- הלכה מחשבה ומוסר
- תשובה
- ספריה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
5777
ביום השלישי שלח ההגמון אחריו, ויאמר: לא אלך, עד שציוה ההגמון להביאו בעל-כורחו. ויאמר ההגמון: למה לא באת, כאשר אמרת, לעשות את בקשתי? אמר לו רבי אמנון: אני את משפטי אחרוץ: הלשון אשר דיברה כזב דינה להיחתך, כי חפץ רבי אמנון לקדש את ד' על אשר דיבר ככה. ויען ההגמון ויאמר: לא, את הלשון לא אחתוך, כי היטב דיברה, אלא רגליים אקצץ, על אשר לא באו למועד אשר דיברת אלי. ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעותיו, פרקי ידיו ורגליו, ועל כל פרק ופרק היו שואלים אותו: התחפוץ עוד, אמנון, ליהפך לאמונתנו? ויאמר: לא, כי האמין באל חי, וסבל על אמונתו ייסורים קשים מאהבה על הדבר אשר יצא מפיו. והוא, רבי אמנון, חיבר את הפיוט "ונתנה תוקף", אשר אומרים בימים הנוראים.
חזרתי וסיפרתי את הסיפור הזה, על אף שהוא ידוע ומפורסם, מפני שהוא מלמד, שצריך לא רק להיזהר מלחטוא ממש, אלא צריך גם להיזהר מלדבר דיבורים, שאפשר להבין מהם כאילו יש נכונות לעשות חטאים. הדברים אמורים כלפי הפוליטיקאים, שמרשים לעצמם לדבר, להבטיח, לדבר בלשון דו-משמעית, לשחק את המשחק הפוליטי, ליצור רושם כאילו יש על מה לדבר, אף-על-פי שבעצם, בליבם אינם מעוניינים, אלא כוונתם להטעות. אכן, כאשר הנושא הוא עקרוני, ערכי, כאשר עוסקים בשורשים, ביסודות האמונה, כאן דיבורים שכאלה, - שמשמעותם כפולה, שאפשר להבין מתוכם דברים של נכונות לוותר על ערכי-יסוד על עצם השאיפות של עם ישראל לגאולה שלמה, גאולה שבכללה בנין בית-המקדש ושלטון מלא על ארץ-ישראל, - הם, הדיבורים בעצמם, הם חילול ד' נורא, גם אם אין מעשים בעקבותם. עצם הדיבורים, יש בהם חילול שם שמים.
עלינו להבהיר ולדבר בשפה ברורה וגלויה בכנות וביושר, כי השאיפה של עם ישראל בכל הדורות, היא לשוב לארץ-ישראל כולה, לשוב לירושלים, לשוב להר-הבית ולבית-המקדש. השאיפה הזו קיימת ועומדת בכל תוקפה גם בזמן הזה, ואנו מצווים להשתדל להגשימה בכל לבבנו ובכל מאודנו, במהרה ובשלמות, ואנו מאמינים באמונה שלמה שהיא תתגשם וכי אין דבר בעולם, שיוכל לעצור את הגשמתה של שאיפת עם ישראל לגאולה שלמה, כי פי ד' דיבר ודבר ד' יקום לעולם. רק הסכמים שמתאימים עם אמונת ישראל, עם תורת ישראל, עם שאיפת גאולתם של ישראל, רק הסכמים כאלה יש להם תוקף וקיום. וכל מה שמנוגד לתורה, הוא בטל ומבוטל ואין לו ערך קיומי. "עֻצו עצה ותֻפר, דברו דבר ולא יקום, כי עִמנו אל".

מצות תשובה
הרב מיכאל הרשקוביץ | אלול תש"ע

התשובה לפי "אורות התשובה"
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל | אלול
תשובה - התבטלות לה'
נתיב התשובה פרק א'
הרב יוחאי פרלמן | כ"ד אלול תשפ"ג

ההתחדשות שנובעת מהתשובה
אורות התשובה פרק ט"ו פסקאות א', ז' ופרק ט"ז פסקה א'1 (ההתחלה שלה)
הרב משה חביב | ד' תשרי תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה הייעוד של תורת הבנים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך נהנים כשעובדים קשה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
לקום מהתחתית של התחתית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"הנותן לשכוי בינה", "שלא עשני גוי"
עולת ראיה – ברכות השחר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג כסליו תשפ"ה
"אלוקי", "נשמה שנתת בי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז כסליו תשפ"ה
"אתה בראתה", "אתה יצרתה", אתה נפחתה בי", "ואתה משמרה בקרבי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח כסליו תשפ"ה
