בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • קרבת אלוקים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 43 דק' צפיה
מאמרי הראי"ה, מאמר קרבת אלקים פרק ג, עמ' 38-39

בְּנֶפֶשׁ דָּוִד אֵין אָנוּ מוֹצְאִים חַיִּים פְּרָטִיִּים מֻפְרָדִים בִּפְנֵי עַצְמָם.

הַחוּט הַהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ כָּל כָּךְ יוֹרֵנוּ לְהַכִּיר בָּהּ רַק הֶמְשֵׁךְ מֶרְכָּזִי מֵהַחַיִּים הַכְּלָלִיִּים, מֵאוֹר אֱמֶת לְיַעֲקֹב וְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, – "שֻׁפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שֻׁפְרֵהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן".

כְּלוֹמַר: מִצַּד הָאוֹרָה הַכְּלָלִית בְּעַצְמָהּ, הֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים הַנּוֹבֵעַ מֵהַתְּשׁוּקָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַכְּלָלִית שֶׁל קִרְבַת אֱלֹהִים, בְּעֵדֶן צִיּוּרָהּ הַפְּנִימִי הַמְּקוֹרִי וְהִתְגַּלּוּת יֹשֶׁר תּוֹלְדוֹתֶיהָ בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה, כְּשֶׁכְּבָר נִגְמְרָה בְּתַמּוּתָהּ בָּאָדָם בִּכְלָלוֹ, לֹא הָיָה רָאוּי לִתֵּן מָקוֹם לְהַבְדִּיל בֵּין עַם לְעַם, אֶלָּא לְמַעַן שְׁאִיפַת מַטְּרָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁלְּמַעֲנָהּ צְרִיכִים הַהֲפָכִים לְהִפָּגֵשׁ בְּמֶרְכָּזָם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּבֵּר עַד מְרוֹמֵי הָאוֹרָה הַמַּקֶּפֶת.

"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, וְהָיְתָה מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד" "אָדָם קַדְמָאָה יְהֵב חַיִּין לְדָוִד מִדִּילֵהּ, וַאֲבָהָן דְּעָלְמָא יְהִבוּ לֵיהּ מִדִּילְהוֹן".



הַתְּשׁוּקָה הָאֱלֹהִית הַמְשֻׁכְלֶלֶת, הַהוֹלֶכֶת וְעוֹלָה הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בָּאָדָם, בְּכָל הַחַי בְּכָל הַיְצוּרִים וּבְכָל הָעוֹלָמִים, מַעֲלָה הִיא עִמָּהּ חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם18 בָּרוּר, בְּכָל הוֹד קָדְשׁוֹ וּמִלּוּאוֹ, בְּכָל עֹז תִּקּוּנָיו הָאַדִּירִים וְהָעֲשִׁירִים בְּחַיֵּי הָרוּחַ וְהַמַּעֲשֶׂה, בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה וְהַפְּרָט, בְּחַיֵּי הַשִּׁירָה וְהַהִגָּיוֹן, הַגְּבוּרָה וְהַהוֹד, – שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה מִתּוֹךְ חַיִּים מְלֵאִים וַאֲרֻכִּים שֶׁל עַם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, הַמְאַחֵד אֶת הַיְקוּם כֻּלּוֹ בְּרוּם עֻזּוֹ.

וְהַדֵּעָה הָעוֹלָמִית נוֹשֵׂאת הִיא אֶת עֵינֶיהָ לִמְקוֹר עֹז חַיֶּיהָ – וְהִיא מִתְמַלֵּאת גְּבוּרַת אֱמֶת.

זֹאת הִיא נַחֲלַת יַעֲקֹב, אַדִּיר חֶפְצוֹ וְהֶגְיוֹן חֲלוֹמוֹ.

"וַיַּחֲלֹם: וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

וְהִנֵּה ד' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: אֲנִי ד' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.

וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ.

וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ".



וְהַהִתְעַלּוּת הַזֹּאת כְּשֶׁהִיא כְּבָר נִתְגַּלְּתָה בְּאוֹרָהּ הָאֱלֹהִי הָאַדִּיר, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר קָבְעָה לָהּ אֶת תְּחוּמָה הַלְּאֻמִּי וְהַגֵּאוֹגְרָפִי, הִנְנוּ יוֹדְעִים כְּבָר כַּמָּה אֵיתָן וְנִצְחִי הוּא מַצָּבָהּ! וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְאַדֶּרֶת בְּתַהֲלוּכוֹת הַדּוֹרוֹת, בְּעֹז הַיָּד הָעֶלְיוֹנָה הַמַּקֶּפֶת אֶת הַתְּכוּנָה הַהִיסְטוֹרִית – עֲדֵי עַד!



וְהָעָם שֶׁכְּבָר נִקְבַּע לוֹ אָפְיוֹ וּתְכוּנָתוֹ בְּהַתְאָמָה כָּזוֹ עִם הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית, וְהוּא מוֹצֵא בְּנַפְשׁוֹ אֶת הַהֲכָנָה לִשְׁלוֹם-הָעוֹלָמִים, – מוֹצֵא הוּא אֶת עֹז גְּבוּרָתוֹ וְרוֹמְמוּת דִּגְלוֹ הַלְּאֻמִּי מְכֻוָּן עִם כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְזֶרֶם הֲוָיָתוֹ הַמִּתְעַלָּה לָנֶצַח.

עַל כֵּן הוּא עָתִיד לְהִתְמַלֵּא לְעוֹלָם שָׁלוֹם וָעֹז, שֶׁקֶט וּמְנוּחָה, "וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד".

אֵין הַיְסוֹדוֹת הָרוּחָנִיִּים וְהַמּוּסָרִיִּים, וְעִמָּהֶם הַמַּעֲשִׂיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים, מִתְרַעֲעִים וּמִשְׁתַּבְּרִים כִּי אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַתְּכוּנָה הַתְּמִימָה וְהַמַּקֶּפֶת יְכוֹלָה לְהִתְגַּבֵּר שָׁם.

שָׁם יֵשׁ יִרְאָה וּפַחַד רָעָה, שָׁם יֶשְׁנָם מוֹקְשֵׁי שְׁאוֹל וּבַלָּהוֹת.

אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁתְּשׁוּקַת קִרְבַת-אֱלֹהִים הָרַעֲנָנָה מוֹפִיעָה בִּגְאוֹן עֻזָּהּ וְתִפְאֶרֶת שְׁלֵמוּתָהּ, – שָׁם הַכֹּל מֵאִיר וְהַכֹּל בָּטוּחַ.

וְכָל כֹּחַ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד יְמִין ד' רוֹמֵמָה, הַהוֹלֶכֶת וּבוֹנָה, נוֹבֵל הוּא וְנוֹפֵל.

"ד', יֵחַתּוּ מְרִיבָיו וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il