בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • למהלך האידאות בישראל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 32 דק' צפיה
מאמר למהלך האידיאות בישראל, המשך פרק ו

כָּל אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בְּמֶשֶׁךְ הַגָּלוּת, אֲשֶׁר גַּם בְּמַצָּב שֶׁל גָּלוּת אֲיֻמָּה וְהַשְׁפָּלָה נוֹרָאָה, הַמְדַכֵּאת רוּחַ וָנֶפֶשׁ, הִתְעַלּוּ לִהְיוֹת אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, לֹא יָכְלוּ לְהַכְנִיס בְּקֶרֶב הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ רוּחַ־גְּבוּרָה וְהִתְרוֹמְמוּת־עֹז בּוֹלֶטֶת וּגְלוּיָה.

כִּי הַנְּשָׁמָה הַכְּלָלִית שֶׁל הָאֻמָּה הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִטַּהֵר מִטֻּמְאָתָהּ.

כּוּר־הַבַּרְזֶל שֶׁל צֵרוּף זֶה הָיְתָה הַגָּלוּת עִם כָּל פְּחָדֶיהָ וּמַכְאוֹבֶיהָ הָאֲיֻמִּים.

יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי הָיוּ הֲכָנָה טוֹבָה לַפִּזּוּר הָאָיֹם.

הַשְּׁבִיתָה הָאֲרֻכָּה מֵעִסְקֵי־מְדִינִיּוּת וְסִכְסוּכֵיהֶם הִשְׁקִיטָה לִתְקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת אֶת הָרוּחַ הַכְּלָלִי שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, עַד הֱיוֹת לָהּ דֵּי זְמַן וְדֵי נִסָּיוֹן לְהַעֲמִיק יָפֶה בְּחֶשְׁבּוֹן־עוֹלָמָהּ.

וְעַתָּה כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ הַיָּמִים, וִירוּשָׁלַיִם "לָקְחָה מִיַּד ד' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ", הֵחֵלָּה הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לְהַרְגִּישׁ אֶת טָהֳרָתָהּ, אֶת בֹּר־כַּפֶּיהָ וְצִדְקַת־נַפְשָׁהּ – וְעִם זֶה אֶת חֶפְצָהּ לָשׁוּב לִתְחִיָּתָהּ.

רִגְשׁוֹתֶיהָ הַלְּאֻמִּיִּים מִתְרַפְּקִים לָשׁוּב אֵלֶיהָ, וְהַחֵפֶץ לָשׁוּב אֶל קִנָּהּ, אֶל מְקוֹמָהּ וּלְאַרְצָהּ, הוֹלֵךְ בָּהּ הָלוֹךְ וְגָדוֹל.

אָמְנָם לֹא תֵּדַע עוֹד אֶת נַפְשָׁהּ, מֵאַיִן בָּא לָהּ הָרוּחַ, וּמָה עֶרְכּוֹ וְכֹחוֹ, – וּבְסֵתֶר־הַלֵּב מְבַקֶּשֶׁת הִיא אֶת דּוֹדָהּ, שׁוֹאֶפֶת אֶל הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית שֶׁתִּגָּלֶה וְתֵרָאֶה עָלֶיהָ בַּהֲדַר־גְּאוֹנָהּ כִּימֵי־עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.





עַתָּה מַכּוֹת הֵן גַּלִּים, הָאִידֵאוֹת הָאֱלֹהִית וְהַלְּאֻמִּית, לְמַהֲלַךְ הִתְאַחֲדוּתָן הַטִּבְעִית הַבְּרוּרָה בִּתְחִיַּת הָאֻמָּה בְּשׁוּבָהּ לְבִצָּרוֹן.

הֶאָרָתָם שֶׁל שְׁנֵי הַבָּתִּים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהַבַּיִת הַשֵּׁנִי גַּם יַחַד, פּוֹגֶשֶׁת כָּעֵת אֶת הַשִּׁיבָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

לֹא רַק הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית בַּצּוּרָה שֶׁקָּבְעָה לָהּ בְּעַמִּים אֲחֵרִים, וְלֹא רַק הָאִידֵאָה הַדָּתִית לְבַדָּהּ עַל־פִּי צִבְיוֹנָהּ שֶׁקִּבְּלָה בַּגָּלוּת בְּהֵעָתְקָה מִמְּקוֹר־חַיֶּיהָ, וְלֹא רַק הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית הַמֻּפְרֶדֶת, – אֲבָל אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד הִנְנוּ מִתְכַּשְּׁרִים עַתָּה לְקַבֵּל.

נֵס־הַשָּׁלוֹם שֶׁל הָאִידֵאוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר בַּהֲרִיסוּתֵנוּ הַגְּדוֹלָה מִתְגַּלּוֹת הֵן כָּל אַחַת בְּצוּרָה בּוֹדֶדֶת בְּמִפְלָגוֹת שׁוֹנוֹת, מֻכְרָח יִהְיֶה לִהְיוֹת מוּרָם סוֹף־סוֹף, וּבְאֶרֶץ־הַתְּחִיָּה יִפָּגְשׁוּ הַכֹּחוֹת וְנוֹשְׂאֵיהֶם, וְכָל אֶחָד יִמְצָא בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ אֶת הַשְׁלָמַת פְּגַם נִשְׁמָתוֹ.

מֵהַתְּקוּפָה הַקַּדְמוֹנִית יִזְרַח בָּהּ הָעֹז־וְהָעָצְמָה הָאֱלֹהִית, מֵהַמְאֻחֶרֶת – הַבִּסּוּם הַפְּרָטִי וְעִבּוּד הַסִּגְנוֹן הַמְפֹרָט, וְהַחַיִּים הַבָּאִים בְּעַצְמָם בִּמְקוֹם גִּדּוּלָם יוֹסִיפוּ עוֹד קִנְיָנִים חֲדָשִׁים וּמִתְרַחֲבִים.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il