בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • קרבת אלוקים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 46 דק' צפיה
קרבת אלקים פרק ג, עמ' 37-38

הַהַשְׁפָּעָה הַגְּדוֹלָה וְהָאַדִּירָה הַזֹּאת, שֶׁל זֶרֶם הַשְּׁאִיפָה לְקִרְבַת-אֱלֹהִים, כְּשֶׁהִיא בָּאָה אֶל הַתְּחוּם שֶׁבּוֹ הַדֵּעָה וְהַהַכָּרָה הַפְּרָטִית שְׁרוּיָה, הֲרֵי הִיא הוֹלֶכֶת וְקוֹבַעַת אֶת חוֹתָמָהּ בַּפְּרָטִים הַיּוֹתֵר אַמִּיצִים וְאַדִּירִים שֶׁבִּכְלָלוּת הַצִּבּוּר הָאֱנוֹשִׁי, הַיּוֹתֵר שְׁלֵמִים וּמֻכְשָׁרִים לְכָךְ.

וְכָךְ הִיא בָּאָה וּמְסַמֶּנֶת אֶת שִׁנּוּיֵי סִגְנוֹנֵי הִתְגַּלּוּתָהּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה: מִתַּחְתִּית הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָאִית, שֶׁזֶּה מְעַט הֵחֵלָּה לְהַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֵיזֶה רַעְיוֹן וָחֵפֶץ, אֵיזוֹ תְּבִיעָה כָּל-שֶׁהִיא לְחַיִּים מְסֻדָּרִים וְאֵיזֶה נִיצוֹץ דַּק וְקַל שֶׁל מוּסָר וְשֶׁל שִׁירָה, כְּעֵין גַּרְעִין זָעִיר הַנָּתוּן בְּעִמְקֵי קְלִפּוֹת רַבּוֹת – עַד שֶׁהִיא מוֹצֵאת אֶת מְקוֹם מְנוּחָתָהּ בִּסְגֻלַּת עַם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, שֶׁבּוֹ תּוּכַל כְּבָר לְהֵרָאוֹת בִּמְלֹא קוֹמָתָהּ, וּלְהַרְאוֹת עַל יָדוֹ אֶת הַפְּרִי הַמְבֻכָּר בְּכֶרֶם הָאֱנוֹשִׁיּוּת.

כַּמָּה גְּדוֹלָה, אֲרֻכָּה וּסְבוּכָה הִיא דֶּרֶךְ זוֹ לְהִגָּלוּתָהּ מִמַּעֲמַקֵּי תְּהוֹמוֹתֶיהָ עַד שְׁמֵי מְרוֹמָהּ! וּכְדֵי לְתַמֵּם אֶת כָּל הֲמוֹן הַנִּגּוּדִים שֶׁבֵּין עַצְמוּת הַהֲוָיָה שֶׁלָּהּ, חָמְרָהּ הַיְסוֹדִי הַמֻּכְרָח, לְבֵין הַשִּׁכְלוּל וְהַחֹפֶשׁ הָעֶלְיוֹן, הָרָאוּי לְהוֹפִיעַ בְּחַיִּים לְאֻמִּיִּים שְׁלֵמִים וּמְבֻכָּרִים, שֶׁהַשְּׁאִיפָה הָאֱלֹהִית שֶׁבָּאָדָם תְּמַלְּאֵם נְעִימוּת וְהוֹד בְּאוֹר הַבְּחִירָה הַמְתֻקֶּנֶת בְּכָל תַּכְסִיסֶיהָ, – אֲשֶׁר לַמְרוֹת כֻּלָּם לֹא תִּיעַף וְלֹא תִּיגַע מִלַּעֲלוֹת תָּמִיד אֶל מְרוֹם מַטְּרָתָהּ – כַּמָּה גְּבוּרָה וָעֹז צְרִיכִים לְהִתְגַּלּוֹת לָזֶה בַּחַיִּים וּבַמַּעֲשֶׂה!



בְּהִשְׁתַּלְּמוּת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַשְּׁאִיפָה הַכְּלָלִית לְקִרְבַת אֱלֹהִים הַכּוֹלֶלֶת אֶת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ, אוֹתָהּ הָאֻמָּה שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ הִיא הַמְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר שֶׁתִּתְגַּלֶּה זוֹ בְּקִרְבָּהּ, הִנְנוּ מוֹצְאִים שׁוּב שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת וּמוֹצֵאת לָהּ מֶרְכָּז אִישִׁי בְּתוֹכָהּ פְּנִימָה, בְּנֶפֶשׁ מְשֻׁכְלֶלֶת הַמְשֻׁקָּה מֵהַלֵּחַ הַתַּמְצִיתִי שֶׁל חַיֵּי הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.

בְּכֹחַ הִתְרַכְּזוּת הַתַּמְצִיתִיּוּת הַלְּאֻמִּית הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ, נַעֲשֵׂית הִיא רְאוּיָה, אִישִׁיּוּת זוֹ, לְהִתְנַחֲלוּת נְקֻדַּת הַשְּׁאִיפָה הָאֱלֹהִית בְּקִרְבָּהּ בִּיסוֹד שֶׁל נֶצַח וְשֶׁל הוֹד, בְּתִגְבֹּרֶת עֹז וְתַעֲצוּמוֹת עַל כָּל אוֹתָם נִגּוּדֵי-הַחַיִּים הַנִּרְאִים כְּמַפְרִידִים בֵּין שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת, שֶׁל עַצְמוּת הַשְּׁאִיפָה שֶׁל קִרְבַת-אֱלֹהִים בְּתוֹר יְסוֹד-הַחַיִּים, וְהִתְגַּבְּרוּת הַהֲוָיָה לִשְׁאִיפַת הַשִּׁכְלוּל וְהַהִתְעַלּוּת שֶׁלָּהּ לִמְרוֹמֵי הָאוֹר וְהַחֹפֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם עֲטֶרֶת הַמְּלוּכָה צְפוּנָה בְּעֶצֶם, וְשָׁם הוּא מְקוֹם הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר שֶׁל הָעַבְדוּת וְהַהֶכְרֵחַ, – זֹאת הִיא מְקוֹר מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל; קְבִיעַת חוֹתָמָהּ שֶׁל הַשְּׁאִיפָה הַכְּלָלִית שֶׁבָּאֻמָּה כֻּלָּהּ בָּאָה כָּאן בְּאֹפֶן בּוֹלֵט וְקַיָּם לָעַד.

"דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il