^ 1."אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה, ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם, ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו".
^ 2.כדי לסבר את האוזן במציאות ההצלה של גורמי הביטחון, ניתן להביא את נתוני השב"כ על כמות הפיגועים שסוכלו לשנת 2020 (למניינם) בחסד ד': 430 פיגועים משמעותיים - 283 פיגועי ירי, 70 פיגועי דקירה, עשרה פיגועי דריסה, 62 מטעני חבלה, וחמישה אירועי חטיפה.
^ 3.קידושין כ"א:
^ 4.דברים כ'.
^ 5.היינו לדברי הרא"ם (שהובא במג"א קכ"א, ס"ק נ"ט) הסובר שכהן שעובר על איסור כהונתו, אינו מחלל רק את זרעו אלא מחלל אף את עצמו כל זמן שהוא חי עם אשה האסורה עליו.
^ 6.קידושין כ"ב,א
a class="footnote" name="7b" href="#7a">^ 7.
^ 8. מרדכי (גיטין תל"ב): נשאל לה"ר יצחק אם כהן יכול לגרש אשתו על תנאי ולומר לה על פה אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט כי היכי דלא תיפול קמי יבם ואם יכול לקיימה ולהחזירה אם עמד והשיב דיכול לעשות.. אמנם אין להביא ראיה מכל היוצא למלחמת בית דוד כו' דהא גם כהנים היו עמהם ולכל הפחות צריך להיות עמהם כהן אחד הקורא מי האיש הירא ורך הלבב דא"כ מה שאל התלמוד פ"ק דקדושין כהן מהו ביפת תואר תיפוק ליה דכהן היה במלחמה דגם כהן משוח היה במלחמה אלא ודאי לא קאי עליה דשמא היה חוזר לביתו ולא היה נכנס בעורכי המלחמה.

^ 9.יעויין שו"ת משפטי עוזיאל (ח"ט חו"מ ג'), שהשואל מעיר שלא התייחס הרב עוזיאל לדברי הברכ"י הנ"ל, והשיב לו הגבצמ"ח, שטעם שלא הזכיר דברי הברכ"י משום שאף מרן החיד"א לא החליט דבריו להלכה דהא סיים ועדיין צריך יישוב, ועוד שברור שלא התירה התורה אשת יפת תואר אלא למי שחייב לצאת בעורכי המלחמה ולא הייתה מתירה התורה 'יפת תואר' אלא לאלו החייבים בצבא ולא למתנדב למלחמה, ומשום שלא דיברה תורה אלא כנגד יצה"ר, והתורה שדרכיה דרכי נעם לא תפתח פתח של היתר לאלה המתנדבים לצבא כדי להתיר להם אשת יפת תואר, ודין יפת תואר חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו, וזה בישראל וכ"ש בכהן(שאסור בנוכריה) ויש לומר שלא היה רשאי להתגייס כדי שלא יכשל באיסור אשת יפת תואר(אם השתתפותו בלחימה הייתה רק מכח התנדבותו).
בנוסף, הסברא שהכוהנים מתנדבים למלחמה לא מובנת מכח המשנה סוטה מ"ד. "ר' יוסי אומר אלמנה לכ"ג.. הרי הוא הירא ורך הלבב" ומלמדת שחוזר הוא מעורכי המלחמה, ואם מדובר במתנדב מי מחייבו שלא יחזור מהתנדבותו קודם שיכנס במערכת המלחמה (ולכן לא מובן מה משמיעה המשנה שהוא לא יכול לחזור מכח ארוסתו הא ממילא יכול לחזור אם רוצה מכח התנדבותו, מ.ב.צ).
ואין להוציא משנה וגמרא מפשטם וסתמיותם אלא במקום קושיא, וכאן אין קושיא אלא אף סיעתא, שכן ' הכל יוצאין למלחמה ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה', והכל -ריבוי הוא ואין להוציא ממנו כהנים ולווים, דהא כיבוש הארץ מצווה מן התורה שבכל הדורות וכדברי הרמב"ן בהוספות לספר המצוות, ואין הכהנים פטורים מכל מצוות עשה שבתורה אלא מצווים הם במצוות קדושה המיוחדות לשבטם. ע"כ מדברי הגאון הרב עוזיאל זיע"א.
^ 10. תוספות הרא"ש (הוריות יג.): איבעיא להו לענין טומאה סגן ומשוח מלחמה איזה מהן קודם. הך בעיא איתא נמי בנזיר בריש פ' כ"ג..אבל הכא מתניתין בקדימה להחיותו איירי..משום דפשיטא ליה דלהחיותו משוח מלחמה קודם לפי שהוא ראש ערכי המלחמה וחיי ישראל תלוין בו..
^ 11.ואגב זה, יש המבארים את אגרת תת"י באגרות הראי"ה, שעל פיה יוצא שדעת מרן הרב קוק הייתה שבחורי ישיבה אינם צריכים להתגייס לצבא, המובאה הנ"ל מספר שבת הארץ, מעידה שדעת הרב שאין מקום לפטור את העוסקים במלאכת הקודש ממצות המלחמה, ואת המקורות המובאים באגרת הנזכרת יש לבאר על פי ההקשר שלה, היינו גיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, דבר שלא שייך בו משום מלחמת מצווה, ועוד נדון במקורות אלו לקמן בע"ה.
^ 12.ועיין גם לשו"ת משפטי עוזיאל (חלק ט עמ' רט"ז) שכתב כעין דברים אלו: "אלא פירוש דברי הרמב"ם הוא, שהכהנים 'לא עורכים מלחמה כשאר ישראל', כל שבט הולך לבדו או בלוית שבט אחר וכובש את חלקו בנחלת הארץ כמבואר בספר שופטים (פ"א וי"ח), וזהו שאמר: "לא עורכין מלחמה..ולא נוחלין ולא זוכין לעצמו בכח גופן אלא הם חיל השם" אבל במלחמת כלל ישראל לכיבוש הארץ, שהיא נקראת מלחמת מצוה, ודאי שהכהנים שווים בחיובם לכל איש מישראל, שכולם יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה(במשנה סוטה מ"ד:) וזה פשוט וברור".
^ 13.כעין שאמרו חז"ל בסוטה (מ"ד:) דאף הירא מעבירות שבידו חוזר מעורכי המלחמה ושם מדובר אפילו בעבירות דרבנן, והוראתה לדעת שהיוצאים במלחמות ישראל בוודאי אנשי מעלה עובדי ד' הם.
^ 14.רווח נוסף בהסבר זה נוגע לשאלה (שתידון לקמן) שלפי דברי הסוברים שיש לבני לוי פטור מן המלחמה, מה המקור של הרמב"ם לפטור זה שכן נושאי הכלים של הרמב"ם לא ציינו מקור ואדרבה הרדב"ז כתב שדין זה הוא מדעתו של הרמב"ם, וקשה מאוד לומר שיפטור הרמב"ם ממצוות המלחמה ללא מקור. ע"פ דברי מרן הראי"ה אין צורך במקור משום שאין כאן היתר מיוחד אלא זו ההשלכה הפשוטה לדין שאין שבט לוי נוחל את הארץ כשאר שבטים ואין כאן פטור מיוחד הזוקק מקור.
^ 15.ואמנם ביאר שם שדעת הרמב"ם שיכולים הכהנים להתנדב אם ירצו, וכבר דנו בשיטה זו לעיל בדברי המרדכי והברכ"י.
^ 16.שהיה אחד המלכים הצדיקים ביותר ממלכי בית דוד, עליו נאמר הביטוי המיוחד (מלכים א,ט"ו,ט):"ויעש אסא הישר בעיני ד' כדוד אביו".
^ 17.ודל"ב.
^ 18.לענ"ד אין כוונת האגו"מ ללמוד מהמקור הנ"ל פטור מגיוס לצבא אלא הוא כעין מראה מקום לחשיבות הלימוד.
^ 19.ואולם עיין בציץ אליעזר ח"ב,כ"ה אות ד' שרבנן פטורים מלשלם את מסי השמירה אף מנפשות, ובלבד שלא צועקים לשמירה וכרדב"ז.
^ 20.כדברים הללו כתב מו"ר הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א ולהבדיל בן החיים אף הגאון הרב ליכטנשטיין זצ"ל במאמריהם החשובים בתחומין חלק ז', עיי"ש.
^ 21.הדברים לקמן לקוחים ממאמרו של מו"ר ראש הישיבה הגאון הרב זלמן מלמד שליט"א, "גדולי תורה- זה צורך האומה" ואם טעיתי בהבנתי עמי תלין משוגתי.