סעודת ליל ראש השנה

"סימנים" - מאכלים מיוחדים
נוהגים להביא מאכלים מיוחדים שהם "סימנא טבא" - לסימן טוב לכל השנה (עיין שו"ע או"ח סי' תקפ"ג, והמקור במסכת כריתות דף ו', והוריות דף י"ב).

זמן אכילתם
יש האוכלים את הסימנים אחרי הסעודה, ויש האוכלים אותם אחרי הקידוש לפני הסעודה, ויש לאחר ברכת המזון. אבל הטוב ביותר הוא: לקדש, ליטול ידיים, לאכול כזית חלה, ואחר כך יאכל את הסימנים, כדלהלן:

קול צופיך - הרב מרדכי אליהו (249)

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

add_alert

177 - תקיעת שופר

178 - סעודת ליל ראש השנה

179 - ראש השנה שחל בימים שבת וראשון

טען עוד

סדר הסימנים:
מקדימים לברך על התמר
אנו נוהגים לברך תחילה על התמר "בורא פרי העץ" ולאכול חלק ממנו, כיון שאין דרך לאוכלו עם פת, ואח"כ אומרים "יהי רצון". כיום מוכרים בשוק תמרים שנשמרו בהקפאה והם אינם חדשים אלא משנה שעברה, ואם הוא יודע שהתמרים שקנה הם חדשים, יברך עליהם "שהחיינו" (ויזהר שלא יהיה על השולחן כשמקדש).

ויש לדאוג לתלוש את התמרים מהענף מערב יום טוב, כיון שכל עוד הם קיימים על הענף הם יונקים ממנו ותלישתם כרוכה באיסור "תולש" בשבת וביום טוב.

אחרי כן יברך בורא פרי האדמה על דבר שברכתו אדמה שאין דרך לאוכלו עם פת, כגון בננה או בוטן וכדו', וכשמברך 'העץ' או 'אדמה' יכוון להוציא ידי חובתו את כל המאכלים שברכתם העץ או אדמה, למרות שיש רגילות לאוכלם עם פת.

רוביא - לוביא
המנהג לברך על הסימנים "יהי רצון" כמובא בסידורים. על הרוביא הנקראת גם 'לוביא' אומרים "יהי רצון וכו' שירבו זכיותינו ותלבבנו". יש להעדיף את ה'רוביא' הירוקה והטריה, ויש המביאים את הרוביא הצהובה היבשה, ויש הלוקחים את שתיהם ומרקחים אותם עם סוכר ודבש, וכל אחד יעשה כמנהגו, ובלבד שיאכל את מה שטעים לו וערב לחיכו.

כרתי - בצל ירוק גדול
יקח כרתי בידו ויאמר "יהי רצון וכו' שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". ויש לדעת שכשאנו אומרים "שיכרתו אויבינו" אין הכוונה לאויבים החיצוניים בלבד, אלא גם (ובעיקר) על האויבים הפנימיים, המאיימים לסחוב את האדם לבאר שחת, על כולם יש לכוון ולומר "שיכרתו אויבינו" ויהיו בטלים כעפרא דארעא.

קרא
יש שמקפידים לאכול מהקרא האדומה (דלעת), ויש האוכלים מהלבנה, ויש הטוחנים אותם ומבשלים אותם עם סוכר ודבש, ויש המבשלים אותם במרק, וכל אחד יעשה כמנהגו. ויאמר: "יהי רצון וכו' שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו".

רימון
על הרימון אומרים "יהי רצון וכו' שנהיה מלאים מצוות כרימון".

כפלח הרימון רקתך
שלמה המלך ע"ה אמר בשיר השירים (ד, ג) "כפלח הרימון רקתך", ודרשו חז"ל (ברכות נז) "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון". ואם על הריקנים כך, על אחת כמה וכמה אנחנו שמוכנים לקיים את כל מצוות התורה במסירות נפש.

ומה שמשווים את המצוות לרימון הוא משום ששאר הפירות יש בתוכם אויר או גרעין, אבל הרימון הוא הפרי היחיד שכל חללו מלא לחלוטין ואין בו שום שיור של אויר או גרעין - כך אנו מבקשים שנהיה מלאים מצוות ללא "שיור" כל שהוא, שלא נערב בתורה ובמצוות "אויר" או "פסולת" אלא שנהיה מלאים וצפופים בתורה ומצוות כרימון.

סדר יומו של כל יהודי בנוי באופן כזה שהוא "מלא מצוות כרימון", הנה החל מהשכמתו בבוקר הוא אך פותח את עיניו וממלא פיו הודאה לבוראו שנתן לו חיים והחזיר לו את נשמתו שהיתה מופקדת בידיו בלילה, ומאז כל היום כולו הוא בתפילה, הוא לא מכניס דבר לפיו בלא לברך, לאחר האוכל הוא מברך ברכת המזון, ובמשך היום הוא קובע עיתים ללימוד תורה, ובעת שוכבו על יצועו בו הוא קורא קריאת שמע. ואם התעורר משנתו יקרא שוב קריאת שמע. ואם לא מצליח להרדם, לא יעביר את זמנו לריק, אלא יקח גמרא בידו וילמד תורה. פעם אחת בא אלי יהודי אחד והתלונן כי אינו מצליח להירדם בלילה ועל כן הוא נוטל כדורי שינה. אמרתי לו שהסגולה הבדוקה בשבילו היא לפתוח ספר וללמוד תורה, ואני מבטיח לו שהיצר הרע לא יתן לו ללמוד והוא כבר יפיל עליו תרדמה עמוקה.

שנהיה לראש ולא לזנב
יש המקפידים ליקח ראש כבש או איל כדי שיהיה זכר לאילו של יצחק, ויאמר: "יהי רצון וכו' שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו עקדתו ואילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליו השלום".

אם אין לו ראש כבש, יקח ראש עוף או דג, אבל לא ראש עז. יש המקפידים דוקא להניח ראש של דג המרמז ל"עינא פקיחא", או משום ש"פרים ורבים כדגים", או משום שלא שולטת בהם עין הרע. ויש שאינם אוכלים דגים בר"ה, כי דג מלשון דאגה, וכל אחד יעשה כמנהגו (עיין לכה"ח סי' תקפג ס"ק ט, כב, ולכה"ח בסי' תקצז ס"ק י'. ועיין למש"ב סי' תקפ"ג ס"ק ה' שיש נוהגים לאכול דגים).

ואם אין לו ראש כלל, אעפ"כ יאמר "שנהיה לראש ולא לזנב", ויכוון שראשי התיבות של המילה לראש - הוא ל 'עשות ר 'צון א 'בינו ש 'בשמים.

אכילת דברים חמוצים או חריפים
אין אוכלים דברים חמוצים או חריפים בראש השנה (בא"ח נצבים ה). אבל מי שרגיל בזה רשאי לאכול. אבל לא ישתה משקאות חריפים.

יש שלוקחים פלפל ירוק חריף וחותכים אותו דק דק ומוסיפים לסלט - ומכל מקום אין בזה בעיה כיון שבראש השנה צריך שהאדם יאכל את המאכלים הערבים לחיכו. אך לא יחתוך את הפלפל בשבת אלא בערב שבת דוקא.

כי חדוות ה' היא מעוזכם
כתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ואל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח, י).

בתקופה שלפני חורבן בית המקדש היתה ירידה בדבקותם של עם ישראל בקיום המצוות ובלימוד התורה, והקב"ה שלח להם כמה נביאים שהוכיחו והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, אך ללא הועיל. וגם כשנענשו וירדו לגלות בבל ושבו ממנה, הם לא היו שומרי מצוות כשבעים שנה או יותר, ולפני ר"ה אמר להם עזרא הסופר שקרב יום דין, ונתנו עם ישראל על לבם לשוב בתשובה, ונשבר לבם בקרבם, והתחילו להתאבל על מעשיהם והיו בוכים. אמר להם עזרא הסופר מדוע אתם בוכים, הרי "חדוות ה' היא מעוזכם" - עליכם לשמוח ולבטוח בהקב"ה שיחוננו ויוציא לאור משפטנו.

לימוד מסכת ראש השנה
בשני הלילות של ראש השנה טוב ללמוד משנה מסכת ראש השנה כולה בסעודות ראש השנה. במסכת זו יש ארבעה פרקים - ויכוין שהם כנגד ארבע אותיות שם אדנו"ת. ואם קשה לו ללמוד את כולה בליל א', ילמד בכל סעודה פרק אחד ואז יסיים את כל המסכת בשתי הסעודות של שני ימי ראש השנה. ומכל מקום ילמד עם פירוש רבנו עובדיה מבטרנורא כדי שיבין את הדברים שהוא לומד.