"וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" - על איחוד כוחות, ראיה למרחוק ובנין הארץ | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים
פרשת שבוע

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
וישלח

3 דק' קריאה

עם הולדתו של בנימין, הושלם בנין משפחתו של יעקב אבינו. כל אחד מבניו של יעקב תרם את חלקו ומיטתו הפכה לשלימה.

האחדות בין בני ישראל הפכה למשימה ראשונה במעלה מבחינה רוחנית!

ברשות קוראינו היקרים, אשתף בסיפור משמעותי על אבות אבותי, שיש בו גם לקח של אחדות בין זרמים שונים בתוך עמנו. המאורע קשור בקשר הדוק גם לפסוק המופיע בפרשת וישלח, ובכותרת הדברים.

בעיר לובלין התגוררו שני גדולי ישראל שהמתח בין תלמידיהם היה חזק גם בגלל שביטא שתי דרכים שונות בעבודת השם.

המבוגר מבין השניים היה ה"חוזה מלובלין". שמו היה רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ (נולד בשנת תק"ה 1745). על פי המסורת החסידית ה"חוזה" היה יכול לראות ״מסוף העולם ועד סופו״, ולפי גרסה אחרת היה יכול לראות את נבכי הנפש ומחשבותיהם של אנשים.

צעיר ממנו היה "ראש הברזל" ששמו הלך לפניו כלמדן עצום, רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (נולד בשנת תקי"ז 1757). "החוזה מלובלין" היה תלמידו המובהק של רבי אלימלך מליז'נסק (דור שלישי לחסידות) והנהיג בלובלין את תומכי תנועה זו, שפתחה קהילה נפרדת עם הגעתה לעיר. לעומתו, "ראש הברזל", היה הרב הראשי של העיר והלך בדרכם של הגר"א ותלמידיו.

בעיירה ליד לובלין כיהן ברבנות רבי אברהם לעווי. רבי אברהם היה נוהג בכל בוקר להתפלל תפילת ותיקין עם קהילתו, ולאחריה היה נוסע בעגלה ללובלין, לומד בחברותא עם "ראש הברזל" וחוזר לקהילתו לתפילות מנחה וערבית. ביום ששי, ערב שבת קודש פרשת וישלח, ירד שלג כבד, רבי אברהם לא היה יכול לחזור לביתו, ונשאר לשבות אצל "ראש הברזל". כיוון שהיה מקפיד להתפלל תפילת ותיקין, שאל את מארחו היכן יש מנין בשעה זו בעיר. התשובה הייתה: רק אצל "החוזה מלובלין" מתפללים ותיקין, אתה שייך לקהילת המתנגדים ואינך יכול להתפלל עמם. רבי אברהם לא ויתר, ולמרות המתח החריף מבחינה רוחנית בין הצדדים, החליט להגיע לתפילת ותיקין אצל "החוזה". עם כניסתו של רבי אברהם לבית מדרשו של ה"חוזה", קרא הוא לשמשו ואמר לו "אתה רואה את היהודי שנכנס עכשיו, תעלה אותו ל'שישי'". ענה לו השמש: "זו העליה שלך, אף אחד לא יכול לעלות במקומך". ענה לו ה"חוזה" עליית חמישי מסתיימת במילים: "וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ" (בראשית לה, יא), ואתה תזכה לראות אותם".

שנים רבות מאוחר יותר עלה שמשו של ה"חוזה" לירושלים.

לרבי אברהם ורעייתו אסתר נולדו חמישה בנים שכולם שימשו ברבנויות באזור לובלין, לכן הם כונו "חמשת החומשים". בעקבות אירוע משפחתי החליטו שלשה מבניו לעלות ארצה ולחזק את היישוב היהודי בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים. השמועה החשובה על עלייתם שימחה מאוד את יושבי העיר, שמשו של ה"חוזה" חיכה להם בשערי העיר העתיקה וסיפר להם את הסיפור.

לשלשת הרבנים, בניו של רבי אברהם, היה תפקיד חשוב ביותר בבניין ארץ ישראל מבחינה רוחנית תורנית, ואף מבחינות אחרות.

הראשון לכולם היה רבי יעקב יהודה לייב לעווי, ששימש עשרות שנים כאב בית הדין של העיר, ייסד את "כולל פולין", היה נשיא ה"ועד הכללי", ממייסדי שכונת מאה שערים וחבר בוועד הראשון של השכונה. (הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל היה מצאצאיו, ואוסיף, למען השקיפות שגם אנכי הקטן, מצאצאיו). אחיו, רבי אשר לעמעל לעווי, ישב על כס אב בית הדין אחרי פטירתו. האח השלישי - רבי נחום לעווי משאדיק, הוא המייסד של שושלת בהר"ן המפורסמת.

והלקח. צריך דיבוק חברים גם בין בעלי דעות והשקפות עולם שונות.

העליה ארצה של שלשת הבנים הפכה אותם ל"מלכים", בוני הארץ הן רוחנית והן פיזית. ברכתו של ה"חוזה" החסיד הצטרפה לזכויותיו של ה"מתנגד" החברותא של "ראש הברזל". עם ישראל הרוויח משיתוף הפעולה שהחל בתפילה משותפת.

הבה נתפלל שהאחדות תשרה בינינו. כולם יכנסו תחת האלונקה וישאו בעול מתוך התחשבות בצרכים המיוחדים של כל מגזר.

נודה לקב"ה על הנסים הגדולים,
נאחל רפואה שלימה בתוך שאר חולי עם ישראל לכל הפצועים
ובכללם איתמר חיים בן צפורה,

חזרה הבייתה בקרוב לכל החטופים והעקורים,
ונחמה לכל המשפחות היקרות שאיבדו את יקיריהן.

וישלח

פרשת שבוע