הגמרא מביאה את נוסח ברכת האירוסין, וכותבת שישנה מחלוקת האם לחתום בברכה או לא. הסובר שצריך לחתום לומד זאת מברכת הקידוש, והסבור שלא צריך לחתום לומד זאת מברכת הפירות וברכת המצוות. רש"י הסביר שהצד לומר ברכה בסוף ברכת האירוסין היא משום שכיון שקידושין דומים לקידוש היום, ולכן נחתום בה בברכה, אמנם, מצד שני יש כאן הודאה ושבח, ולכן לא חותמים בברכה. התוספות (ד"ה מאן דלא חתים) תמהו על דבריו וכתבו פירוש אחר: שהמחלוקת בין שתי הדעות היא מחלוקת כמה ארוכה היא ברכת האירוסין, יש שהבינו שהיא ברכה קצרה כמו ברכת הפירות, ויש שסברו שהיא ברכה ארוכה כמו ברכת הקידוש ולכן יש לחתום בה בברכה. הריטב"א (ד"ה מאן דלא חתים) כתב שהדבר ברור הוא שברכת האירוסין היא ברכה ארוכה, ולכן אין לפרש כדברי התוספות, אלא כפירוש רש"י, הוא מעמיק את פירוש רש"י ומסביר שמהדין לא היה צריך לחתום בברכת האירוסין משום שמתחילים בדברי שבח, ולא עוברים לעניין אחר, ולכן לא היה צריך לחתום, כמו בברכת הפירות שאין חותמים, אלא שבגלל שזה דומה לקידוש שיש בו קדושה יש לחתום, מכח הקדושה. בכך ניתן לתרץ קושיה שתוספות הקשו מהי הסיבה שלא נדמה את זה לברכות התורה שבהם יש ברכה בסוף, וזאת משום שיתכן לומר שברכת התורה עוברת נושא באמצע בניגוד לברכת האירוסין.

נראה שמחלוקת זו בין רש"י לתוס' תלויה בהגדרה של הברכה, שהתוס' הגדירו את הברכה כברכת המצוות כפי שסבר הר"ן (בחידושיו ד"ה תניא אידך) ולכן הבין שכשאומרת הגמרא שזה כמו ברכת המצוות וברכת הפירות, כוונתה לומר שהברכה היא ברכת המצוות ממש, והסיבה היחידה שלא חותמים בה בברוך היא משום שהיא ברכה קצרה, אולם רש"י למד שהיא ברכת השבח, ולכן הבין שהסיבה לא לחתום בה בברוך היא משום שזה אותו שבח, והסיבה היחידה לחתום בברוך היא בגלל שהיא דומה לקידוש, וכפי שכתב הריטב"א שיש דמיון בין ברכת האירוסין לבין קידוש, שבקידוש מקדשים את השבת, ובברכת האירוסין מברכים על קדושת עם ישראל ו"ברכה זו אינה אלא כעין קידוש על מה שקדשנו הקדוש ברוך הוא".

הנודע ביהודה (תניינא אהע"ז פא) הביא ששאלו אותו מהי הסיבה שבימינו אנו חותמים בברכת האירוסין, הרי מדין ספק ברכות להקל, היינו צריכים שלא לחתום את הברכה, שהרי יש ספק בגמרא? הוא כותב שגם לפי הכלל שספק ברכות להקל, היה צריך לומר את הברכה האחרונה גם, משום שלדעה שיש לאומרה, אם לא אומרים אותה לא יוצאים ידי חובת הברכה, והברכה לבטלה, ומכל מקום כתב שיש לברך משום שבגמרא העידו שמברך את הברכה האחרונה.

סיכום: בגמרא הסתפקו האם יש לחתום בברכה את ברכת האירוסין, ישנם שני פירושים לספק זה – פירוש רש"י שהספק הוא משום שהקידושין דומים לקידוש יש לחתום בהם בברכה, ופירוש התוספות משום שיש ספק כמה הברכה ארוכה.