- הלכה מחשבה ומוסר
- עין אי"ה - הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אור השבת, המאיר ומענג, המרבה שלום וקדושה, בהעירו את הלב לאור התורה, אור החיים והשלום הנובע מנחל קדושת האמונה והבטחון בעז ד' הנקנה בקדושת השבת, בלבם של ישראל, רומז גם כן בכלל להאורה הגדולה העתידה להאיר כל מחשכי ארץ, אור ד' וכבודו בהופיעו בעולם, עת תמלא הארץ דעה את ד', ליום שכולו שבת. הרחבת דעת התורה ודעת האלקים המה מאורות להכין לבבם של הראויים לקבל את האור העתיד, ובאשר עת לכל חפץ על כן יש להשריש שכל דבר יפה בעתו. וזה האור בעצמו, שבבא זמנו, והעולם כבר הוכשר ליהנות מאור גדול, הוא מועיל ומישר ומקרב לאור ד' טובו ואמתו, הנה אם יתאמץ אחד להורידו ולהאירו טרם בא עתו, לא לברכה יהי' כי לא יוכלו רבים לסובלו, יזוקו ממנו ויטעו בו, ויהפך על ידם לאפלה מנודחת. אמנם העיקר הוא מה שצריך להכיר, שכל ההפכים כולם שמסבות מתהפכים, הם כולם קשורים זה לזה ופונים לתכלית האורה האמתית שהכין ד' בטובו שתגלה בבא עתה. על כן אין ראוי להכיר כי התקופה שלפני האורה דבר אין לה עם האורה, לא כן, יחש גדול יש ביניהן, והיא מכשרת את האורה לבא דוקא על ידי חשכתה. עמוד הענן, החשיך מעט, ועל ידי אותה הקדרות יצאה פעולתו, עמוד האש האיר, ועל ידי הארתו יצאה פעולתו. כן בתמידות ישנן פעולות יוצאות דוקא על ידי הקדרות וחשכת אור הדעת, חשכת אור הצדק ואור יראת ד' ואהבתו. מובן הדבר שאינן פעולות מותרות לעצמן כי אם מחוברות להכשיר את פעולת ההארה והן פועלות חליפות, בירידה ועליה, עליה וירידה, הכל בסדר ערוך מהמסדר העליון יתברך. על כן עמוד הענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן. החול עם השבת גם כן יש להם יחש זה. ראוי אמנם להראות שהשבת יש לה יחש גדול עם החול, משפיעה עליו ומקבלת גם כן רושם מצדו, כדי שדוקא על ידי החול תוכר פעולת השבת ותכנה. ע"כ אין ראוי לאחר הדלקת הנר של שבת עד זמן היותר מאוחר, שהוא כהוראה שאין חלק לחול כלל באותה האורה, לא כן, החול הוכן כדי לקחת ממנו הכשר לאורה של שבת. על כן ראוי שלא לאחר, כדרך שהשלים עמוד הענן לעמוד האש ועמוד האש לעמוד הענן, להוראת היחש שביניהם והתאחדם. אמנם להקדים גם כן אינו ראוי יותר מדאי, להורות שאמנם כאשר האורה מתאחרת ראויה היא להתאחר, ומה שהוא טוב ונאה ומאיר בעתו לא יעלה יפה שלא בזמנו, כי עת לכל חפץ. על כן לא יקדים ולא יאחר.
(שבת כג:): "אמר רבא דרחים רבנן הו"ל בנין רבנן, דמוקיר רבנן הו"ל חתנוותא רבנן, דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן, ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן".
בהכרת יקרת ערך התורה ישנן שלש חלוקות. יש משער הערך הנחמד של התורה מצד סגולתה, שהיא אוצר כל חמדה, שראוי מצד עצם טבע הנפש הטהורה לכסוף אליה. אז יהיה לבבו פונה לאהבת התורה והוגיה, אע"פ שלא ישער כמה גדולה היא פעולת התורה בעולם, כמה היא פועלת להטיב לבריות להרבות בהם שלום הנפש והגוף, האושר הכללי והפרטי, ההוה והנצחי, מ"מ תהי' נפשו קשורה באהבתה. ויש שלא התעלה להרגיש חמדת יקרת התורה ומעלתה מצד עצמה, אבל עיניו פקוחות ולבו ער להכיר גודל ערך פעולת התורה בעולם, כמה גדולה ונכבדה היא. זה יבא לכבד את התורה והוגיה, אע"פ שיחסר לו חוש האהבה האמיתית. אמנם כשישלם האדם בשתי ההכרות, שיכיר ערכה הנשגב של התורה מצד עצמה, ביחד עם עוצם פעולתה הגדולה והנכבדה בעולם, בעבר בהוה ובעתיד, אז יתקבצו יחד בנפש האהבה והכבוד. והם כשיהיו לרגש אחד הוא עצם תואר היראה השלמה, יראת הרוממות והמעלה, שמחוברת מאהבה וכבוד. ע"כ מצד נטיית הנפש באהבה שהוא דבר עצמי פנימי, אם שלא הגיע עד הראש להכיר עמה ג"כ ערך פעולתה, מ"מ יצא אל הפועל בתולדותיו להיותם ת"ח. כי הנטיה הפנימית של האבות תחול בבנים, הכבוד החיצוני שבא מצד ההכרה של פעולת התורה בעולם, אם שאינו כ"כ רגש פנימי כאותו הרגש של הכרת הסגולה של עצמות התורה, מ"מ למעשה בקנין פעולה תצא אל הפועל להזקיקו לבחור בת"ח, במה שיש בזה צד בחירה מעשית, אע"פ שלא נשלמה אצלו במה שתלוי בנטיה טבעית שהם בנים, כי לזה צריך דוקא נטיה לתורה מצד סגולתה הפנימית. אבל להחזיק בידו הבחירה המעשית במה שאפשר בקנין, ודאי מספיקה ההתעוררות מצד ערך של הכרת פעולת התורה בעולם, והוה ליה חתנוותא רבנן. אמנם מי שהתעלה לקנות לו מושג שלם בערכה של תורה כפי האפשרי, בחבור ערך הסגולה עם ערך הפעולה, יתחבר כח האהבה לכח הכבוד, והתולדה שמהם תהיה יראה טהורה, יראת המעלה והרוממות, המורכבת מרגש הכבוד והאהבה יחד. כיון שהכרתו מושלמת בהרחבת סעיפיה, תפעול תורה, מה שחצי ההכרה לא הי' אפשר לה להניעו לידי כך. אמנם אם גם הכשרונות השכליים שלו אינם נאותים לכך, ישנם דברים רבים שהרגש הטהור כשהוא שלם ומזוקק הוא קולע אל השערה, באופן שוה אל עמק החכמה עם בירוריה. ע"כ זה האיש שהרגש שלו בתום דרכו וטהרת לבבו כ"כ גדול וברור הוא, עד שקנה לו שני המושגים יחד, מיקרת התורה מצד ערך עצמה ומצד סגולת פעולותיה, שהתאחדו בו האהבה והכבוד גם יחד, ראוי הוא שכל דבר המתיחס להנהגת היהדות תהיה לו בהם ידיעה כללית מורגשת. כי דברים רבים ישנם בהנהגה, שלא עיקר ההכרעה תוכל להבחן ע"י פרטיות של ידיעה מחקרית שכלית, כ"א ע"י רגש פנימי טהור ונשא. וזה אפשר לאיש התם ומתמם באמת לזכות לזה. ע"כ במקצע זה כאשר יחוה דעתו ישתמעון מיליה כצורבא מרבנן.
עין אי"ה - הרב משה גנץ (63)
הרב משה גנץ
60 - הכישרון האינדבדואלי
61 - תוספת שבת בביטוי לאחדות
62 - למה צריך כפירה?
טען עוד
היחס לחומרות וההבדל בין א"י בבל
עין איה שבת, פרק ראשון, ב'-ג'
הרב משה גנץ | א' חשוון תשפ"ג
מעלת גירסא דינקותא והרווח שקיבלנו מהיוונים
עין איה שבת פרק ב פסקאות ו, יג
הרב משה גנץ | ז' אייר תשפד
דמוקרטיה או מלוכה - איזה שלטון עדיף?
עין איה שבת, פרק ראשון, י'
הרב משה גנץ | כ"ח חשוון תשפ"ג
ממי לומדים תורה?
עין איה שבת א פרק ב פסקה י"ט - כ"ב
הרב משה גנץ | י"ח תמוז תשפ"ד
הרב משה גנץ
תורת אמת אנושית
עין איה שבת א' פרק א' פסקה נ"ד
ה' תשרי תשפ"ד
בכל מצב יש ניסיון
עין איה שבת א' פרק א' פסקאות כ"ד - כ"ה
ח' אדר תשפ"ג
מותר ליהודי לרצות לחיות טוב?
עין איה שבת פרק ב פסקה כ"ח-כ"ט
כ"ב אלול תשפ"ד
אדם טוב ומאושר
עין אי"ה שבת פרק א' פסקה ע"ו
ט"ו שבט תשפ"ד
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
סוד ההתחדשות של יצחק
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בריאת העולם בפרשת לך לך
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
כללי הפעלת מכשור חשמלי ואלקטרוני
רבנים שונים | ה' כסליו תשפ"ה
לשאת הצעירה לפני הבכירה
הרב יצחק בן יוסף | ד' כסליו תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ויצא
רבנים שונים | ה' כסליו תשפ"ה
