מה למדתי בבית החולים למצורעים? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
תזריע

קטגוריה משנית

2 דק' קריאה

בתקופה שלמדתי בישיבת מרכז הרב בירושלים, זכיתי פעם למיני-מפגש מרגש עם הצדיק הירושלמי הנודע, רב האסירים והמצורעים, רבי אריה לוין זצ"ל, (שיום ההילולא שלו יחול ב –ט' ניסן).
הכיצד? והלא רבי אריה נפטר עוד בטרם נולדתי?
אלא שכך היה המעשה...
בבוקר יום פורים דמוקפין, ישבתי מעט בבית המדרש של הישיבה, והנה בא אלי יהודי צדיק, איש חסד נודע, והצעה בפיו – בוא עימי! אני יוצא עם קבוצת בחורים להביא מעט משמחת הפורים לדרי בית החולים למצורעים.
מיד צפו ועלו מולי הסיפורים עליהם גדלנו מילדותינו, אודות רבי אריה לוין זצ"ל, שהעז יחידי להסתכן ולבקר בבית החולים למצורעים, ולהביא מעט שמחה לדרי המקום, החולים במחלה מדבקת ומבודדים מחברת אנשים.
לשמע חששותי, הרגיעני אותו יהודי באומרו: אל דאגה! כיום מחלה זו אינה מדבקת. (כיום, ישנם טיפולים מסויימים למחלה זו, ומרגע שמתחיל הטיפול, החולה מפסיק להדביק). וכך זכיתי עם עוד חברים לרקוד ולשמוח ברחבי בית החולים.
והנה, לפתע, באחד החדרים, קם יהודי זקן, השתיק אותנו וביקש: "ברצוני לרקוד לכבוד הצדיק שהיה בא לבקרנו ולשמחנו, ותמונתו מתנוססת על הקיר".
הבטתי בתמונה, והנה פניו הקדושות של רבי אריה לוין זצ"ל מביטות אלי ומלמדות אותי, שכשיהודי צדיק מחייה לב נדכאים, הרי חסדיו מוסיפים והולכים גם עשרות שנים אחר כך...
המחלה המכונה בימינו בשם 'צרעת' אינה נגע הצרעת המוזכרת בתורה, שהרי הצרעת של התורה היא מחלה ניסית, הבאה כדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן (ערכין טז) "על שבעה דברים... על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין". ובכל זאת, אפשר ללמוד ממנה יסודות חשובים, הנוגעים למחלות ימינו.
הצרעת מלמדת אותנו על יחסי גוף – נפש. יש קשר הדוק בין נגעי הגוף לחסרונות הרוח. כיום מתפשטת והולכת התפיסה שיש קשר הדוק בין מידות שליליות ושאר קשיי הנפש והרוח כמו - דאגה, כעס, טראומה, פחד ועוד לבין מחלות גופניות שונות.
התורה מרחיבה עניין זה גם לעבירות ופגמים שונים, ומלמדת אותנו עניין זה דרך הצרעת ובמקומות נוספים בתורה.
בצרעת יש גם עניין מיוחד, שההחלטה אם האדם מצורע או לא נתונה בידי הכהן. גם אם ילך האדם לחכם גדול, הבקי בדיני הצרעת, וזה 'יאבחן' אותו כמצורע, עדיין יישאר האדם טהור, מפני שרק כהן יכול לטמא או לטהר את המצורע.
טעם הדבר אומר הספורנו (יג, ה) "כי שפתי כהן ישמרו דעת, וירו למנוגע לפשפש במעשיו, ויתפלל על עצמו, ויתפלל גם הכהן עליו...". נמצאנו למדים, שהכהן כאיש הרוח, ילמד את האדם לתקן מעשיו, ולרפא את הצד הרוחני הפנימי הגורם למחלה, ויצרף לכך תפילה וחיבור מחודש לה'.
אם כך הצרעת מלמדת אותנו עניין נוסף בקשר למחלות, כדי להירפא ממחלות הנפש והרוח ומפגמי העוונות, עלינו ללכת וללמוד את דרכי הרפואה מהצדיקים רופאי הנפשות.
היום רבים הולכים בעת מחלה ל"ע לבקש מצדיקים, שיתפללו עליהם, אך אולי למדנו מכאן שיחד עם התפילה, יש לבקש מהצדיקים גם דרכי תיקון לנפש.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לתקן דרכינו, ויקויים בנו הפסוק (שמות טז, כו) "אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ה'... וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־חֻקָּ֑יו, כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' רֹפְאֶֽךָ".

תזריע