ראש השנה יום הדין על מה?

בתפילת ערבית של ליל התקדש החג כאשר נאמר לפני קריאת שמע ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים ובחכמה פותח שערים ומחליף את הזמנים.... תהיה משמעות מיוחדת למשפט הזה, בדברו מחליף את הזמנים, השנה החדשה הבאה עלינו לטובה היא לא רק שנה "קלנדרית", כמו בכל שנה היא שנת השמיטה, שנה של קדושה. ואלמלא הקב"ה בדברו מחליף את הזמנים, לא היינו זוכים ל"ושבתה הארץ שבת לה'".
נאמר במשנה בתחילת מסכת ראש השנה כי באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות. בד בבד עם היות היום הקדוש הזה יום בריאת האדם כדברי הפסיקתא שמביא הר"ן , בשם רבי אליעזר בפסוק דרשו ה' בהמצאו, בתשרי נברא העולם, יום גמר ברייתו של העולם, היום השישי לבריאה, אדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי. ובאותו יום הכניסו לגן עדן, באותו יום חטא, נידון, ויצא בדימוס (כלומר יצא זכאי בדין) ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדים לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס.

נקבע יום זה להחלפת הזמנים של חשבון העולם.
ראיתי שר' חיים פרידלנדר זצ"ל שואל בספרו שפתי חיים הרי אדם הראשון לא יצא בדימוס, הרי הוא גורש מגן עדן ונתקלל ? עיי"ש שם מה שתירץ,
ונראה לכאורה שאף על פי שאדם הראשון גורש מגן עדן, הקב"ה השאיר בעולם כמה דברים שהם מעין השהיה בגן עדן, ואמנם האדם גורש, אך יצא בדימוס, דהיינו השאירו לנו מעין גן עדן בעולם שמחוץ לגן עדן,
אחת מהמצוות היא מצוות השבת. יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים, שבת היא כמו בגן עדן, (עיין במדרש רבה טז), הכל מוכן והנשמה היתירה נכנסת באדם. (שבת היא אחת משישים מהעוה"ב).
לימוד התורה נותן לאדם חיים וחיות כפי שחז"ל מפרטים בפרק שישי של פרקי אבות. באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים.
ארץ ישראל אף היא כגן עדן. ההשגחה המיוחדת והסגולה למי שיושב בה כמי שיש לו אלוק. הרד"ק תהלים נו, יד מביא מדרש שוחר טוב "התהלך לפני אלהים", זו ארץ ישראל; "באור החיים", זה גן עדן.
נראה לכאורה כי שנת השמיטה המחייבת את האדם לעזוב את השדה לשנה שלימה, להפקיר את היבול לדאוג לחלשים להתחזק בביטחון מוחלט בקב"ה, ואף להשמיט את החובות, היא מעין עולם הבא, עבודת השדה נובעת מחטאו של אדם הראשון שגורש מגן עדן, וקוץ ודרדר תצמיח לך... בשמיטה קללה זו מבוטלת, אדם לא אוכל לחם בזיעת אפיים.
אמנם אין זו מצווה קלה, ולא לחינם מי ששומר שמיטה נאמר עליו שהוא גיבור, אבל עצם הרעיון להמשיך "שבת" במשך שנה שלימה ולסמוך על ברכת ה' ויקרא כה, כא " וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים" מאפשרת לאדם לצאת שנה שלימה לשנת השתלמות בבחינת גן עדן. ללא עמל בשדה וללא קוץ ודרדר תצמיח לך. אשר בדברו משנה את הזמנים. עם כניסת שנת תשפ"ב, אנחנו נכנסים לגן עדן, ואכן האדם יצא בדימוס.
יתן ה' שנוכל לנצל את הזמן הבא עלינו לטובה להתחזק השנה בלימוד תורה, בדאגה לחלשים בחיזוק הביטחון בקב"ה, ובחיזוק הקשר שלנו עם ארץ ישראל.