- מדורים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- וישב
15
יהודה, מפסיד את מעמדו מבחינות רבות - "וַיֵּרֶד יְהוּדָה" (בראשית לח, א. עיינו ברש"י שם ובמדרשים).
הקב"ה מלמד את יהודה כי עליו לתקן את דרכיו בנושא הערבות כאשר הוא מתדרדר לנתינת הערבון: "...וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ: וַיֹּאמֶר מָה הָ עֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ ...וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָ עֵרָבוֹן" ( שם יז-כ). רמז נוסף הגיע כאשר הרעב (אותיות ערב) שהכריח את יהודה להכריז בפני אביו, בקשר להורדת בנימין מצרימה: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶ נּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ" (שם מג, ט). יהודה הפנים את המסר והכריז בפני יוסף - השליט במצרים: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים: וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו: כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע (אותיות ערב) אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (שם מד, לב–לד).
יהודה חזר בתשובה אבל את המלכות מפרץ (בנה של תמר) לא יקבל, עד שיתרחש מאורע מקביל מאות שנים יותר (עיינו בתרגום המיוחס ליונתן על בראשית לח, כט).
נפרש דברינו. יעקב שלח את יוסף לבקר את אחיו בלשון הבאה: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם ... וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר " (שם לז, יג–יד). לאחר דורות רבים, ישי שלח את דוד באותה לשון: "וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ ... וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח". יעקב מבקש לבדוק את שלום בניו ורוצה לדעת דָּבָר . ישי דורש את שלום בניו ומזכיר את הערב ון. השימוש בלשונות השווים מוכיח את הקשר בין שתי הפרשיות. יעקב שולח את יוסף אל אחיו השונאים אותו "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָר יו" (שם לז, ח) והתורה מסכמת "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַ דָּבָר" (שם יא). נפרש את הביטוי דָּבָר ואח"כ נחזור לערבון. חלומותיו של יוסף על מלכות ושלטון היו בבחינת נבואה (עיינו שם בראשונים) והיא מכונה דָּבָר . גם לדוד היו חזיונות נבואיים על כך שהוא יהיה המלך של עם ישראל, שיקים מדינה יהודית עצמאית. אחיו של יוסף אינם מקבלים את שאיפותיו ומוכרים אותו כעבד, כנגד הַדָּבָר . גם אחיו הגדולים של דוד, בראשות אליאב, מקבלים את פניו של דוד בתוכחה וגערה אודות חלומותיו, וגם שם המילה דָּבָר היא המילה המנחה (עיינו שמו"א יז, כז-לא; שם מופיע השורש דבר שבע! פעמים).
האינטרס הפרטי של דוד הוא להתחמק מהמלחמה בתירוצים שונים, להניח לגוליית להרוג את שאול ובניו, וכך לזכות בקלות במלכות. אבל אז דוד היה חוטא שוב בחטא 'אי הערבות' ועובר על "לא תעמוד על דם רעך", שפוסל מהנהגה. לכן, מזכיר לו ישי אביו: וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח.
הנשיאה בעול הערבות היא הדרך היחידה לנצח את האויב ולקיים מדינה עצמאית לעם ישראל. מדינה שהיא צעד הכרחי בדרך אל הגאולה השלמה. רעיון זה מופיע במפורש במדרש "אמר ישי לדוד בנו, הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך (יהודה) שערב את בנימין מיד אביו, שנאמר "אנכי אערבנו ", אלא לך והוצא אותו מערבותו , שנאמר "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמו"א יז, יח), ואין ערובתם אלא ערבות , מה עשה דוד, הלך וקיים את הערבות , והרג את גלית. א"ל הקדוש ברוך הוא חייך כשם שנתת את נפשך על שאול, שהוא משבטו של בנימין, כשם שעשה יהודה זקינך על בנימין, שנאמר "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני" (בראשית מד, לג), כך אני נותן בית המקדש בגבולך, ובגבול בנימין".
הבה נתפלל שציר הרשע ימשיך להתמוטט,
נודה לקב"ה "על הניסים" בימים ההם וגם בזמן הזה.
נייחל כי כל אחינו בית ישראל יזכרו את חשיבות הערבות ההדדית,
יכנסו "תחת האלונקה",
כשצה"ל מבטיח את המסגרות בהתאם למנהגים ויבא שלום על ישראל.
הפצועים, ובתוכם יקירנו איתמר חיים בן ציפורה, יחלימו,
החטופים והעקורים יחזרו בשלום ובקרוב לבתיהם,
והמשפחות הזקוקות כל כך לנחמה יזכו לה מן השמים.
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
נס חנוכה בעולם שכלי ?
חידוש כוחות העולם
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
ראיית המבט השלם
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"רבון כל המעשים", "אדון כל הנשמות", "המחזיר נשמות"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב כסליו תשפ"ה
