- הלכה מחשבה ומוסר
- עין אי"ה - הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הנטיה הפנימית להאיר באור הקדושה, היא מתפשטת על ידי הפעולה המיוחסת לה כנר של שבת, להוסיף עז בנפש על החפץ החזק להאיר גם כן באורה של תורה בעולם, למלאות באורה כל מחשך. ובהתפרצה לצאת ע"י פעולת המצוה, היא חלה למצא מקום מעשי בבנים תלמידי חכמים מאירים בעולם את חשכו. והנה הפעולה הרוחנית תתרחב על פי כח המצוה המיוחסת לה לפי ההכנה של מקבל הפעולה. ובאשר בכלל מתחלק אור התורה למעשי ועיוני, שביותר פרטות היא הלכה והגדה, ויש מי שגבר מאד בחכמה המעשית וזהו עיקר הגיונו, ויש מי שעיקר השלמתו היא בחכמה העיונית, כאשר בכלל השכל נחלק לאלה החלוקות מעשי ועיוני, ואף על פי שראוי לאדם להיות לו יד ושם בשתיהן, מכל מקום ודאי בערך אדם גדול נמצא מי שעיקר יסוד גדלותו מוכנת יותר לדברים עיוניים מופשטים, ויש מי שכח גדולת נפשו מתגלה דוקא בדברים מעשיים שאינם עיוניים מופשטים. והנה רוב בני אדם מוכשרים הם לאחת מהנטיות באופן מלא, אמנם נמצאים גם כן אנשים יחידים שיש בנפשם כח כפול, וכח העיון שבה לא יעיק כלל לכח המעשי, ויוכל לקנות שני אלה ביחד. מכל מקום אם הכנה זו תצא אל הפועל במערכה גדולה בשני נושאים, יוכל כל אחד מן הכחות להיגדל ביותר. והנה פעולותיו של אדם והנהגתו מורות על כחות נפשו, למשל מי שהוא חכם ידענו שיש בנפשו הכנה לחכמה, ומי שהוא אומן ידענו שיש בנפשו הכנה לאומנות. אמנם בכלל שורש ההכנה של החכמה הוא הצד העיוני, שגם החכמה המעשית היא תולדה מהחכמה העיונית. אמנם שורש ההכנה למלאכה היא החכמה המעשית, כי גם במלאכה יש צדדי חכמה, "וימלא אותו רוח א-להים בחכמה... לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף... ובחרשת עץ וגו'". ע"כ כאשר תחול ברכת ד' להוציא מן הכח אל הפועל, ע"י סגולת המצוה, מה שיש גנוז בנפש האב, הנה ברוב האנשים תהי' סגולתם הגנוזה, בין שהוציאוה אל הפועל ברב או במעט, בין שלא הוציאוה כלל, מונחת באחת מהנטיות או לצד העיוני או לצד המעשי. אמנם כאשר נראה באדם שעם חכמתו הוא גם כן אומן, שזה אות על תכונת נפשו לאחוז בב' הכחות העיוני והמעשי, כשיתברך להיות יוצא אל הפועל בבניו בתכלית המעלה, המעולה שבברכות היא שיוצאת אל הפועל כל אחת מנטיותיו הגנוזות בשני נושאים, כדי שכל אחד יהי' בתכלית הגדלות האפשרית. על כן רב הונא דהי' (אומר ע"ד) עובר על דלת ר' אבין נגרא, שהי' מוכתר בכתר תורה ורבי יתקרי, ועם זה הי' אומן נגרא שמורה שיש בנפשו הכשרון של החכמה המעשית מצורף לצד העיון שבו, אמר דנפקי מהכא תרי גברי רברבי, דכל אחד יירש במילואו הסגולה האחת בשלימות מדתה להאיר על ידה לעולם. ורב חסדא דהוה חליף דבי נשא דרב שיזבי, דלא ראה שם מופת על התאמת שני כחות ביחד, לא חפץ בפיזור כח האורה ואמר גברא רבא נפיק מהכא. כי כשיושפע כל הטוב האפשרי בסוג אחד בנושא אחד תגדל פעולתו, ובהחלק לרבים הי' כל אחד חלוש בערכו. על כן יותר טוב ערך האיכות, ואדם אחד גדול יפעול הרבה יותר מהרכבת כמה אנשים בינונים. אלא שכשהדבר נפרד לערכים מיוחדים ותכונות מיוחדות אז התחלקות האישית היא יותר נכבדה, כעין חילוק עבודות במקדש: משוררים ושוערים, מלך וכהן, וכאלה.
(שבת כג:): "דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת לה, אמר לה רב יוסף תנינא לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה, מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן, סברה לאקדומה, אמר לה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר".
אור השבת, המאיר ומענג, המרבה שלום וקדושה, בהעירו את הלב לאור התורה, אור החיים והשלום הנובע מנחל קדושת האמונה והבטחון בעז ד' הנקנה בקדושת השבת, בלבם של ישראל, רומז גם כן בכלל להאורה הגדולה העתידה להאיר כל מחשכי ארץ, אור ד' וכבודו בהופיעו בעולם, עת תמלא הארץ דעה את ד', ליום שכולו שבת. הרחבת דעת התורה ודעת האלקים המה מאורות להכין לבבם של הראויים לקבל את האור העתיד, ובאשר עת לכל חפץ על כן יש להשריש שכל דבר יפה בעתו. וזה האור בעצמו, שבבא זמנו, והעולם כבר הוכשר ליהנות מאור גדול, הוא מועיל ומישר ומקרב לאור ד' טובו ואמתו, הנה אם יתאמץ אחד להורידו ולהאירו טרם בא עתו, לא לברכה יהי' כי לא יוכלו רבים לסובלו, יזוקו ממנו ויטעו בו, ויהפך על ידם לאפלה מנודחת. אמנם העיקר הוא מה שצריך להכיר, שכל ההפכים כולם שמסבות מתהפכים, הם כולם קשורים זה לזה ופונים לתכלית האורה האמתית שהכין ד' בטובו שתגלה בבא עתה. על כן אין ראוי להכיר כי התקופה שלפני האורה דבר אין לה עם האורה, לא כן, יחש גדול יש ביניהן, והיא מכשרת את האורה לבא דוקא על ידי חשכתה. עמוד הענן, החשיך מעט, ועל ידי אותה הקדרות יצאה פעולתו, עמוד האש האיר, ועל ידי הארתו יצאה פעולתו. כן בתמידות ישנן פעולות יוצאות דוקא על ידי הקדרות וחשכת אור הדעת, חשכת אור הצדק ואור יראת ד' ואהבתו. מובן הדבר שאינן פעולות מותרות לעצמן כי אם מחוברות להכשיר את פעולת ההארה והן פועלות חליפות, בירידה ועליה, עליה וירידה, הכל בסדר ערוך מהמסדר העליון יתברך. על כן עמוד הענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן. החול עם השבת גם כן יש להם יחש זה. ראוי אמנם להראות שהשבת יש לה יחש גדול עם החול, משפיעה עליו ומקבלת גם כן רושם מצדו, כדי שדוקא על ידי החול תוכר פעולת השבת ותכנה. ע"כ אין ראוי לאחר הדלקת הנר של שבת עד זמן היותר מאוחר, שהוא כהוראה שאין חלק לחול כלל באותה האורה, לא כן, החול הוכן כדי לקחת ממנו הכשר לאורה של שבת. על כן ראוי שלא לאחר, כדרך שהשלים עמוד הענן לעמוד האש ועמוד האש לעמוד הענן, להוראת היחש שביניהם והתאחדם. אמנם להקדים גם כן אינו ראוי יותר מדאי, להורות שאמנם כאשר האורה מתאחרת ראויה היא להתאחר, ומה שהוא טוב ונאה ומאיר בעתו לא יעלה יפה שלא בזמנו, כי עת לכל חפץ. על כן לא יקדים ולא יאחר.
עין אי"ה - הרב משה גנץ (63)
הרב משה גנץ
59 - מותר ליהודי לרצות לחיות טוב?
60 - הכישרון האינדבדואלי
61 - תוספת שבת בביטוי לאחדות
טען עוד
למה צריך כפירה?
עין איה שבת פרק ב פסקה ל"ג-ל"ד
הרב משה גנץ | כ"ו חשוון תשפ"ה
בין הגוף והחכמה - מוסר פנימי
עין אי"ה שבת א' פרק ב' פסקה ג'
הרב משה גנץ | י"ז אדר ב' תשפ"ד
יושר טבע האדם
עין איה שבת פרק ב פסקאות ל"ה-ל"ו
הרב משה גנץ | ג' כסליו תשפ"ה
מותר ליהודי לרצות לחיות טוב?
עין איה שבת פרק ב פסקה כ"ח-כ"ט
הרב משה גנץ | כ"ב אלול תשפ"ד
הרב משה גנץ
נחשים בבור הגלות
עין איה שבת א פרק ב פסקה יד
י"ג סיון תשפד
מותר ליהודי לרצות לחיות טוב?
עין איה שבת פרק ב פסקה כ"ח-כ"ט
כ"ב אלול תשפ"ד
החש בראשו יעסוק בתורה, מדוע?
עין איה שבת א' פרק א' פסקה נ -נ"א
י"ג אלול תשפ"ג
דמוקרטיה או מלוכה - איזה שלטון עדיף?
עין איה שבת, פרק ראשון, י'
כ"ח חשוון תשפ"ג
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מה הייעוד של תורת הבנים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לו הייתי רוטשילד
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
