- מדורים
- נקודה למחשבה
317
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אבל לא תמיד זה כך. לרוב האנשים מאוד קשה לוותר על הכסא שלהם או על המקום שלהם. אני זוכר שבאחת השבתות של אתר ישיבה בסעודת ליל שבת היה בלאגן גדול. זו היתה שבת מאוד גדולה עם מעל 200 אורחים וזו היתה תפוסה מלאה של אולם חדר האוכל במלון. הצוות הכין עשרות שולחנות בחדר האוכל והאורחים נכנסו והתיישבו. לאחר שכולם התיישבו התברר שלמספר משפחות אין מקום ישיבה. הסתבר שבכל שולחן נשארו מקום אחד או שניים פנויים, שמשפחות עם 4-5 נפשות לא יכלו למלא, והדבר יצר חוסר של כמה עשרות מקומות. זה היה מצב מאוד לא נעים, להזיז אנשים למקומות אחרים היה כבר בלתי אפשרי כי התחילו לאכול.
למחרת תאמתי עם המלצרים שיעמדו בכניסה לחדר האוכל ויושיבו את המשפחות כך שימלאו את כל השולחנות. המלצרים אמרו לי: אין סיכוי. אתה תראה שכל אחד שיכנס יתעקש לשבת במקום שהוא ישב אתמול. זו באמת היתה המציאות. היה באמת קשה, אבל התעקשנו וברוך ה' הדברים הסתדרו.
מסתבר שבני האדם הם "חיות טריטוריאליות". אדם נצמד למקום מסויים, גם אם זה מקום שהוא הגיע אליו לראשונה לפני 5 דקות ותופס אותו כאילו זו ירושה מאבות אבותיו. נוכל לראות את זה גם כשעולים לאוטובוס ומתיישבים במקומות אקראיים, וכאשר יורדים ממנו וחוזרים, כל אחד יחזור למקום בו הוא ישב לפני כן.
המקום הוא חלק מהמציאות הרוחנית שלנו, ולכן הוא כל כך משמעותי לנו. הגמרא בברכות (ו:) אומרת: "אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו. וכשמת אומרים עליו אי חסיד אי עניו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ואברהם מנא לן שקבע מקום? דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" ואין עמידה אלא תפילה... אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו..."
אנו רואים שגם אברהם אבינו "נצמד" למקום אחד לתפילתו. המהר"ל בנתיב העבודה (פרק ד') מבאר שתפילה שהיא במקום קבוע מורה שהיא דבר קבוע ולא מקרית. כאשר התפילה היא קבועה ולא מקרית, זה אומר שהדביקות שלנו עם רבונו של עולם היא קבועה ולא מקרית. הקב"ה נקרא "המקום", וחז"ל במדרש בבראשית רבה מבארים שזה משום שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. המקום נותן יציבות וחוזק, כמו אילן שנטוע במקומו והרוחות לא יכולות להזיז אותו. ומבאר המהר"ל שהמילה מקום היא מלשון קיום. כל מקום מיוחד לאדם אחד בלבד, כמו שאמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד') "אין לך דבר שאין לו מקום".
נקודה למחשבה (32)
ללא רב
6 - איך נהנים כשעובדים קשה?
7 - מי יושב במקום שלי?
8 - ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
טען עוד
היות ומקום אחד לא יכול להיות מיוחד לשני אנשים, הדבר יכול לגרום למריבות ולדיונים. בכך בעצם עוסקת מסכת בבא בתרא. דיונים ומריבות בין אנשים בענייני קרקעות. השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, חזקת קרקעות, דיני ירושות וכדו'. כמו שיש מקום מיוחד לכל אחד יש גם מקום מיוחד לכל עם. ארץ ישראל היא המקום המיוחד לעם ישראל, ומהפסוקים העוסקים בחלוקת הארץ נלמדו גם דיני הנחלות והירושות לדורות. כלומר, הרגש שלנו למקום, נובע מחיבור רוחני ומקישור עמוק אל המקום.
מהרגש הטבעי/הרוחני הזה המקשר אותנו אל המקום שלנו יכולים לצאת גם נזקים ומריבות. לכן אנו צריכים להתבונן ולשים לב, ולא תמיד ללכת אחר הרגש, אלא להפעיל גם את שכלנו. במיוחד אם מדובר במקום שהתיישבנו בו רק לפני כמה דקות, או אם זה לא באמת עקרוני איפה נהיה, ועל ידי שנוותר נוכל לסייע לחבר או לא לגרום הפרעה לשיעור וכדו'.
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
בדיקת קורונה בשבת
מה עיקר הגאולה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תיקון ימי השובבי"ם
חידוש כוחות העולם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד
סדר לבישת טלית והנחת תפילין - ספרד
הסידור המהיר | סיון תשפ"א
הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
מכת הקארטה המדוייקת!
הרב נתנאל יוסיפון | סיון תשפ"ה
הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
גוונים השונים בעבודת ה' אצל עמ"י, והתייחסות לתקיפת הכור באיראן
שיחת מוצ"ש פרשות בהעלותך תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
