- מדורים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- יבמות
הרמב"ם (גירושין יג, כד) כותב שלא חוששים לשני אנשים בני אותו שם, ומשמע מדבריו שבכל מקרה כך הוא הדין, ובכל מקרה לא חוששים לשני שמות בשם דומה. אמנם, הראב"ד פוסק שרק במקום שלא הוחזקו שני אנשים בשם זה ניתן להתיר אשה על פי עדות שמישהו בשם זה מת, אבל במקום שהוחזקו שני אנשים באותו השם חוששים שהאדם שמת הוא לא בעלה של האשה, שאותה רוצים להתיר. המגיד משנה כותב שלדעת ראב"ד גם אם הוחזקו שני אנשים באותו שם, אם ידוע שהשני חי, משיאין אשתו של הראשון, ואם לא ידוע לא תנשא, ויתירה מכך גם אם נשאת – תצא. וכתב שגם הרמב"ם מודה לזה. תוס' אומרים (שם) שמדובר כאן במקרה שמצד אחד לא הוחזקו שני אנשים בשם זה, אבל מצד שני שכיחות שיירות שהולכות מקורטובא לאספמיא, ולכן גם כשמישהו מאספמיא מעיד שאדם בשם זה מת, )יתכן שזה אדם אחר, ומחלוקת רבא ואביי כאן היא מחלוקת רבה ור' זירא בגיטין (לאחד הפירושים שם) אם חוששים לשני יוסף בן שמעון באופן כזה.
לדברי התוספות קשים פסקי הרי"ף, משום שכאן פסק לקולא שלא חוששים לשניים באותו (ה)שם, ובגיטין פסק לחומרא שחוששים לשניים באותו השם. הריטב"א (ד"ה אבל רבינו אלפס) מסביר ששני הפסקים מדברים על מקרים שונים קצת מבחינת המקרה (אם השיירות מצויות, ואם הוחזקו שני אנשים בשם הזה), ואילו הרא"ש (גיטין ג, ג) הסביר אותו שבגלל שבגט יכולים לתת עוד גט הוא החמיר שם, ואילו בעגונה לא בטוח שיהיה ניתן להתיר את האשה (עם )על סמך עדות אחרת, ולכן משום עיגונא הקילו. שו"ע (אבן העזר סימן יז, סעיף יח) פוסק כרמב"ם וכהשגת ראב"ד ומגיד משנה שגם כשהחוזקו שני אנשים באותו שם ואחד מהם חי ניתן להתיר את האשה.
הרא"ש (נא, א) בתשובה שבמקרה שהעיד מישהו שמכלוף בן מלול שליד עירו פאס מת, והכירו עפ"י סימנים, ובאה אשתו, ושואלת אם ניתן להתירה, הוא כותב שההלכה היא כרבא שלא חוששים לשני אנשים באותו השם, אלא אם כן גם הוחזקו, וגם שכיחות שיירות, ולכן כאן האשה מותרת. אמנם, ריב"ש (תקח) חולק על הרא"ש וסובר שאם העד שהעיד להתיר את אשתו, הזכיר את שם הנפטר ולא ידע את שם העיר שהוא גר בה, אשתו אסורה, כי אולי יש אדם אחר מעיר אחרת שיש לו שם דומה.
בבדק הבית כתב שיתכן שהרא"ש לא חולק על הריב"ש, כי גם לדעת הרא"ש אפילו שלא העידו במפורש על שם העיר, כיון שהעד הזכיר שהוא נהרג ליד פאס הרי לא חוששים למישהו אחר שנהרג שם. כך כתב גם החלקת מחוקק (לח) ,רמ"א (דרכ"מ כג) כתב שאם הזכיר שמו ושם עירו, ואין אדם אחר בעיר בשם זה, אז למרות שלא הזכיר את שם אביו, משיאים לאשתו. הגר"א (עב) מבאר (עפ"י הרמב"ן בסוגייתנו) שהסיבה שכאן לא חוששים לשני אנשים באותו שם, היא בגלל שיש עדות שהאיש הזה הגיע לכאן, וחזקה, שכמו שהוא היה שם, הוא נשאר.
סיכום: ישנה מחלוקת בגמרא מהו הדין במקרה שבו היתה עדות שאדם בשם מסוים מת, האם עדות זו מועילה או שיש לחשוש לכך שיש אדם נוסף בשם הזה, למעשה פסקו רוב הפוסקים כרבא שאין לחשוש לכך שיש אדם אחר בשם זהה. הרי"ף פסק באופן שונה בהלכות גיטין ובהלכות עגונות, ובפועל אם העיד עד על כך שאדם בשם זה מת, יש לוודא שאין אדם אחר באותו השם, אלא אם כן ידוע שאותו אדם יצא מעיר מסוימת או גר בעיר מסוימת, ובאותה העיר אין אדם נוסף באותו השם.

הנחת תפילין לאבל
סוכה דף כה
הרב עקיבא כהנא | אב תשפ"א

האם בימינו מחלל שבת הוא מומר לכל התורה
הרב עקיבא כהנא | אדר תשפ

שמינית שבשמינית גאווה
הרב עקיבא כהנא | חשוון תשע"ו

שומר חנם שמסר לשומר שכר מה קורה במקרה של גניבה?
הרב עקיבא כהנא | תשרי תשע"ז
איך ללמוד גמרא?
למה משווים את העצים לצדיקים?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך נראית נקמה יהודית?
לקום מהתחתית של התחתית
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שופר
ברכת המזון בשבתות וימים מיוחדים
ברכת המזון ג'
הרב אליעזר מלמד | תשס"ט

הלכות שבת שקלים וראש חודש
גליון 441
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר ב תשס"ח

הלכות שבת שקלים וראש חודש
גליון 441
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר ב תשס"ח

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
"אלוקי", "נשמה שנתת בי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז כסליו תשפ"ה
"רבון כל המעשים", "אדון כל הנשמות", "המחזיר נשמות"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב כסליו תשפ"ה
"אתה בראתה", "אתה יצרתה", אתה נפחתה בי", "ואתה משמרה בקרבי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח כסליו תשפ"ה
