- פרשת שבוע ותנ"ך
- וילך
- משפחה חברה ומדינה
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
המפרשים התקשו בהבנת המילה "וילך" - לאן הלך, ומה הצורך בסיפור הליכתו זו? האבן-עזרא מפרש שמשה הלך לכל שבט ושבט כדי לספר להם על מיתתו הקרובה וכדי שלא יפחדו היה צריך ממש ללכת בעצמו לכל שבט ושבט. דעה נוספת אומרת שמשה הלך לכל שבט ושבט לברכו בברכה המיוחדת לו שמופיעה בתורה בהמשך בפרשת וזאת הברכה.
משה אומר לבני-ישראל "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא" ומסביר רש"י שאין הכוונה שאין למשה כוח פיזי להנהיגם שהרי התורה מעידה עליו בהמשך - "לא כהתה עינו, ולא נס ליחו", אלא כוונתו "לא אוכל - איני רשאי - שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע".
ביום זה, יומו האחרון של משה בעולם הזה, נטלה ממנו המלכות וההנהגה. מה עושה משה רבנו ביום זה כשכבר אינו מנהיג בפועל ביודעו שזהו יומו האחרון?
במדרש רבה (פרשה ט, פסקה ט) מתוארים מעשיו של משה ביומו האחרון: "ד"א, רבנן אמרי - כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה? א"ר ינאי כתב יג' תורות יב' ליב' שבטים ואחת הניח בארון - שאם יבקש לזייף דבר - שיהיו מוצאים אותה שבארון".
משה רבנו - מוסר התורה מהקב"ה לעם ישראל, המנהיג שכל ארבעים שנותיו האחרונות היו כל כולן מסירות ושעבוד למען עם ישראל - גם ביומו האחרון, כשכבר אין לו אחריות ומחוייבות כלפי עם ישראל - לא נח. ולא עוסק אפילו בצרכיו האישיים או הרוחניים. גם ביום זה האחרון בחייו משה עסוק וחושב על האומה כולה, ועל עתידה הרוחני. אומר משה רבנו לעצמו - אין לי רשות להנהיגם, אך אעשה משהו למען העתיד - ויושב וכותב יג' תורות באותו היום [או בדרך נס או שביום זה סיימם וכאילו כתבם באותו יום]. לכל שבט ושבט צריכה להיות תורה וכדי שלא תוצר איזשהי מחלוקת ותפגע האמת - משה כותב ספר נוסף שמונח בארון שלא יוכלו לזייף את האמת.
למדים אנו ממשה, שגם בתקופות בהן בני אדם שאינם אמונים בהכרח על האמת הם המנהיגים, אל לנו להתעצל ולומר נחכה שאנחנו נשלוט ואז נדאג שכולם ידעו את האמת. גם ביומו האחרון של משה הוא מרגיש אחריות ודואג לנצחיות של האמת.
גם כשאין נמצאים ההנהגה, ועדיין לא זכינו שהתורה תאיר ותכוונן את כל ההנהגת עם ישראל תפקיד גדול עוד ממתין לנו - ללמד ולהפיץ את תורת האמת בכל שבטי ישראל ולהיות שמורת הטבע ששומרת על האמת מפני זיופים אפשריים.
ערך עצום יש גם לדברים שאולי כרגע לא ניכרת השפעתם, אך חשיבותם לעתיד ולאמת העתידית גדולים וחשובים.
זוהי מדרגתו המיוחדת של משה שלעולם נחשב הוא ל"הולך" - אפילו ביומו האחרון פועל ועושה. זוהי גם מעלת האדם על פני המלאכים, כפי שאומר הנביא "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" בניגוד למלאכים שהם קבועים במדרגתם, האדם נקרא מהלך כי הוא כל הזמן מתקדם והולך ממדריגה למדריגה. משה רבנו גם ביומו האחרון עולה מדריגה נוספת ומיוחדת, כשגם ללא התפקיד המוטל עליו משמיים לדאוג לכל ישראל, הוא עושה זאת מעצמו מתוך מסירותו ואהבתו לאומה ודאגתו לעתיד האמת. ולכן דוקא כאן ביומו האחרון באה לדי ביטוי באופן מיוחד מדריגה זו של מהלך, ועל כן " וילך משה".
לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה!
הרב נתנאל יוסיפון | אלול תשפ
דרשת שבת שובה התש"פ
שיחת מוצ"ש פרשת וילך תש"פ
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' תשרי תש"פ
מהות התשובה
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג אלול תשפ"ג
ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה...
הרב נתנאל יוסיפון | אלול תשפ"ג
מתנות בחינם
ראיית המבט השלם
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
איך ללמוד אמונה?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
איך עושים קידוש?