- מדורים
- רביבים
- מדורים
- הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
עוד כשהיה בבני עקיבא בניו יורק קנו לו חבריו את הספר 'אורות' במתנה ליום ההולדת, ספר שהתבלה ונכרך שוב ושוב וליווה אותו עד ימיו האחרונים. כמדומה שממנו הקריא לי שורות אחדות בעת שביקרתי אותו בימי חוליו האחרון בבית החולים.
עם הרב חיים דרוקמן שליט"א
בבני עקיבא בניו יורק פגש את השליח שהגיע מהארץ, מדריכו שהפך לחברו הטוב, הרב חיים דרוקמן שליט"א. במשך עשרות שנים, עד החודשים האחרונים, בכל יום ראשון היו נפגשים ללימוד בחברותא בבית הרב ולדמן שבקריית ארבע. ביום ראשון ט"ו בטבת תשפ"ב עלה שוב הרב חיים לקריית ארבע, אך הפעם להספיד את חברו ואיש בריתו בדרכו האחרונה לבית העלמין העתיק שבעיר הקודש חברון ת"ו.
רביבים (742)
הרב אליעזר מלמד
675 - משמעות אמונת הייחוד
676 - דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
677 - טבעיות האמונה וסיבת האלילות
טען עוד
בישיבת מרכז הרב הציפייה לישועה הייתה מוחשית. אמרו חכמים (שבת לא, א) שכאשר אדם נפטר לבית עולמו ועומד לפני בית דין של מעלה שואלים אותו שש שאלות: א. נשאת ונתת באמונה? (האם היית ישר בעסקיך)? ב. קבעת עיתים לתורה? ג. עסקת בפרייה ורבייה? ד. ציפית לישועה? ה. פלפלת בחוכמה (להבין בתורה)? ו. הבנת דבר מתוך דבר (להבין מתוך כך את העולם)?
את משמעות "ציפית לישועה" ביאר הר"ן, האם ציפית שדברי הנביאים יתגשמו בימיך. בבית מדרשו של מרן הרב קוק חינכו לכך. כולם זוכרים איך הרב צבי יהודה זעק מקירות ליבו ביום העצמאות, שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, על חברון, שכם ויריחו, האם שכחנו אותם?! והנה קרה הנס, במלחמת ששת הימים שחרר צה"ל את יהודה ושומרון ואת הר הבית. וחיילים תלמידי ישיבת מרכז הרב נסעו מיד בשליחות הרב גורן זצ"ל להביא את הרב הנזיר והרב צבי יהודה אל הכותל המערבי להתפלל לידו יחד עם החיילים ששחררו אותו.
סיפר הרב ולדמן שהרב הנזיר אמר להם שהוא ראה ליד הכותל את מרן הרב זצ"ל. נדהמו התלמידים ושאלו: "את הרב?!" (הרי הרב קוק נפטר כשלושים שנה לפני כן), השיב הנזיר ואמר: "בוודאי! איך הרב לא יהיה שם?!" ועוד הוסיף: "והוא היה לבוש בבגדי שבת!"
יישוב וישיבה בקריית ארבע
ציפייה זו לגאולה שתמשיך לצמוח ולהתגשם בימינו נשאה את רוחו של הרב ולדמן ועוררה אותו להתמסר ליישוב יהודה ושומרון. הוא בחר לקבוע את מקומו בחברון עיר האבות, המקום שבו התחיל אברהם אבינו ליישב את הארץ ובו החלה לצמוח מלכות בית דוד. המקום שבו ארבעים שנה לפני כן, במאורעות תרפ"ט, רצחו ערביי חברון יהודים צדיקים ותלמידי ישיבה והחריבו את היישוב היהודי העתיק.
לקראת פסח תשכ"ח הגיעה למלון פארק בחברון קבוצת יהודים, תלמידי הרב צבי יהודה, ובראשם הרב משה לוינגר והרב אליעזר ולדמן. מתוך אותו ליל סדר בחג החירות צמחה ההתיישבות בקריית ארבע ובכל יהודה ושומרון.
לימים כששאלו את הרב ולדמן על אותו ליל סדר, השיב בקול חנוק מדמעות: "קשה לתאר במילים את מה שהיה שם... זו הייתה זכות גדולה להיות שותפים לקב"ה בתהליך של גאולה".
הקמת הישיבה בקריית ארבע
בשנת תשל"ב, בהיותו כבן שלושים וחמש, הקים את ישיבת ההסדר בקריית ארבע, שברוחה המשיכה את ישיבת מרכז הרב. כאשר בחורים מישיבת מרכז הרב (שהיא ישיבה גבוהה בלי צבא) רצו להתגייס, הפנה אותם הרב צבי יהודה לישיבת קריית ארבע, שהייתה ספוגה בתורת ארץ ישראל מרוחו של מרן הרב קוק זצ"ל.
מכוח השפעתו החינוכית של הרב ולדמן על תלמידי הישיבה קמו מתוכה חלוצים ומחנכים, רבנים ואנשי מעשה, שהצד המשותף להם הוא אהבה לבריות ומסירות גדולה לתורה, לעם ולארץ. מכוחם קמו יישובים ומוסדות חינוך והמוני משפחות מפוארות שמיישבות את הארץ, מקדשות שם שמיים בכל דרכיהן ושאיפתן לגלות את תורת ארץ ישראל, שמפיחה חיים בלימוד ובמעשה, בחיי היחיד והחברה.
על מקומו בישיבה היה פתק ועליו דברי מרן הרב קוק: "יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה" (אורות הקודש ח"א עמ' צא).
גם אני עודדתי שניים מבניי ללמוד אצלו בישיבה.
תורת ארץ ישראל
פעם סיפר לי שהיה מקובל לשבת בחרדת כבוד בשיעורו של הרב הוטנר בניו יורק. ואם תלמיד לא ישב בתנוחה מכובדת, או פיהק בלא לכסות את פיו, הרב היה יכול לעצור את השיעור במין גערה כלפיו, ולאחר השיעור היה התלמיד צריך לגשת אל הרב ולהתנצל. כאשר עלה לארץ והגיע לרב צבי יהודה התפלא כיצד התלמידים יושבים סביבו בנחת, זה נשען על ימינו וזה על שמאלו.
חשבתי שהוא אומר זאת כביקורת, שכן מן הראוי לשבת בכבוד לפני הרב. אולם הוא תיקן אותי ואמר שכוונתו הפוכה. הוא התפעל מקירוב הלבבות שבין הרב לתלמידים, וכך ראוי ללימוד בארץ ישראל שיתקיים מתוך חירות ונחת. אגב, לעת זקנתו הרב הוטנר עלה לארץ, והרב ולדמן הביאו להעביר שיעור בישיבת ניר בקריית ארבע.
אהבת הארץ הייתה כרוכה אצלו באהבת העם והבריות. ואף שהתנגד בכל מאודו לכל נסיגה לא היה איש מלחמה וקטטות אלא ברר את דבריו מתוך אמת ואמונה ואהבה עמוקה לבריות. כך גם נהג בכל אורחותיו, שאהב את האמת והשלום והיה רגיל לדבר מתוך הזדהות עמוקה יחד עם נחת ומאור פנים.
פעילות ציבורית בתנועת התחייה
בהיותו מקושר לכלל ישראל ומסור בכל ליבו לבניין העם והארץ, השתתף גם עם יהודים שאינם שומרי מצוות בפעילות למען המסורת, העם והארץ. כהמשך לכך היה חבר בתנועת התחיה וכיהן כחבר כנסת מטעמה במשך כשש שנים (תשמ"ד-תש"ן). היו שטענו נגדו על שאינו פועל במסגרת התנועה הדתית מפד"ל, אולם מכיוון שהתחיה הייתה נאמנה יותר ליישוב הארץ, ראה לנכון לתמוך בה. גם ראה ערך גדול בשותפות של דתיים וחילונים למען מטרות כלל־ישראליות משותפות. עם זאת נשאר תמיד בקשר טוב מאוד עם חבריו שתמכו במפד"ל, ובראשם הרב דרוקמן, שכן ישנן דרכים שונות להבאת הטוב.
אגב, העיקרון היסודי של תנועת התחיה היה שכל היהודים שומרים מצוות ואין יהודי ששומר את כל המצוות, לכן יכולים דתיים וחילונים לשתף פעולה יחד למען חיזוק הזהות היהודית והחזון המשותף של עם ישראל. עיקרון זה היה יקר ומקודש בעיני הרב ולדמן, מפני שהבליט את יסוד הכלל המאחד על פני הפרטים המפרידים, ועל פי הרב קוק זה יסוד הקודש והתורה, ורק מיסוד זה תצמח התשובה הגדולה של כלל ישראל.
הקשר העמוק לכלל החברה בא לידי ביטוי גם בכך שמשפחת הרב ולדמן ביקשה מגברת שרון לשם זינגר, חברת קיבוץ אורים ומנחת קבוצות ב'שיח שלום', להספידו מעזרת הנשים שבישיבת ניר. תופעה נדירה שמלמדת על העקרונות של אחדות ישראל וכבוד הבריות שהנחיל לילדיו ולתלמידיו.
תמיכתו באהבת ישראל לכל ישראל
בשנה האחרונה, כאשר אישים שונים החלו לבקר אותי בחריפות על עמדתי התומכת ביחסים טובים עם כל אחינו, ובכללם קונסרבטיבים ורפורמים, התקשר אל ביתי הרב אליעזר ולדמן וביקש להביע את תמיכתו. הוא אמר שקרא את דבריי ואף את דברי המבקרים אותי, והזדעזע מהם עמוקות. הוא ביקש לחזק אותי גם על עבודתי בכתיבת ספרי פניני הלכה, שיש מהם קידוש השם גדול.
הוא סיפר ששבועיים לפני כן התקשר אליו יהודי מפתח תקווה וביקש שיחתום על עצומת רבנים נגדי. הוא נזף בו על היותו מחרחר ריב ומדון וביזוי תלמידי חכמים, והביע את צערו על סגנון פסול של פירוד ומריבות שהחל לחדור לבית מדרשו של הרב קוק.
מכיוון שרציתי לזכור את דבריו, כתבתי אותם מפיו. בעזרת ה' בטור הבא אביאם.
ימים אחרונים
עד ימיו האחרונים המשיך להגות בתורת רבותיו ולהתפלל על הגאולה, אולם בעקבות השבר במפרק הירך גופו הלך ונחלש. כשביקרתי אצלו בבית חולים לפני כחודשיים דיבר עמי בדברי תורה ואמונה והתעניין בבניי בוגרי הישיבה. הביאו לו כוס תה. ידו רעדה ומעט נשפך על הטלית־קטן שהייתה מעל חולצת בית החולים. הסתכל על הטלית שהתלכלכה מעט, ועננה של צער עברה על פניו. הצמיד את הכוס לגופו ואחזה בשתי ידיו וסיים את הרעיון שרצה לומר. בירך על התה בדבקות וברגש "שהכול נהיה בדברו", ועיניו נמלאו דמעות של צער על חולשת גופו והודיה על טובו של ה'. כך מתוך דברי תורה על כלל ישראל וצמיחת הגאולה נפרדנו.
בבית הקברות העתיק בחברון, יחד עם קדושי חברון, סמוך ונראה למערת המכפלה, נקבר הרב ולדמן זצ"ל. יחד עם נשמות כל הצדיקים נשמתו תמשיך להתפלל על תחיית האומה ותחיית המתים.
מתוך העיתון בשבע
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
קשה עליי פרידתכם
מה הייעוד של תורת הבנים?
איך נהנים כשעובדים קשה?
ראיית המבט השלם
איך עושים קידוש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?