- מדורים
- מאמרים נוספים
כאשר הגיע הרב קוק לעיר רחובות, שמירת השבת במרחב הציבורי לקתה בכפליים, בתי הקולנוע פעלו כהרגלם, בתי העסק והמסעדות היו פתוחים, והרב קוק במרץ בלתי נדלה נפגש עם כל חבר עירייה בנפרד, כמובן שגם עם ראש העיר, וביקש לדבר על ליבם שיחוקקו חוק עירוני שבשבת, שלפחות בטבורה של עיר, ירגישו את נועם השבת. נפגש הוא בנפרד עם בעלי בתי הקולנוע, ואכן, בדבריו שיצאו מלב טהור ובמסירות נפש של ממש, עלה בידו לסגור את מרב העסקים ואת בתי הקולנוע. וגם אלה שנשארו פתוחים, תדיר היה נכנס אליהם וממשיך להפציר באומרו כי אין ייאוש בעולם משום יהודי.
הרב קוק מחייב את הרבנים
תלמיד חכם, אסור שיימצא רבב על בגדו, אך הרב קוק נזהר אף מאבק של רבב. בכל חתונות ילדיו שיחיו היה מבקש מהזוג הצעיר שנישא שיראו לו את הצ'קים שקיבלו לחתונה, ואז היה שולף את הצ'קים שהזוג קיבלו מעסקים ומגופים שהרב מעניק להם כשרות, ומסיר אותם מהחבילה. ואף על פי שכידוע מותר לקבל בשעת שמחה, אך החסיד נזהר בזהירות יתרה לבל יהיה חלילה חילול השם. הצ'קים הללו שמורים בבית המשפחה - עדות לניקיון כפיו. וכן כאשר מחברי ספרים היו מעניקים לרב שי את חיבורם, היה הרב שולח להם צ'ק בדואר על השי שכיבדו אותו. פעם שח לי הרב זצ"ל שהוא ממעט לערוך חופה וקידושין, שכן אין הוא לוקח שכר עבור עריכת חופות, וזמנו יקר לו מלהסתובב באולמות שמחה.
"וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם". סוד ההשפעה על העם לקדש אותו ולרוממו הוא החיבור של הרב אל ההר – תורתנו הקדושה. ואכן הרב, למרות עיסוקיו הרבים, לא פסיק פומיה מגירסא. סדר יומו היה קבוע מאוד: היה פותח כל בוקר את יומו בשיעור בגמרא, ואחר כך מיד היה ספון על תלמודו. אחר הצהריים ובערב היו לו סדרות שיעורים קבועים, אם בספר הכוזרי לציבור הכללי, אם בנושא מחשבה במכון ויצמן, אם שיעורי תנ"ך נוסף על שיעוריו והרצאותיו בכל רחבי הארץ, שתמיד רצו לשמוע וליהנות משיח שפתותיו.
מחזה מרנין היה לראות את הרב נכנס בהדר ובכבוד ללשכת הרבנות, כשמדי יום ביומו ממתינים לו רבים מבני עירו ומכל הסביבה אשר מצודתו פרושה עליהם: הללו מחכים להיוועץ בענייני שלום בית, הללו לקבל ממנו עצה ותושייה בענייני חינוך הבנים או התלמידים, ואחרים כדי לשפוך את צקון ליבם. והרב היה שומע בקשב רב, וכל מועקה הייתה כאילו צרתו הפרטית, ומנסה להושיע בעצה ובמעשה. את כל קשריו הרבים היה מפעיל כדי לעזור לדך ולמדוכדך.
"צורבא מרבנן דאיכא במתא - כל מילי דמתא עליה רמיא" (מסכת מועד קטן). כך חש הרב קוק שכל ענייני העיר, עליו הם מוטלים. וכאשר שיחקו בשבת קבוצת הכדורגל המקומית, פנה הרב לקבוצה ולמנהליה וניסה להעביר את המשחקים ליום שישי. הם השיבו שהיו מוכנים, אך המממנים של הקבוצה עומדים על כך שישחקו בשבת. הרב קוק, שתמיד אמר לעצמו "עלֹה נעלה כי יכול נוכל לה" ולא נרתע משום משימה, גם בזה הבטיח להם שידאג להם למימון אחר. ואכן, אחרי מאמצים עילאיים קבוצת הכדורגל מרמורק רחובות העבירה את משחקיה ליום שישי בשעות הצהריים, כשהרב קוק דואג למימון הקבוצה.
כרב עיר ידע שמחויבותו לדאוג לכל בני העיר - חילונים כדתיים, ספרדים כאשכנזים. לא היה בית ספר, חילוני כדתי, שהרב לא פקד אותו לומר שם את דבר ה' זו הלכה. וכמו שנאמר על אסתר המלכה "מלמד שכל אחד נדמה לו כאומתו", שכן ידעה אסתר לדבר עם כל אומה ואומה - כך ידע הרב לדבר לכל קבוצה בלשונה שלה, והכיר היטב את אורחות חייה.
נלוויתי פעם לרב כאשר הלך לדבר לפני החגים בקיבוץ גבעת ברנר. השתוממתי מהמראה, כיצד בני קיבוץ שותים בצמא את דברי הרב.
בימים שלפני ראש השנה היה הרב עורך מסע הרצאות בכל בתי הספר כדי לקרב בנים אל אביהם. פעם הרצה בבית ספר חילוני לפני ראש השנה, אך לא הספיק להרצות בפני כל בית הספר, והמנהל יעץ לו שידבר בפני שאר התלמידים בימים שבין יום הכיפורים לסוכות. הרב נטה להסכים לכך, אך למחרת חזר בו, שכן נזכר שבשנה שעברה ניגש אליו אחד התלמידים ואמר לו שהשנה הוא צם ביום כיפור הודות לשיחה שהשמיע הרב בפני הכיתה. לכן ביקש הרב להרצות בימים שבין כסה לעשור. אולי יצומו עוד נערים ביום הקדוש. אכן, הרב זירזני פעמים רבות לזכור שרב צריך לדעת שהוא רב של כולם ללא יוצא מן הכלל.
ואם הלל מחייב את העניים, ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, הרב שמחה קוק מחייב את הרבנים.
כל אדם שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים
זכרוני כד הוינא טליא, מחזה מדהים. מאות תלמידי ישיבת בני עקיבא נתניה הולכים לטהר עצמם במקווה לפני תקיעת שופר, בשני ימי ראש השנה. הכול התרחש כתוצאה מדבריו של הרב קוק, שראוי לכל בן תורה לטהר את עצמו קודם השפעת קול השופר. אחר שנסתלק הרב קוק, שחו תלמידיו מישיבת בני עקיבא על שיחות שהעביר בישיבה לפני חמישים שנה ויותר. השיחות לא שקעו בתהום הנשייה, והתלמידים זכרו לא רק את נושאי השיחות, אלא אף את תוכנן.
הערגה והכיסופים שבהם דיבר תמיד על ירושלים, כמו הסיורים הרבים שהלך אליהם עם תלמידיו ברחובותיה של ירושלים של מטה, כשהוא מחברם בדבריו לירושלים של מעלה, הם הם שהולידו בקרב תלמידיו את עמותת 'עטרת כהנים', בראשות תלמידו של הרב, הרב מתי דן, שמטרתה ליישב יהודים בעיר העתיקה, והרב קוק היה שותף פעיל בכל תוכניות העמותה ובפדיון בתיה של ירושלים.
ראויה לציון מעורבותו הרבה מאוד של הרב בבניין בית הכנסת 'החורבה', ויתרה מכך, שותפותו במאבקים המשפטיים להפיכת בית הכנסת לבית מדרש פעיל, ולא להשאירו כמוזיאון, כפי שביקשו לעשותו.
כאשר רבן גמליאל הלך לפייס את רבי יהושע אמר לו רבי יהושע: "אוי לו לדור שאתה פרנסו ואוי לה לספינה שאתה קברניטה". הראי"ה בעין אי"ה ביאר את כפל התארים "קברניט" ו"פרנס", והסביר כי מנהיג צריך להיות כקברניט של ספינה, שיודע לנווט את הספינה לחוף מבטחים ומראה לה את כיוונה הנכון, אך יחד עם זאת צריך להיות גם כפרנס, הדואג לכל יחיד ויחיד. דומה שהנהגה זו הייתה ברב קוק: מחד גיסא ידע ונלחם על כיוונה של האומה לבל תאבד את דרכה. כך היה בעת ההתנתקות מגוש קטיף, כשנלחם בכל עוז לבל יתנתקו מחבל ארץ זה, וגם על הריסת בתי הכנסת הוא קידש מלחמה אף בפני בתי המשפט. תמיד העצים את המתיישבים בגוש קטיף, והיה להם למורה ולמשענת רוחנית.
אך יחד עם זה, דאג לכל יחיד ויחיד. כל בחור ישיבה שנקרה לדרכו, התעניין בו כדי לסייע לו. כל זוג שנקלע לקשיים, היה הוא להם למשיב נפש. כל בחור או בחורה שטרם מצאו את זיווגם, השתדל מאוד לסייע להם. שולחן השבת בביתו היה תמיד הומה מאורחים שחפץ לקרבם - גרים, בעלי תשובה, בני חו"ל שבאו לשהות בארץ, וכולם הרגישו שם בחמימות המשפחתית של משפחת הרב קוק.
הכותב הוא רב העיר נתניה
מתוך העיתון בשבע
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
מתנות בחינם
למה צריך את ארץ ישראל?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
חידוש כוחות העולם
סודו החינוכי של חודש שבט
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך ללמוד גמרא?
