בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

סיפורי נחמה בתום השבעה

אחרי האסון הנורא של רצח הלל ויגל יניב הי"ד, שיא חדש של שמחות נישואין ואירוסין נשבר בהר ברכה , מאז הירצחו של יעקב פרג ז"ל לפני 35 שנה ועד השבוע, משפחות היישוב מתחזקות בתחושת השליחות אל מול האתגרים הקשים , אין לתאר את החסד והאהבה שאנשים רבים מכל הארץ הרעיפו השבוע על תושבי הר ברכה הנמצאים בקו הראשון של ההתיישבות בגב ההר

undefined

הרב אליעזר מלמד

אדר תשפ"ג
5 דק' קריאה
בשבוע שבו הוכינו כפליים, ששני בחורים, האחים הלל ויגל הי"ד, שהיו בגיל המיועד לנישואין, נרצחו על קידוש השם, בשבוע זה עצמו התחתנו בן ובת שנולדו וגדלו ביישוב. הבן אף מתכוון לקבוע בו את ביתו. נוסף על כך, חמישה מבני היישוב התארסו השבוע (האירועים נקבעו מראש). שבוע קודם לכן, עוד בן מבני היישוב התחתן. לא היה שבוע עמוס כזה בשמחות נישואין ואירוסין בתולדות הר ברכה. שלא כמו בגילי בתי הספר, שבהם כל מחזור ביישוב מונה כמאה ילדים, בגילים המתאימים לחתונה כל מחזור מונה כעשרים בנים ובנות, כך שבממוצע רק אחת לשבועיים צריכים לחגוג אירוסין וחתונה. והנה בשבוע אחד שתי חתונות וחמישה מתארסים.

החיים המתעצמים
ביום הרצח ולמחרתו ביום ההלוויה, היישוב היה שקט מאוד. גם הילדים ובני הנוער דיברו בשקט והתאפקו מלשחק ברחובות. גם בעלי השמחות התכנסו בבתיהם ומשם התארגנו בחשאי. ענן כבד של אבל הקיף את כל הבתים וחדר מהחלונות פנימה, ועמו חרדה כיצד ממשיכים לחיות אחר גדיעה נוראה של תפארת עלומים.
בקרב הבונים והקולטים ביישוב אף עלה חשש, שמא בעקבות הפיגוע יפחדו משפחות חדשות לעלות להר ברכה, וצמיחת היישוב תיעצר. ואולי יהיו משפחות שהחרדה תגבר עליהן והן ייאלצו לעזוב.
למחרת ההלוויה השכימו מאות תושבים לעמל יומם, ונסעו ברכבם דרך חווארה לעבודתם בכל ענפי המשק. קולות הילדים החלו לעלות מהבתים, השבילים והרחובות מלאו אלף ילדים וילדות עמוסים בתיקים, הולכים לבתי הספר ושבים ממנו. משפחת אייזיק התארגנה לקראת החתונה. במשך אחר הצהריים מלאו החצרות שחוק, והילדים המשיכו לדבר על כל הדברים שהם רגילים לדבר עליהם, ולשחק בכל המשחקים שהם רגילים לשחק בהם, כאילו לא אירע דבר. וידעתי שאי אפשר לעצור את החיים שפועמים בעוז, ואל מול כל מכשול ילכו ויתעצמו.
בקבלת שבת דיברתי על חשיבות ההתמדה: בהעלאת נר התמיד - לימוד התורה, וקרבן התמיד - ההקרבה למען השם והעם, הקטורת - אחדות ישראל, ובגדי הכהונה - העמידה שלנו כשליחי העם היהודי לדורותיו ביישוב הארץ. עוד הוספתי שאף אם יהיו מי שיחששו להישאר לגור במקום, נברך אותם בדרכם, והם יהיו שליחים של היישוב בתורת ארץ ישראל בכל מקום שילכו אליו. ועם זאת, דווקא מתוך כך יבואו יותר משפחות שירצו להצטרף אל החזון הגדול של יישוב הארץ בקו הראשון של ההתיישבות, ותורת ארץ ישראל במדרגה הגבוהה של חיבור שמיים וארץ.

התחזקות
במשך השבוע קיימה אשתי מעגלי שיחות עם נשים שהיו מעוניינות לשוחח ולהתחזק. בתוך כך עלו סיפורים מרגשים. אישה אחת סיפרה שהם הגיעו ליישוב מפני שבעלה רצה ללמוד בישיבת הר ברכה בגלל סגנון הלימוד, אולם לאחר שהרב איתמר בן גל נרצח, לפני כחמש שנים, הם הבינו את השליחות והחשיבות של המגורים בקו הראשון של ההתיישבות, ובתוך השבעה של הרב איתמר הם קנו כאן את ביתם. אישה חדשה יחסית ביישוב סיפרה שהם הגיעו למקום בגלל הרמה התורנית הגבוהה. עניין יישוב הארץ לא היה בראש מעייניהם, ואולם השבוע, אחרי הרצח הנורא, הם הבינו עד כמה חשוב לחזק את היישוב, וממש בימים אלו החליטו לקנות כאן בית.

מציב גבול אלמנה
לפני 35 שנה, פחות מחצי שנה אחרי שהגעתי להר ברכה כדי לכהן כרב היישוב, בה' טבת תשמ"ט לפנות ערב, נרצח יעקב פרג הי"ד. הוא היה הקורבן הראשון של האינתיפאדה הראשונה. היינו מעט יותר מעשרים משפחות ביישוב. לאט לאט התחילו להגיע למזכירות היישוב מפקדים ואישים מהמועצה. לאה, אשתו של יעקב, שגדלה בקריית גת למשפחה מסורתית שעלתה ממרוקו, ודרך תנועת 'בני עקיבא' התחזקה, הבינה שמשהו קרה, אבל אף אחד לא העז להודיע לה. כל הגברים נדרשו להתאסף במועדון לתדרוך מקציני הצבא. גם לאה הגיעה, וכולם השתתקו. משם היא הלכה לכמה בתים כדי לחפש את בעלה ולברר מה קרה, ולא נענתה. ראש מחלקת הרווחה חיה שכנר התקשרה לאשתי, רבנית היישוב, והנחתה אותה להודיע ללאה שבעלה נרצח. אשתי, שהייתה אז בת 24, ביקשה מחיה לבוא במהירות להר ברכה, כי היא לא יודעת איך מודיעים לאישה הרה בת 25, עם שלושה ילדים, שהחיים שלה נחרבו. חיה כמובן הגיעה.
בינתיים התקשרה אשתי לאבי וביקשה שיבוא לעזור. כשהגיע הלכה איתו לביתה של לאה (אני ישבתי עם הגברים ואנשי הצבא והמועצה). לאה התבשרה בבשורה הנוראה ושאלה: "האם אני רעה כל כך שה' צריך להעניש דווקא אותי?!". אבי השיב שיעקב קדוש, והוא הרוג מלכות, ולמרות הכאב הנורא מדובר בזכות עצומה. לימים חזרה לאה וסיפרה שדבריו שינו את נקודת מבטה על האסון ונתנו לה כוח. היא הבינה שהיא בשליחות.
לקראת עשר בלילה כולם הלכו ונשארנו לבד, עשרים משפחות צעירות. כמו תמיד בחורף, ענן כיסה את ההר, אולם באותו ערב הענן היה כבד ואפור מאוד. פנסי הרחוב החלשים שבין שתי שורות האשקוביות הצליחו בקושי להאיר מעט מבעד לערפל.
ההלוויה התקיימה וההיריון נמשך, ואחרי כמה חודשים ילדה לאה האלמנה בת וקראה לה תחיה. משפחתה סעדה איתנו בקביעות בשבתות, והפכנו למשפחה. כשנתיים לאחר מכן התחתנה לאה עם דוד זיו, ולאחר זמן קצר קבעו את ביתם בהר ברכה והולידו עוד שישה ילדים. מאז גם היישוב גדל, והוא מונה כיום כארבע מאות וחמישים משפחות. עוד כמאה דירות נבנות בימים אלה, ועומדים להתחיל לבנות עוד מאה נוספות. כל הדירות הללו כבר נקנו. מאתיים דירות נוספות בשלבי תכנון. בבית הספר בנים לומדים כשלוש מאות וחמישים ילדים, וכן בבית הספר לבנות. באולפנת צביה התורנית האזורית שביישוב לומדות כשלוש מאות ושמונים בנות מהר ברכה ומיישובי השומרון האחרים, ובישיבה התיכונית שהוקמה אחריה לומדים כמאתיים תלמידים.
כבר שנים רבות חברה לאה בצוות צח"י, סועדת בתושייתה אלמנות ויתומים ונותנת דוגמה חיה לנחמה ולצמיחה. אולם השבוע אצל משפחת יניב לא יכלה לאה לתמוך, כי שעתיים לאחר סיום ההלוויה בהר הרצל חיתנו היא ודוד את בתם תמר. גברים ונשים מהיישוב נסעו מההלוויה לחתונה, ובדרכם לשמח חתן וכלה החליפו את בגדיהם.

תמיכה וערבות הדדית
אין לתאר את החסד והאהבה שהרעיפו אנשים רבים על תושבי הר ברכה, הנמצאים בקו הראשון של ההתיישבות בגב ההר. אזכיר כאן את הקהילות והקבוצות שהעניקו מטובן לכלל התושבים.
מהיישוב עלי זהב בשומרון שלחו עציצים לכל המשפחות. יושב ראש המזכירות, מנהל בית ספר ומתנדבים נוספים עברו בין הבתים והעניקו את העציצים. מקהילת לוד שלחו עוגות ותלו שלטי חיזוק ברחבי היישוב. היישובים יצהר ואבני חפץ שבשומרון - מכל אחד מהם שלחו חמישים עוגות ביתיות. תושבי אבני חפץ חילקו באופן אישי גם מאתיים חלות. מאולפנת רמת בית שמש שלחו מאה ערכות של הפתעות לילדים. תושבים מירוחם, מאורנית ומחשמונאים שלחו פרחים לכבוד שבת לכל המשפחות. תושבי שבי דרום, בשיתוף חברת 'חסלט', שלחו עוגות וחסה. 'עסקיות השומרון' - חבורת נשות עסקים מיישובי הסביבה - דאגו לארוחת ערב למשפחות שחזרו מההלוויה, וכן הביאו מארזים של שתייה ועוגיות לכל התושבים. בנות מאולפנת נריה הביאו שי קטן לכל הילדים, והעבירו פעילות לילדות בית הספר. קהילת יפו, הקשורה לישיבה, שלחה פינוקים לילדי בתי הספר. מורות משלושה בתי ספר בשומרון - מאלון מורה, ברוכין ואולפנת רבבה - הגיעו לאורך השבוע כדי להגיש ארוחות מפנקות למורות בית הספר בנות. תלמידי הישיבה התיכונית מאלון מורה חילקו חטיפים מתוקים לכל המשפחות וארגנו שעת פעילות לתלמידי בית הספר בנים. מאולפנת קצרין שלחו שוקולדים לנוער היישוב, הבנים והבנות. מהיישוב איתמר שלחו יוגורטים לכל התושבים. מ'רגבים כנרת', תוכנית חינוכית חקלאית, הגיעו נערים וחילקו לתושבים שקיות אשכוליות ואבוקדו שהם קטפו בעצמם. נוער בית אל שלחו שוקולדים ודגלי ישראל לכל התושבים. נוער מהיישוב עלי שלחו עוגיות לתלמידי בתי הספר. מהיישוב פדואל שלחו מאתיים עוגות ביתיות לתושבים, חלקן בלא גלוטן. מיישובי צפון השומרון שלחו תחתית להבדלה, שי לתושבים. נערות שבי שומרון שלחו ארוחת ערב מפנקת לנערות היישוב. עיריית רחובות ועיריית כרמיאל שלחו מאות משלוחי מנות. מהיישוב קידה שלחו תותים ושוקולדים לחלוקה בבית הכנסת. נשות אריאל שלחו שוקולדים לנשים, ומגן הילדים שם שלחו פינוקים לילדים. מנווה צוף שלחו משלוחים ומגנט זיכרון. תושבי קריית נטפים שבשומרון, וכן תושבי גיתית שבבקעה, שלחו עוגות. העוגות והפינוקים היו רבים כל כך, עד שחלקם גלשו מהר ברכה וחולקו לחיילים שמשרתים בסביבה. מאמית פתח תקווה שלחו משלוחי מנות. מישיבת צביה אשקלון הביאו משלוחי מנות לתלמידי הישיבה התיכונית שלנו. מהיישוב ברוכין הביאו שוקולדים. מבתי ספר שונים בארץ שלחו מכתבי עידוד וחיזוק לילדים ולילדות בתי הספר, כך לדוגמה מבית הספר רבי עקיבא באור עקיבא. ילדות בית הספר ראשית בשדרות הכינו משלוחי מנות לכל בנות האולפנה. בית ספר רבבה בנות הזמין את תלמידות בית הספר ביישוב ליום הפגה לקראת פסח. הרב יוני לביא העביר שיעורים לבני הנוער, ואמיתי המספר התנדב לבוא אחרי פורים.
אלו המעשים הטובים שנגעו לציבור רחב ביישוב והובאו לידיעתי, ומן הסתם היו עוד תשורות חיזוק שנשמטו ולא נכתבו כאן.

מתוך העיתון ב'שבע'
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il