- שבת ומועדים
- עיונים בעניני חנוכה
- שבת ומועדים
- עניינו של חג
במאמר זה נעיין במהות נס החנוכה לאור דברי המהר"ל, ובמשמעות ההידור בנס החנוכה, המתבטא גם במצוות הדלקת הנרות, לאור דברי מרן הרב זצ"ל.
הלל על אפשרות לקיים מצווה
הגמרא במסכת שבת (כא, ב) מתארת את ניסי החנוכה:
מאי חנוכה? דתנו רבנן 1 : בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
המהר"ל 2 שואל על דברי הגמרא:
ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטילה ההדלקה, היו קובעין חנוכה. כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה, כי אין המצוה הנאה אל האדם.
הגמרא מתארת שבחנוכה היה נס – היוונים כבשו את ארץ ישראל ואת בית המקדש, פרצו פרצות בהיכל, וטימאו את כל השמנים שבהיכל. כיוון שכך, הכהנים לא היו יכולים לעבוד במקדש. לאחר שניצחו החשמונאים את היוונים, הם נכנסו לבית המקדש ולא מצאו פך שמן טהור, למעט פך אחד של שמן, שהכיל כמות המספיקה להדלקה של יום אחד. אלא שנעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונה ימים. ומשום גודל הנס, החליטו לקבוע את הימים הללו כימים טובים, ולציינם בהלל ובהודאה לה' על חסדיו.
מפשט הלשון משמע שהסיבה לקביעת הימים הטובים, היא הנס הגדול שנעשה לחשמונאים, שלא היה להם שמן טהור להדליק בו את המנורה, ונעשה נס עצום, שפך אחד שהכיל שמן המיועד להדלקה של יום אחד בלבד, הספיק להדלקה של שמונה ימים.
שואל המהר"ל: אכן זהו נס עצום, אבל היכן שמענו שקובעים הלל והודאה על נס שנעשה לאדם כדי שהוא יוכל לקיים מצווה?
נניח שכמה חברים הלכו לטיול במדבר יהודה. בשעת ערב הם נקלעו למקום סכנה, ולא היו יכולים לסיים את המסלול. לא נותרה להם ברירה, והם נותרו ללון בשטח. למחרת בבוקר, כשקמו משנתם, הם שמו לב לכך שהם לא לקחו איתם תפילין. לפתע הם הביטו סביבם במערה שבה ישנו, ומצאו תפילין עתיקות של בר כוכבא. אכן, זו סייעתא דשמיא נפלאה. אך האם אומרים על כך הלל? כותב המהר"ל שרק על נס של הצלה ממיתה לחיים אומרים הלל, כדברי הגמרא במגילה (יד, א): "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן?" אך על נס שנעשה לאדם בכדי לעשות מצווה – אין אומרים הלל, כיוון ש"אין המצוה הנאה אל האדם", כדברי הגמרא (עירובין לא, א) ש"מצוות לאו להנות ניתנו".
כיוון שכך, לא שייך לומר הלל ולהודות לה' על כך שעשה לנו נס המאפשר לנו לקיים את המצווה, שהרי "אונס רחמנא פטריה" (עבודה זרה נד, ב), ואילו לא היינו זוכים לקיים את המצווה, היינו פטורים ממנה.
"ביטול התורה – הוא ביטול ישראל"
עונה המהר"ל שתי תשובות:
ולפי הדברים אשר בארנו למעלה, כי כוונת היונים לבטל התורה והקדושה של ישראל, כי המצוה לנו היא המעלה שכלית האלקית, ובודאי בטול התורה הוא בטול ישראל , וכל העולם היה בטל , ולפיכך נעשה להם הנס במצות הדלקה, שהיא מצוה אחת מן מצות התורה, שבאו היונים לבטל התורה ומצותיה מן ישראל.
בשונה מעמלק לדורותיו, עד העמלקים שבימינו אלה, שכל עניינו לכלות את עם ישראל, מגמת היוונים לא הייתה להרוג את עם ישראל. כמו כן, לא הייתה להם מטרה לכבוש את ארץ ישראל. המטרה שלהם הייתה לכבות את האורה של התורה בעולם, לסלק את אור התורה ואת הקדושה מן העולם. כדברי חז"ל (בראשית רבה ב, ד):
"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם"... וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.
וכן מתואר במדרש (בראשית רבה סה, כב), שהיוונים תפסו את יוסי בין יועזר איש צרדה, שהיה גדול הדור, והוציאו אותו להורג. ובגמרא בכתובות (ג, ב) מתואר שהיוונים גזרו שבתולה שנישאת תיבעל להגמון תחילה 3 . המטרה של היוונים הייתה לפגוע בנקודה העמוקה ביותר של הקדושה שבעם ישראל: קדושת הבית היהודי וקדושת התורה.
זו הסיבה לכך שאנו אומרים בעל הניסים: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך ''. איננו אומרים "להשמיד, להרוג ולאבד", כפי שאנו אומרים בפורים. היוונים לא רצו להשמיד אותנו פיזית, אלא לפגוע בקדושתנו.
אם כן, מסביר המהר"ל, היוונים רצו את ביטול התורה והקדושה מישראל, "ובוודאי ביטול התורה הוא ביטול ישראל, וכל העולם היה בטל"! אין מציאות חיים לעם ישראל ללא תורה וללא קדושה.
רבי חיים מוולוז'ין כותב 4 , שלו יצויר חלילה, שיהיה רגע בעולם ללא תורה – העולם נחרב (אלא שכמובן לא ייתכן דבר כזה). כל קיומו של העולם הוא מכוחה של התורה! לא מכוחה של התורה שנמצאת בארון הקודש, אלא מכוחה של התורה שעם ישראל לומד ועוסק בה. כשעם ישראל מגלה את אור התורה בעולם זהו קיום העולם. ממילא, כשהיוונים גזרו על התורה ועל הקדושה – הם גזרו בעצם על חורבנו של העולם.
ומצוה זאת גם כן היא בבית המקדש, אשר כל כוונת היונים היה לבטל התורה השכלית והקדושה מישראל, ועיקר הקדושה הוא בית המקדש. ולפיכך קבעו הדלקת הנרות, זכר לנס שנעשה להם במצות ההדלקה.
אין הכוונה שנעשה לנו נס בכך שיכולנו לקיים את מצוות הדלקת הנרות בבית המקדש, שהרי "אין המצוה הנאה אל האדם". נרות החנוכה מבטאים את אור התורה ואת אור הקדושה שיוצאים מבית המקדש, ולפיכך קבעו את הדלקת נרות החנוכה, זכר לנס שנעשה להם במצוות ההדלקה.
כמובן, הקב"ה לא זקוק לאור המנורה, ואור המנורה הוא אור שמכוון אלינו. כך אומרים חז"ל (שבת כב, ב):
מחוץ לפרוכת העדת יערך, וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.
מעלת המספר שמונה – למעלה מן הטבע
בהמשך דבריו (נר מצווה שם), מסביר המהר"ל מדוע נס החנוכה נעשה במשך שמונה ימים דווקא:
כי אלו ח' ימים שנעשה נס באור, דבר זה בא ממעלת קודש הקדשים, ששם לא שלטו היונים במעלתו שיש לו, והוא הצנע של כהן גדול. ולכך הדליקו בו ח' ימים, כי קודש קדשים הוא אחר שבעה, וזהו השמיני. ולמה קודש הקדשים אחר שבעה, כי הנהגת עולם הטבע הוא תחת מספר ז', כי בז' ימים נברא העולם הזה הטבעי. ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה, כי שמונה הוא אחר ז' ימי הטבע.
עולם הטבע בנוי במסגרת של שבעה ימים, והמספר שבע הוא מספר שמיוחד לעולם הטבע (עם קדושת שבת שבו). אך המספר שמונה מבטא את מה שלמעלה מהטבע. שמונה ימים מבטאים את קדושת התורה הבאה מקודש הקודשים, שקדושתה למעלה מהטבע. כך מסביר המהר"ל מדוע ברית המילה נערכת ביום השמיני, שהיום השמיני הוא מעל הטבע, וגם בברית המילה אנו מתרוממים למעלה מהטבע, בכך שאנו מסירים את העורלה הטבועה בנו בטבע 5 .
וכותב המהר"ל, שכך גם ביחס לתורה:
והתורה נתנה גם כן אחר הז', שהרי כתיב (דברים טז, ט) "שבעה שבעת תספר לך", ואחר ז' שבועות, ביום החמישים, נתנה התורה. וכן מזמור "אשרי תמימי דרך" (תהילים קיט) הוסד על התורה, והולך בתמניא אפי.
דוד המלך כתב מזמור שלם על התורה, פרק קי"ט בתהלים, שבנוי כולו על כ"ב אותיות הא"ב, ובכל אות יש שמונה פסוקים. מה ראה דוד המלך לכתוב בכל אות דווקא שמונה פסוקים? משום שהתורה שייכת אל מעלת השמונה 6 .
אם כן, חג החנוכה נקבע בעקבות נס ההדלקה, כיוון שההדלקה מבטאת את התורה והקדושה שאותן היוונים ניסו לבטל, ואילו היו בטלים, חלילה, "כל העולם היה בטל".
עיקר התקנה – הודאה על נס המלחמה
אך המהר"ל מוסיף הסבר נוסף:
ועוד יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה, בשביל שהיו מנצחים את היונים, רק שלא היה נראה שהיה כאן נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל היה מן השם יתברך.
קביעת חג החנוכה בימים טובים, בהלל ובהודאה, אכן נבעה מנס הניצחון במלחמה. אם כן, מדוע תיקנו את מצוות ההדלקה? תקנת אמירת ההלל מובנת, שכן על נס של ניצחון במלחמה אומרים הלל. חכמים היו יכולים, כמובן, לתקן תקנות נוספות. אבל מדוע הם תיקנו לציין את נס הניצחון באמצעות הדלקת הנרות?
הקב"ה ראה שעם ישראל לא פירש נכון את הניצחון במלחמה. מבחינתם, יהודה המכבי ניצח. ואם תשאל, כיצד יהודה המכבי ניצח את האימפריה העולמית, את מעצמת הפילים יוון? אפשר להסביר שהוא היה אסטרטג מופלא, עם שיטות לחימה מבריקות. הוא ידע לנהל קרבות גרילה, הוא ידע לנצל את תנאי השטח, הוא ידע לנצל את הניידות שלו. כך ניתן להסביר עוד ועוד הסברים, ולא לראות את הנס שבדבר. לא לראות איך שהקב"ה חולל ניסים ונפלאות דרך הגבורה, העוז, האומץ ומסירות נפש של יהודה המכבי.
הגמרא בברכות (כ, א) כותבת:
אמר ליה רב פפא לאביי: מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא, ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא?... אמר ליה: קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם, אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם.
במקום שיש מסירות נפש מתחוללים ניסים ונפלאות, וכיוון שיהודה המכבי, אחיו וכל הלוחמים בקרבות, מסרו את נפשם בגבורה עצומה, הקב"ה השפיע עליהם ניסים ונפלאות.
אם כן, ההודאה שאנחנו מודים לקב"ה, ההלל שאנו מהללים לשמו יתברך, הם על הנס הגדול של ניצחון המלחמה. אלא שאלמלא נס ההדלקה לא היינו חושבים שמדובר בנס. ומתוך שהתרחש נס ההדלקה, שהיה גלוי לעיני כול, התגלה שהקב"ה מאיר פנים לעם ישראל, ושכל המלחמה הפלאית הזאת היא ניסים ונפלאות של יד ה' שמתגלה דרך עם ישראל.
כך אנו לומדים בספר הכוזרי 7 , שעם ישראל נמצא אמנם בתוך הטבע, אבל הוא לא משועבד לטבע. עם ישראל חי כעם שפועל בתוך מציאות העולם, אנחנו בני אדם ולא מלאכים, אבל אנחנו מין חמישי, מדרגה אלוקית מלאכית. אפשר לומר שאנחנו בני אדם וגם לא בני אדם, כיוון שאנו למעלה מבני אדם – שייכים לעולם הנס, למדרגות של ניסים ונפלאות.
ואומר המהר"ל שזה כל העניין של חנוכה. מה שצריך לעמוד לנגד עינינו בזמן שאנחנו מדליקים את נרות החנוכה, הוא לא רק הנס של המנורה בבית המקדש, אלא כל הניסים והנפלאות שהיו בשדה הקרב, כל הפלאים העצומים שהתרחשו לנו במלחמה כנגד המעצמה היוונית. היוונים הזרימו לפה מאות אלפי חיילים, עם כמות אדירה של פילים, שהיו אז כלי המלחמה העוצמתי ביותר, ולמרות הכול עם ישראל התרומם למעלה מכל זה. את כל זה עלינו לזכור בשעת הדלקת הנרות.
בירור קושיית מרן הבית יוסף
ידועה ומפורסמת שאלת הבית יוסף 8 . הגמרא (שבת כא:) אומרת שמצאו פך קטן של שמן "ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים". אם כן, שואל הבית יוסף, יוצא שהנס אירע במשך שבעה ימים, שהרי בלאו הכי היה בשמן כמות מספיקה להדלקה של יום אחד, ומדוע קבעו את חג החנוכה במשך שמונה ימים?
מי שקדם לבית יוסף בשאלה זו הוא המאירי 9 (שם), והוא מתרץ:
ולילה הראשון שלא היה שם נס השמן, מברכין על הגאולה ועל הודאת מציאת הפך ושאר הלילות על נס השמן 10 .
הבית יוסף עצמו מתרץ שלושה תירוצים:
וי"ל שחילקו שמן שבפך לשמנה חלקים, ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק אחד והיה דולק עד הבוקר ונמצא שבכל הלילות נעשה נס. ועוד י"ל שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור, נשאר הפך מלא כבתחלה וניכר הנס אף בלילה הראשונה. אי נמי שבליל ראשון נתנו כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה, ובבוקר מצאו הנרות מלאים שמן וכן בכל לילה ולילה.
המהר"ל 11 מקשה על תירוצו הראשון של הבית יוסף. לדבריו, לא ייתכן שהכהנים חילקו את השמן לשמונה חלקים, כיוון שבשביל לצאת ידי חובה יש צורך בשיעור של שמן שמספיק לכל הלילה, "וטוב שיעשו מצוה אחת כתקנה להדליק יום אחד, ואף אם לא יהיה להם להדליק אחר כך, יותר טוב משלא יקיימו אף יום אחד".
הרב זצ"ל מתייחס לעניין הזה באיגרת שהוא כותב לרבנו הרצי"ה 12 . הוא מביא את דברי הט"ז על השו"ע 13 שמביא את שאלת הב"י, ומתרץ תירוץ אחר המבוסס על דברי הזוהר 14 , האומר שנס צריך להתחולל על משהו שקיים במציאות. הזוהר לומד זאת מהכתוב על האישה השונמית (מלכים-ב ד, ב): "וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן". אלישע אומר לה לשאול כלים ולצקת אליהם שמן, והתחולל נס וכל הכלים הרבים התמלאו בשמן. בזכות אותו אסוך שמן, יכול היה הנס לחול. בשביל להביא לעולם ברכת ה', יש צורך בנקודה קיימת במציאות שעליה תחול ברכת ה'.
אומר הט"ז, שזהו התירוץ לקושיית הבית יוסף:
דאִלו נדלק כל מה שהיה בלילה הראשון לא היה מקום לנס לחול על שום דבר, אלא ודאי דגם בלילה הראשון נשתייר ממה שהיה ראוי לה, וממנה נשתייר ועל אותו השיור באה הברכה שנעשה שם נס להרבות אותו, ואם כן ראינו שגם בלילה הראשונה נעשה נס.
הנס ביום הראשון היה שהנרות דלקו במשך יום שלם, ואף על פי כן נשאר מעט שמן בבזיכים כדי שיחול עליו הנס. למרות שהנרות דלקו עד יום המחרת נשאר מעט שמן בנרות, כיוון שהנס לא יכול לחול אלא על מציאות קיימת.
הרב זצ"ל מערער קצת על דברי הט"ז. כותב הרב זצ"ל:
בעניני דיומא בהארת קדושת חנוכה, דרשתי ביסוד הנס של היום הראשון,
שהיה מהשארת מעט השמן כדברי הט"ז, שזה לא היה מאי אפשרות של נס על לא
דבר, כי זה נאמר רק בענין נס שעל פי נביא, שעל כל פנים מוגבל הוא מצד של השליחות
על ידי כח בשר ודם, אבל בנס שנעשה בלא גזרת נביא רק מרעותא עילאה – היד ד'
תקצר לחדש יש מאין.
דווקא בנס שנעשה על ידי נביא יש צורך בדבר ממשי שעליו תחול הברכה 15 , אבל נס שנעשה על ידי הקב"ה בעצמו לא מוגבל בשום הגבלות.
נס של הידור
כיוון שכן, מסביר הרב הסבר דומה להסבר הט"ז אך מעט שונה:
אמנם עיקרא דמילתא הוא מפני המצוה של שמן זית, שאם היה כל השמן כלה, ונתחדשה בריאה, אין זה בכלל שמן זית, ושיטת רש"י מנחות ס"ט בחיטים שירדו בעבים, שלא על ידי נס כדברי התוס' שם, היא משום דעל ידי נס בריאה אחרת היא ואינם בכלל חיטים כלל, ולא צריך קרא דמושבותיכם למעטם, דהוו כקטניות ושאר מינים, וה"נ אין זה שמן זית, והיה הכרח להשאיר מעט, ועל כן היה הנס גם ביום ראשון וגרם לקביעות שמונה ימים.
אם היה נגמר כל השמן ואז היו מוצאים שפך השמן התמלא מחדש, היה אמנם שמן להדלקה, אבל לא היה זה שמן זית אלא שמן של נס. התורה (שמות כז, כ) ציוותה להדליק "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר", וזהו לא שמן זית אלא שמן נס.
הרב מפלפל שם בהרחבה שהיה ניתן במצבם להדליק גם בשמן אחר. בגמרא (שבת כא, א) כתוב ש"פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת – אין מדליקין בהן במקדש". שואל שם רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס: "למאי נקט שמנים, הא במקדש אין מדליקין רק בשמן זית זך"? ומתרץ הרב זצ"ל (על פי הגמרא במנחות כח, ב), שבאמת אם אין שמן זית – מדליקים בשמן אחר.
ולפי זה נעשה הנס ביום הראשון בשביל הידור מצוה, דגם אם היה כלה כל השמן והיה נמצא מחדש בנס גמור, אע"ג דאינו שמן זית, מכל מקום שמן הוא, כיון שראוי להדלקה והוי כשאר שמנים הנמשכים אחרי הפתילה.
אם כן, כיוון שלא היה להם שמן זית היה מותר להם להדליק גם בשמן נס. אבל הקב"ה עשה להם נס של הידור, שהם יוכלו להדליק את המנורה בהידור מצווה בשמן זית.
וזה אינו דוחק שנעשה הנם בשביל הידור מצוה, דבלאו הכי כתבו המפרשים שנעשה הנס בשביל הידור, דטומאה דחויה או הותרה בציבור, אלא להודיע חבתם.
המפרשים 16 אומרים שבכלל לא היה צורך בנס, כיוון שגם אם אין שמן טהור מדליקים בשמן טמא, כדברי הגמרא (פסחים עז.) שטומאה "הותרה בציבור" או "דחויה בציבור". אם כלל ישראל טמאים אז מקיימים את המצווה כפי שאפשר לקיים אותה. אם כן, לכאורה כל הנס היה מיותר, ואף על פי כן עשה להם הקב"ה שני ניסים: נס אחד בכך שהם מצאו פך שמן טהור, ונס שני שהיה זה שמן זית דווקא.
ולפי דברינו יש כאן שני הידורים, הידור של טהרה, שהרי היה כשר גם בטומאה, שהיתה נדחית או ניתרת, והידור של שמן זית, שזה נעשה ביום ראשון...
מהדרין ומהדרין מן המהדרין
אומר הרב, שמשום שני הניסים האלה שנעשו להידור מצווה, יש במצוות הדלקת נרות החנוכה שתי מדות של הידור מצווה:
על כן יש לנו במצוה חביבה זו שתי מדות של הידור, מהדרין ומהדרין מן המהדרין. איכות הקדושה היא מקור הברכה שמוספת והולכת, אור זרוע לצדיק שעושה פירות ופירי פירות, והנקיות מן הסיגים, גם באופן שלא יפגמו את האיכות מתגלה בהנפשיות האישית, שאין גם אחד מהנכללים בשם ישראל שלא יהיה אור הקודש נאחז בו. על כן המהדרין מדליקין נר איש ואיש, לכל אחד ואחד, ולמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך בקודש, שממילא פוחת והולך היחש המחשיך הבא מצד הצללים של אומות העולם, וזהו טעמא דבית שמאי נגד פרי החג.
ה' עשה לעם ישראל שני ניסים – גם הידור של טהרה, שעל אף שהיו יכולים להדליק בשמן טמא הקב"ה עשה להם נס שיוכלו להדליק בשמן טהור, וגם הידור של שמן זית, שעל אף שהם היו יכולים להדליק בשמן טהור של נס, הקב"ה עשה להם נס שיהיה להם "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
לכן המצווה הזו של הדלקת נרות חנוכה כל כך מיוחדת, כפי שאומר הרמב"ם 17 : "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד". זו הסיבה שיש במצוות נר חנוכה דרגה בסיסית שהיא "נר איש וביתו", ויש שתי מדות של הידור: מהדרין, שמדליק נר לכל אחד ואחד, ומהדרין מן המהדרין שמוסיף והולך 18 .
אם כן, אומר הרב, יסוד תקנת ההידורים השונים בנר החנוכה הוא הנס עצמו. הנס נועד להביא להידור כפול: גם שיהיה לעם ישראל שמן הטהור מטומאת הגויים (שהוא בחינת 'מהדרין'), ולא רק שמן טהור אלא גם שמן זית זך (שהוא בחינת 'מהדרין מן המהדרין').
בסוף הדברים כותב הרב זצ"ל:
מצאתי לנכון להעירך בדברי אגדה הללו, אע"פ שכבר עברו עלינו ב"ה ימי
החנוכה לשלום וכשיגיעוך הדברים ירחק הזמן עוד יותר, מכל מקום הדבר הנאמר בעתו
מביא את תעודתו עמו גם אם יתמהמה.
על אף שהדברים נאמרו בחנוכה, הם יפעלו את פעולתם גם אחרי חנוכה, כיוון שדבר שנאמר בזמנו – משפיע גם לאחר זמן. ובחנוכה הדברים נכונים שבעתיים, שהדברים יפעלו את פעולתם בגדר נס של ימי חנוכה, שהם למעלה מהזמן.
שנזכה בעזרת ה' לניסים ונפלאות למעלה מן הטבע, "בימים ההם בזמן הזה".
^ 1.נערך מתוך שיחה שהועברה בישיבה.
יש אומרים בדרך דרוש, שכוונת הגמרא היא כך: "מאי חנוכה? דתנו רבנן!" חנוכה אינו בין הזמנים, אלא להפך: בחנוכה "תנו רבנן". בחנוכה יש צורך להוסיף בלימוד התורה, כיוון שכל הניסים והנפלאות שזכינו להם בחנוכה הם מכוחה של התורה.
^ 2.נר מצווה חלק ב, ענייני חנוכה.
^ 3.ועיין רש"י (שבת כג, א ד"ה היו באותו) שהסיבה לכך שנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה היא, "שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס". וכן כתב הר"ן (על הרי"ף שבת י, א), והוסיף "דאמרינן במדרש דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם". ועיין באוצר מדרשים (אייזנשטיין, חנוכה עמוד 192) המתאר בהרחבה את מעשי היוונים.
^ 4.נפש החיים שער ד'.
^ 5.המהר"ל (נר מצווה שם) גם מסביר מדוע נעשה הנס בפך החתום בחותמו של כהן גדול, כיוון ש"ידוע כי כהן גדול הוא משמש בשמונה בגדים (יומא עא, ב), וכל זה בשביל מעלתו, שיש לו מדרגה הח'".
^ 6.הדברים הללו עמוקים בפנימיות התורה. המספר שבע מבטא את מעלת המידות התחתונות, ומעלת המספר שמונה הוא מעלת העולם העליון שהוא בחינת העולם הבא, העולם האלוקי.
^ 7.מאמר ראשון, פסקאות כז, מא-מב, צה ועוד.
^ 8.אורח חיים, סימן תרע.
^ 9.שלא היה ידוע בדורות שלפנינו וזכינו שהתגלה בדורנו.
^ 10.כאמור, המהר"ל פירש באופן אחר, שכל ימי החנוכה נתקנו על נס פך השמן, משום שההדלקה מבטאת את התורה והקדושה של ישראל, שאלמלא הן אין קיום לעם ישראל. וכתב המהר"ל פירוש נוסף, שאנו מודים על נס המלחמה דרך הנס של פך השמן.
^ 11.נר מצווה חלק ב.
^ 12.אגרות ראיה ג, תשצז.
^ 13.אורח חיים סימן תרע ס"ק א.
^ 14.פרשת לך לך פח, ועוד.
^ 15.גם בדורנו יש ניסים שבשביל שיתרחשו יש צורך ביסוד התחלתי. יש מעשה על הבבא סאלי, ששמעתי מבחורים ששמעו מאביהם שנכח באירוע: ידוע שהבבא סאלי היה נותן ערק בשמחות. פעם אחת הייתה שמחה גדולה שהשתתפו בה אנשים רבים, אלא שלבבא סאלי היה רק בקבוק עם מעט ערק. אז הוא לקח מגבת, עטף את הבקבוק, ואמר: "תמזגו!" וכך מזגו והערק הספיק לכולם.
מעשה דומה שמעתי בניחום האבלים בשבעה של אלמנת ר' אברהם אבוחצירא (בנו של הבבא חאקי, ר' יצחק אבוחצירא, שהיה הרב של רמלה ואחיו של הבבא סאלי). פגשתי שם יהודי אחד ששימש את הבבא חאקי, והוא סיפר לי מעשה שאירע עימו. הוא היה בברית מילה שהבבא חאקי שימש בה כסנדק, ובאו לשם אנשים רבים ששמעו שהוא מגיע. שאל הבבא חאקי את בעל השמחה: "הכנת ערק?" ובעל השמחה ענה שהוא שכח להכין. אז הביאו חצי בקבוק ערק מהבית, והבבא חאקי נהג כמו הבבא סאלי – עטף את הבקבוק במגבת, ומזגו מהבקבוק למאות אנשים. לאחר שכולם קיבלו מהערק, הבבא חאקי החזיר את הבקבוק לבעל השמחה, והבקבוק נותר מלא עד חציו כפי שהיה קודם.
^ 16.עיין פני יהושע שבת כא, ב שעוסק בכך, ומסיק ש"עיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם".
^ 17.הלכות מגילה וחנוכה ד, יב.
^ 18.יש מחלוקת בין התוספות (שבת כא, ב ד"ה והמהדרין מן המהדרין) לרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה ד, א), בשאלה מה היא דרגת המהדרין מן המהדרין – לפי התוספות, דרגת המהדרין מן המהדרין באה על גבי הדרגה הבסיסית של 'נר איש וביתו', ובעל הבית מדליק לבדו ומוסיף והולך. ולפי הרמב"ם, דרגת המהדרין מן המהדרין באה על גבי דרגת המהדרין של 'נר לכל אחד ואחד' וכל אחד מבני הבית מוסיף והולך. עיין שו"ע או"ח תרעא, ב ובהג"ה שם.

הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
י"ח תמוז התשע"ג
חטא העגל (2)
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 70
ח' שבט תשע"ב
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"
כ"ח אייר תשע"ז
תפילת הציבור
לימוד בספר הכוזרי-שיעור 205(מאמר שלישי - סעיף י"ט)
כ"ט תמוז תשע"ט
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
לקום מהתחתית של התחתית
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
קריעת ים סוף ומשל הסוס