בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • שיחות לחג החנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
הרב שלמה מן ההר היה בן הישוב הישן בירושלים העתיקה, אך בצעירותו עבר לשמש כמורה במושב שדה יעקב. כחניך עולם הישיבות דקדק תמיד בקלה כבחמורה, אך שטף החיים, והצורך לפרנס את משפחתו בלע אט אט את כל סדר יומו, וכמעט לא נותר לו זמן פנוי לקבוע עיתים לתורה.
יום אחד אירע מאורע ששינה את חייו. היה זה יום שישי, והמורה הצעיר שקע בהכנות המרובות לשבת. לפתע, שם לב שהשעה מאוחרת, והשמש כמעט שקעה. ממש ברגע האחרון, הוא קלט את העניין, וניצל מחילול שבת.
לאנשים רבים, מאורע כזה היה רגע שגרתי בחייהם, אך הרב לקח אותו לתשומת ליבו באופן מיוחד. הוא קלט עד כמה התרחק בנפשו מאווירת הקדושה של ירושלים, שבה מקבלים את השבת בשעה מוקדמת. ויתר על כן, עד כמה התרחק בנפשו מעולם הישיבות, בו האדם שם את מרכז חייו בהתעלות בתורה ועבודת ה'. הוא, חלילה, כמעט וחילל שבת!
באותה שבת, החליט הרב לנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה. הרב החל ללמוד מסכת שבת, ובאותה שבת סיים שני דפי גמרא. הוא החליט מעכשיו ללמוד בכל יום שני דפים. בהמשך, הגדיל אט אט את כמות הדפים, עד שהיה לומד בכל יום 7 דפי גמרא, ולסיים את הש"ס בכל שנה.
כך צמח והפך אט אט לתלמיד חכם גדול, ובהמשך הפך לרבה של שכונת בית וגן בירושלים. (לפי הספר 'ההר הטוב הזה').
סיפור זה ממחיש מציאות חיים, שלצערינו, אנשים ונשים רבים שוקעים בה. רבים רבים, שואפים בצעירותם שאיפות רוחניות גבוהות, וכך בעת היותם במסגרות חינוכיות שונות ואף בתחילת חיי הנישואין, הם הולכים ומתעלים מבחינה רוחנית. אולם בהמשך החיים, הם שוקעים אט אט בשגרה האפורה, שוכחים את שאיפותיהם הנעלות, ומתחילים לרדת מבחינה רוחנית.
הירידה לא מתרחשת ביום אחד, אלא בתהליך ארוך ואיטי. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, ולבסוף אומר לו: לך עבוד עבודה זרה" (בבלי קידושין). מול התופעה הזו, על האדם ללכת בדרכו של הרב מן ההר, לבלום את הירידה, ולהתעורר מחדש לעלייה רוחנית.
אולם, אם באדם הפרטי, הדבר תלוי בבחירתו של האדם, הרי שלגבי עם ישראל מובטח לנו, ש'קץ שם לחושך'. גם אם אנו יורדים, עתיד מנגנון התיקון בסוף לקפוץ, ולבלום את הירידה.
זהו ערב חנוכה. מעת שנברא האדם בחודש תשרי, הלך הלילה והתארך, עד שחשש האדם הראשון, שעתיד העולם להיות תמיד כקבר חשוך. ואז, בימי החנוכה, החלו שוב הימים להתארך, החושך נבלם, וזכינו שוב לתוספת אור (עבודה זרה ח.).
וכך קרה לעם ישראל. היוונים הפיצו את התפיסה ההליניסטית, והיהודים הלכו אט אט והתיוונו. בהמשך הם חיללו את המקדש, והחלו להכריח גם את יראי ה' לעבור על התורה והמצוות, ואף אחד לא החל להילחם בהם. אולם, כשהם הגיעו למודיעין, הכפר הקטן, וניסו להכריח את משפחת הכהונה של מתיתיהו לעבוד עבודה זרה, ובכך לטמא את העם כולו, הגיע רגע הסיום לחושך.
מנגנון התיקון קפץ, מתיתיהו ובניו מרדו, והאור שב להתגבר. נצח ישראל לא ישקר, אנו מובטחים שברית ה' לא תסור מפינו ומפי זרעינו לנצח, והחושך חייב להיבלם.
ובימינו, באופן כללי, הדבר יכול לחזק אותנו גם בזמנים שהחשוך מתגבר, ש'קץ שם לחושך', ולכן וודאי בסוף יהיה מי שיבלום את התופעות השליליות הללו. וברמה הפרטית, חשוב שנתעורר, ונמצא את הדרכים להעלות מחדש אור רוחני בחיינו! חנוכה שמח!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il