- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
"נראה הדבר שמקודם נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש. אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו, והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כוּר הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, (-וזה בא לידי ביטוי בשמות שלנו:) יעקב וישראל".
מה אומר הרב? אנחנו צריכים לברר מה היחס בין האנושיות הכללית, המעמד הזה שקוראים לו "אדם", לבין ישראל. כלומר, אין לדעתי לרב ספק שמצד הנשמה אין יחס, הנשמה הישראלית היא בוודאי נשמה שונה מאשר הנשמה האנושית, זה אין ספק, שהצד הנשמתי שיש בהווייה שונה, והמקור של הנשמה הישראלית הוא עליון יותר, אחדותי יותר. הרב מברר את זה בהרבה פסקאות, שההבדל בין ישראל לגויים הוא הבדל מהותי, עצמי ולא כמותי, ועל זה הרב בכלל לא מעלה ספק.
זה לא נכון לבוא ולהגיד שמצד הנשמה אדם הראשון הייתה בו נשמת ישראל ונשמת הגויים ביחד, הוא קלט בעצם את שתי הנשמות האלו, ושאחרי כן הדברים הלכו והתבררו, מה הגרעין, מה הקליפה, עד שבסופו של דבר נשמת ישראל שהייתה טמונה באדם הראשון התבררה כנשמה עליונה יותר. אני לא בטוח שהציור שאמרתי סותר את דברי הרב, אבל באופן פשוט זה כמו שאני אומר עכשיו: הופעת נשמת ישראל שהיא נשמה מאוד כללית, המציאות הנשמתית הכללית הזאת שהיא מופיעה בעולם הזה בצורה של האומה הישראלית, לא הייתה טמונה באדם הראשון, ככה באופן פשוט הייתי אומר, וגם אם אני אמצא מקורות אחרים, זה לא יסתור לגמרי את מה שאנחנו אומרים.
אין ספק שהנשמה הישראלית היא כולה ישראלית, אין בה דבר שמזכיר את הנשמה האנושית, היא כולה מדרגה עליונה יותר. אלא מה? הנשמה היא לא מציאות של חיוּת שלימה, החיוּת השלימה היא שהנשמה הזאת נפגשת עם הנפש שהיא מן התחתונים. מה זו יצירת האדם? במה מיוחד האדם שהחיוּת שבו יותר גדולה מן המלאכים? בזה שהמלאכים הם שייכים רק לעולם העליון, והעניין של ישראל זה להופיע חיים יותר שלמים. איך? במה ישראל מופיעים יותר שלמים? שמציאות החיים הישראלית מופיעה בכך שיש נשמה מהעליונים וגוף מהתחתונים, והחיבור ביניהם מופיע את הרוח הישראלית המיוחדת שמופיעה כאן בעולם הזה, והרוח הזה הולכת ומתכללת באוצר הנשמתי.
אין ספק שהמפגש בין הנשמה הישראלית לבין הנפש יוצר מדרגה יותר גבוהה. גם אם נאמר שהנפש הישראלית דומה לנפש האנושית, אבל הסה"כ הוא שתיווצר פה מדרגת חיים עם רוח גדולה יותר, עם חיבור עליון יותר, כי כיוון שהנשמה עליונה יותר, אז גם החיבור של הנשמה עם הנפש תייצר מדרגה עליונה יותר.
אורות ישראל - הרב ש. יוסף וייצן (142)
הרב ש. יוסף וייצן
129 - ההבדל בין ישראל והגויים - מהותי או תפקודי?
130 - יהודי הוא גוי משוכלל ?!
131 - להיות ישראל מכף רגל ועד ראש
טען עוד
האם כך להתבונן על הדברים או שלא, גם החלק הארצי, הרמה של הנפש, הוא שונה, כמו שהדומם והצומח והבהמה והאדם הם סוגים אחרים של חומר, כך החומר הישראלי הוא אותו חומר כמו הגויים? על זה אומר הרב שאין על זה דברים מפורשים, וצריך להכריע את זה.
כשהנפש רוצה לצאת אל הפועל: שהיא תהיה בדרך-ארץ, מידות טובות, שתהיה לה נטייה לשיתוף פעולה, כל הבירורים האלו שיש 4 שורשים של מידות מקולקלות שנובעות מהנפש הבהמית: יש בנפש הבהמית את המרה השחורה שהיא מושכת את הנפש לעצבות, יש בה את המרה השנייה שמושכת אותה לחיצוניות, לתאווה, יש בה את הדבר השלישי לסתמיות, לדברים בטלים, לחוסר משמעות, ויש בה את הלהט הזה של להיות בעלת גאווה. ומולה יש מידות מתוקנות: מול הנטייה לעצבות יש באדם את הנטייה לשמחה, מול הנטייה לחיצוניות יש באדם נטייה להיתפס בדבר שיותר קיים ולא לדבר החיצוני, ללבוש, מול הנטייה של הסתמיות יש נטייה לחפש משמעות ולא להיות סתם בטל, ומול הנטייה להיפרדות, לגאווה, יש נטייה להתכללות.
החומר, הדרך-ארץ, הנפש, ששם שרויות המידות הבסיסיות שקשורות לזיקוק הנפש הבהמית, שהן קשורות לספירת העומר, ששם זו העבודה על הנפש הבהמית, קרבן העומר הוא משעורים, מאכל בהמה, האם הוא שונה מהחומר שיש לגויים? האם יש לנו נפש כללית או שגם הנפש שלנו היא אחרת, והנטיות שלנו אחרות? האם הנטייה שלנו לעצבות שונה מהגויים, כיוון שאנחנו שייכים לירושלים, שהיא מופיעה שמחה, האם הנטייה שלנו לחיצוניות שונה מהגויים כיוון שאנחנו שייכים לירושלים שמובילה אותנו לפנימיות? האם מצד מה שאנחנו עמלים, לפני שאנחנו מדברים על תורה, שהיא להופיע את הצד הנשמתי, שתורה בגויים אין, אבל הנפש הבסיסית היא אותה נפש, והתורה רק יכולה לייצר לנו צורה עוד יותר עליונה?
למאי נפק"מ? צריך לחשוב. באורות הקודש חלק ג' הרב מרחיב מאוד על הדרך-ארץ שקדמה לתורה, ויש לרב הרבה יסודות שם, יכול להיות שהחקירה הזאת יוצרת נפק"מ איך להתייחס למושג הזה דרך ארץ שקדמה לתורה, עד כמה דרך-ארץ עומד בפני עצמו, או שזה רק בשביל התורה, האם אתה צריך להיות בדרך-ארץ גם בלי שיש לך תורה? הרב אומר שהאמונה של האדם צריכה להיבנות כאילו אין לך שכל ובכל מקרה אתה מאמין וכו'...אותו דבר צריך להתבונן על דרך-ארץ, האם יש לך מקור השראה של דרך ארץ אנושית, או שלא, דרך ארץ היא כל כולה ישראלית, והיא בלועה בישראליות, והיא משהו אחר?
בזמנו היה דיון עד כמה אנחנו צריכים ליישב את הדרכים שלנו עם הדרך-ארץ האנושית, או שלא, אנחנו מסתכלים בתורה מה כתוב על מציאת חלל וזהו, והדרך-ארץ היא גם כן מהתורה? הרב ליכטנשטיין כתב שיש שני מקורות השראה: התורה ודרך-ארץ, ולכן הוא למד אנגלית וספרות (יש לו דוקטורט על נושאים אלו), או שלא, אדם מישראל, גדול מישראל, מקור ההשראה שלו כל כולו תורני, ישראלי, אין מקור השראה מרוח האדם האנושית? השאלה הזאת מייצרת הרבה נפק"מ בעניין הזה.
יש ויכוח האם יש מושג כזה פסיכולוגיה יהודית או שלא. היום פִּתְחוּ דבר כזה, ובין הפסיכולוגים יש ויכוח האם ללכת על זה או לא. אם אתה אומר שאדם מישראל כל כולו הוא שונה, חייב להיות שהפסיכולוגיה תהיה יהודית, וכל מקורי ההשראה צריכים להיות יהודיים-ישראליים, או שלא, פסיכולוגיה צריכה להיות לא בהכרח יהודית, ואתה הורס ע"י הפסיכולוגיה היהודית.
כשהתחיל הדיון האם אפשר לנתח מתים, עלתה הצעה שיעשו ניתוחים על מתים של גויים, כי ישראל שהם מחשיבים ומקדשים את הגופות שלהם, המתים מישראל, לא יכולים לעשות ניתוחים, אבל הגויים שהם בכל מקרה שורפים, נעשה על הגופות שלהם ניתוח. החת"ס כתב בתשובה שזה לא בהכרח עוזר, כי מה שתגיע למסקנות בניתוחים של גויים, זה לא בהכרח יעזור לישראל, והכללים הפיזיולוגיים שלהם הם דבר אחד. שם הוא העלה את הטענה שזה משום שהם אכלו שקצים ורמשים. אולי זה לא קשור, כי יכול להיות שהצורה הישראלית שהיא על גבי משנה את התמונה, כיוון שאנחנו לא אוכלים שקצים ורמשים.
המדעים של הסוציולוגיה, איך חברות נבנות, עד כמה אפשר ללמוד ממחקרים שנעשו בגויים ועד כמה אי אפשר.
אומר הרב, לבירור זה צריך להשתמש במקורות שונים. קודם כל להשתמש במקורות תורניים. מה זה מקורות תורניים? עד כמה שבע מצוות בני-נח שאחרי כן ישראל מחוייבים בהן, עד כמה יש נקודת מגע והשקה ביניהן מבחינה הלכתית, או שגם השבע מצוות יהיו שונות מבחינה הלכתית שזה יהיה מקור לכך שזה משהו אחר?
השבוע הייתי באיזו שהיא פגישה עם כמה רבנים, ביניהם הרב אורי שרקי, שיש לו מהלך זה כמה חודשים שהוא מנסה למצוא באסלאם דברים שזה אסלאם מתוקן, על זה הייתה לנו פגישה, לנסות לברר: הם אומרים נבואת מוחמד, האם זה שייך לנבואת משה או שזה לא מתחיל בכלל? על זה דיברנו. אותו דבר: אתה יכול לבחון האם יש בתורה מקורות לכך שנניח ערכי התשובה שיש בישראל הם אותו דבר אצל הגויים או שלא? דברים שבאופן בסיסי קשורים לתיקון, האם זה אותם גדרים בישראל ובגויים?
במבי"ט בספר שלו: "בית א-לוהים", יש לו כמה שערים. בשער התפילה, כדי לבחון מקורות לשאלה זו שהרב הציג, אתה בודק מבחינה תורנית האם תפילה בגויים זה אותו דבר כמו בישראל, תשובה, זכור לי שהוא אומר שיש 10 הבדלים בין התשובה בגויים לתשובה בישראל. זה אחד מהמקורות התורניים.
אחרי שהרב יכריע מה שהוא יכריע, אני חושב שהבירור הזה קשור לאיך להסתכל על האבות. עוד לא היה עם ישראל, מה בדיוק המעמד של האבות? האם חיוב המצוות של האבות הוא כמו החיוב שלנו? זו הכוונה למקורות התורניים.
מקורות שכליים. מה השכל אומר? מה יותר ההגיון אומר? שיש עניין לרומם את כל האנושות, ומבחינת השכל, ישראל צריכים להיות לב באומות. אז מה יותר הגיוני מבחינה שכלית, לבנות מבנה שיהיה איזו שהוא מכנה משותף כדי לעמוד בתפקיד שלנו, או להיפך, דווקא כדי לעמוד בתפקיד שלנו עדיף לא להשוות, כי אז אתה לא יכול לרומם? איפה אנחנו רוצים שיהיה חיבור, ברמת הגוף, ברמת הנפש גם? להבין מה זה האדם, להבין מה הייעוד של עם ישראל, וכך אפשר לנתח את המקורות השכליים.
מקורות היסתוריים. אם אתה הולך על התזה הזאת שישראל הם שונים לגמרי, האם תוכל להסביר כך יותר תופעות בהיסתוריה או פחות תופעות? האם נגיד תופעת האנטישמיות, שהגויים לא אנטישמיים נגד בהמות, וזה מראה שיש מכנה משותף מסויים, או שהם ממש מרגישים שאנחנו שונים? הרבה היסתוריונים מדברים על היחסים בין ישראל לגויים, המאורעות ההיסתוריים אמורים להורות איזו שהיא עמדה, מה יותר הגיוני.
המקורות הרזיים. המקורות הרזיים מאוד מתעסקים איך אור אינסוף מחובר לצמצום שיש באור של הסוף. מה יותר יכול להסביר שאור אינסוף מחובר לעולם שלנו? אם תאמר שיש איזו שהיא נפש שהיא כולה נשמה, זה דבר שהמקורות הרזיים מובילים אותך אליו, או בדיוק להיפך, רעיון של ניצוצות של קדושה שקשורים לחיבור שצריך להיות בין אור האינסוף לסוף.
מקורות הופעיים. לא יודע בדיוק למה הרב מתכוון. אולי הכוונה היא לאילו אנשים בדיוק היו אצל הגויים, עד כמה אפשר לראות ברוח האנושי מכנה משותף לישראל או לא, האם יש רוח הקודש לגויים וכדו'.
מקורות שיריים. השירה שהיא ביטוי למוסר הכליות או להרגשה הפנימית של האנושות, עד כמה האנושות מרגישה שיש משהו כלל עולמי ושישראל היא חלק ממנה, או שלשירה יש חווייה שיש פה זן אחר? גם בשירה מתגלים כל מיני דברים, שהאדם מרגיש אותו או מודע לו והוא מבטא אותו בשירה.
מקורות פוליטיים. איך תוכל לעשות שיתוף פוליטי יותר מוצלח, האם ע"י התזה הזאת או ע"י התזה הזאת.
מקורות אקונומיים. מבחינה כלכלית, מה יותר טוב מבחינה כלכלית, שאנחנו נהיה עם שניזון מארצו ולהתנתק מהכלכלה העולמית, או להיפך, ויש חשיבות כן למגע. בפרשת שבוע היה לי הסבר מאוד יפה, יש פסוק שמדבר על איך ישראל נהפך להיות מעצמה מול הגויים.
בא הרב ואומר הכרעה: בעצם יש את התכנית הראשונית שהקב"ה תכנן, ששם צורת האדם והצורה הישראלית היו אמורות להיות אותה צורה, והצורה הישראלית הייתה צריכה להיות רק קומה נוספת על גבי הצורה האנושית, וכל ה-2,000 שנות תוהו זה עד יציאת מצרים, זה היה הנסיון הראשוני, והתכנית הראשונית הזאת לא יצאה אל הפועל, ולכן היה צריך תכנית שנייה. זה מבוסס על מה שהגמ' בע"ז אומרת שירדה שנאה לאומות העולם, והקב"ה ראה שהגויים לא מצליחים להיות שייכים לתיקון, ולכן התיר ממונם לישראל, כלומר, שינה את מערכת היחסים בין ישראל לגויים. כמו שיש לוחות ראשונים ולוחות שניים, יש עד יציאת מצרים ויש מיציאת מצרים. מסתמא זה אברהם אבינו ששם התחילה ברית בין הבתרים. כמו שחז"ל אומרים שאלפיים שנות תוהו נגמרו אצל אברהם אבינו. עד אברהם אבינו היה נסיון לעשות דגם שלא צלח, שבו אין הבדל בין הנפש הישראלית לנפש האנושית הכללית, ואחרי שזה לא צלח, אז היה נסיון לייצר ישראל אחר.
אני מאוד אוהב את המבט הזה של הרב, החידוש הזה של הרב.
יחודיות ישראל
אורות ישראל סעיף ב' (שיעור 5)
הרב ש. יוסף וייצן | כ' חשון התשע"ג
אור השכינה הוא כנסת ישראל
אורות ישראל - פרק א' סעיף ח' (שיעור 19)
הרב ש. יוסף וייצן | ב' שבט התשע"ג
בניית עם ישראל משפיע על אחרים
אורות ישראל , פרק ה' פסקה א'
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו שבט תשפ"ד
השחרור משעבוד מלכויות ותוצאתיו
אורות ישראל , פרק ה' פסקה ט"ז
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ג תמוז תשפ"ד
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
ביאור שיטת "נטורי קרתא"
מצפים לישועה - שיעור 3
כ"ו אייר תשס"ט
אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ז' טבת תשע"ב
מידת החסד היא המידה שעל ידה זוכים לדביקות אלוקית
נתיב החסד - שיעור 6
ל' חשוון תשע"ד
תורה של חסד ותורה של דין
אורות התורה פרק י' פסקאות יב- יד
כ' סיון תשע"ט
רמב"ם וכוזרי
סוד ההתחדשות של יצחק
שלושה שותפים באדם
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך ללמוד גמרא?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
תיקון ימי השובבי"ם
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ספר הישר
שיחת מוצ"ש פרשת ויחי תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב טבת תשפ"ה
סנהדרין דף כ"ה
הרב אלי סטפנסקי | י"א טבת תשפ"ה
פתרונות הלכתיים לבעיית פוריות
מתוך העלון חמדת ימים | י"ג טבת תשפ"ה
