבדו ראשון, בדברים שבקדושה.




[5] עיין יחווה דעת, ב', סי' ט"ז.




[6] אגרות משה, שם.




[7] שו"ע או"ח, סי' נ"ג, סעיף ד'.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il