בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מצורע
לחץ להקדשת שיעור זה

נגע או ענג

undefined

הרב יוסף נווה

ג' אייר תשפ"א
3 דק' קריאה
בפרשתנו נאמר "והנה לא הפך הנגע את עינו". בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'ברית כהונת עולם' לפרש על פי דברי ספר יצירה "אין למעלה מענג ואין למטה מנגע".
היינו, שבתיבת 'ענג' האות ע' היא בראש מילה, ובתיבת 'נגע' האות ע' היא בסוף מילה.
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
המגיד מקאזניץ זיע"א פירש את הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב", כי הקב"ה נתן העי"ן שעל ידה יהיה ביכולת האדם להמתיק את הגזירה של מות חס ושלום, כי כשנותנים הע' בתוך 'מות' נעשה 'מעות'.
מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' על הפסוק "עוצם עיניו מראות ברע" שהסופי תיבות הם 'מעות', כי על ידי ששומר האדם את עיניו נעשה שפע פרנסה על העולם והכל תלוי בעיניו של האדם.
עניין האות ע' מורה על כוח העין של האדם, ועבודת האדם הוא שיהיה לו עין טובה, שלא יהיה צר עין. והנה הנגעים באים על ידי צרות העין, שהעין אינו במקומו הראוי וכך נכשל בלשון הרע.
עין טובה כוללת שתי בחינות שמתלוות זו לזו, הראשונה סגירות והשנייה פתיחות.
הבחינה הראשונה היא שמירת עיניים כפשוטו- 'עוצם עיניו מראות ברע', לסגור את עיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך והיכן שמזיק לקדושה העצמית של האדם.
בוודאי הניסיונות אינם פשוטים אבל על האדם לאמץ את רוחו ושיהיה חזק ותקיף בדעתו לשמור את עיניו מפני שמשכן הנשמה וחיות האדם הוא בעיניים.
אדם שאינו שומר את עיניו, שעיניו אינם ברשותו, הריהו חשוב כמת, שמרגיש עצמו כשבור ומפוזר לאלפי רסיסים, נע ונד שלא מוצא את מקומו וחסרה לו שלווה בעולם. ולכן שמירת ה'עין' באה להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, כי על ידי שמירת עיניים האדם יש לו עין טובה על עצמו ומרגיש חיות, שמחה, אהבה לעצמו ואהבה לזולת.
הבחינה השנייה שקשורה לסוף הנקודה הראשונה, והיא 'מעות' - השפעה ואהבה לזולת.
על ידי שמירת העין שלא לראות הרע בכל דבר ובעצמו, ממילא גם לא יראה את הרע שבחברו, שמירת העין היא לשמור עיניו לבל יביטו על דברים שאינם עולים יפה אצל חברו, אלא להפך, יסתכל עליו בעין טובה וידון אותו לכף זכות.
התיקון של ימי העומר זה 'עין טובה', לנהוג כבוד זה בזה, להשפיע ולתת כבוד לחברו, שימליך את חברו עליו, למצוא בו נקודות טובות, לשבח ולרומם אותו.
לא להיסגר מול הזולת אלא להיפתח, לזרום, להעניק את הלב הרחב שלך לכל הסביבה, לאהוב ולחבק.
לשמוח בהצלחת חברך ולהשתתף בצערו, על ידי שאדם שומר את עיניו וליבו מרע על ידי כך יש לו פניות נפשית לקרובים אליו, יש לו אהבה עצומה לכלל ישראל.
וזה הלימוד מספר יצירה הנ"ל שאנו חייבים לזכור, 'ענג' ו'נגע' הרי הן אותן אותיות, הבחירה בידך איך לסדר אותן, איך לסדר את חייך.
אם ה'ע' היא בראש מילה היינו היא בראש המחשבה שלך, להסתכל על עצמך ועל הזולת בעין טובה, הרווחת חיים של 'ענג', אבל אם חס ושלום ה'ע' בסוף מילה אזי ממילא האדם מושך עליו חיים של 'נגע'.
אנו נכנסים לשבת קודש אשר מובא בתיקוני זוהר "שבת בראשית בת עין", שהכוונה ששבת היא בבת עינו של הקב"ה. מאוד חשובה השבת אצלו יתברך שקראה 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן, אדם ששומר שבת, שמח בשבת, הריהו טועם טעם גן עדן עוד פה בזה העולם.
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן (תנינא תורה יז') שכמו השבת כך הם ישראל, בבת עינו של הקב"ה, כפי שנאמר בשיר השירים "לבבתני באחת מעיניך".
על ידי ענג שבת קודש מתגלה הנעימות שבישראל, שהקב"ה אינו מביט על הרע שבישראל רק רואה את הטוב היפה שבבניו אהוביו.
לפי סדר הספירות של ספירת העומר (ניתן לראות בסידורים) אנו נמצאים בשבוע במידת 'תפארת', והעבודה היא לקיים 'ישראל אשר בך אתפאר', הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, וה' יתברך מתפאר ומשתבח בכל יהודי. כל יהודי הריהו יהלום בכתר של מלך מלכי הלכים, ועלינו להידבק בדרכיו, לראות את היהלום הגלום בנו ובחברינו, לשבח ולפאר את עצמנו ואותם. לאהוב את עצמנו ואת כלל ישראל, להסתכל על הנקודות הטובות והמאירות שיש בנו, לייקר ולהחשיב את מעלתם ולשמוח בהם.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il