בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת השבת
קטגוריה משנית
  • שבת ומועדים
  • הלכות חנוכה
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
הגמרא (מסכת שבת דף כג ע"א) מלמדת אותנו שבלילה הראשון של חנוכה יש לברך שלוש ברכות. הברכה הראשונה והאחרונה הן ברכות שאנו מכירים מהקשרים רבים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של חנוכה" – ברכת המצוות עם נוסח רגיל; "שהחיינו" – ברכת שבח שאנו משבחים את הקב"ה תדיר. אך אנו מכירים שני סוגים של ברכת שהחיינו: האחת קשורה לפעולה מסוימת שאנו עושים או דבר שאנו מקבלים: כאשר אנו מקבלים דבר חדש או מקיימים מצווה שאיננו מקיימים באופן תכוף; וכן בהתחדשות הזמנים, בכל חג ומועד אנו מברכים 'שהחיינו'. יש מקום להתלבט אם ברכת 'שהחיינו' שבחנוכה עוסקת בהודאה לקב"ה על ההזדמנות לקיים מצווה שלא קיימנו מזה שנה, או שהברכה היא על עצם התחדשות חג החנוכה.
הברכה השלישית היא ברכה מיוחדת וחריגה. הנוסח שלה הוא ללא ספק נוסח של ברכת שבח, אך אין לנו ברכות רבות המשבחות באופן הזה, בצמוד לקיום מצווה.
בגמרא (שם) אומר רב ירמיה שלא רק המדליק נר חנוכה, אלא גם הרואה נר חנוכה צריך לברך. רש"י מסביר שוודאי שאין הכוונה לברכת ההדלקה, שהרי אי אפשר לברך ברכת המצוות ללא קיום המצווה. הכוונה היא לברכת 'שעשה נסים'.
זה מעלה לנו מספר אפשרויות שונות להבנת הברכה:
א. ברכת 'שעשה נסים' זו ברכה על נרות החנוכה. נרות החנוכה נועדו לפרסם את הנס, כאשר הנס מתפרסם אצל האדם זו השעה שבה מברכים. על פי שיטה זו יש מקום להתלבט אם אפשר לברך את הברכה יותר מפעם אחת. יתכן וכל פרסום של הנס יחייב בברכה חדשה.
ב. ברכת 'שעשה נסים' היא ברכת הודאה על ימי החנוכה. הזמן הנכון לברך את הברכה הוא בשעה בה האדם חווה את הנס בצורה המשמעותית ביותר.
דין דומה יש בברכת 'שהחיינו' שאנו מברכים בחגים. מקובל לברך את ברכת 'שהחיינו' בצמוד לקידוש, שכן זו העת שאנו מקדשים את היום. אך ביום הכיפורים, בו אין קידוש, אנו מברכים 'שהחיינו' בכניסת החג.
אם כך, יש לברך בשעה שהאדם מדליק. אם הוא אינו מדליק, עליו לברך בשעה שהוא רואה וחווה את פרסום הנס. לפי הבנה זו, לכאורה מי שאינו מדליק ואינו רואה יברך את הברכה על עצם היום.

נבחן את דברי הראשונים על הסוגיה:
הריטב"א מתלבט מהו סדר הברכות הנכון: האם יש לברך את שלושת ברכות ההדלקה, ולאחר מכן להדליק, או לברך את ברכת המצווה, להדליק, ולאחר מכן לברך את שתי הברכות האחרות, שכן הן שבח המחובר לפרסומי ניסא. לכאורה האפשרות הזאת מתאימה לאפשרות הראשונה שהצגנו: הברכה היא על פרסום הנס (מסופר שכך נוהגים חכמי בריסק). יש לציין שגם לפי הפסיקה המקובלת, שמברכים את שלושת הברכות לפני ההדלקה, עדיין ניתן לומר שאדם מברך 'שעשה נסים' על כך שהוא עומד לפרסם את הנס, והרואים מברכים על ראיית פרסום הנס.
הרא"ה (מובא בר"ן שם) אומר שהמדליק מברך את הברכה, ולאחר מכן הרואים, העומדים סביבו ויוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקתו, מברכים את ברכת 'שעשה נסים'. כלומר, הגמרא מדברת על הטקס הקבוע: אדם אחד מוציא ידי חובה, בברכת שלושת הברכות, ולאחר מכן הרואים הנמצאים שם ויוצאים ידי חובה בהדלקתו, יוצאים ידי חובה בהדלקה, אך לא בברכה. בדבריו מאוד ברור שהכוונה היא לאפשרות הראשונה, שהברכה מחוברת וחלה על נרות החנוכה.
רש"י (על הדף) מביא בשם רבינו יעקב שהרואה מברך את ברכת 'שעשה נסים' רק אם הוא אינו מדליק נרות חנוכה באותו לילה. הריטב"א מתלבט בדבריו: האם הכוונה היא שבהזדמנות הראשונה שהוא רואה נר חנוכה הוא מברך, גם אם יברך מאוחר יותר על הדלקתו שלו, או שכוונתו שמברך רק אם אינו מתכוון להדליק כלל. יתכן ושתי האפשרויות תלויות בצדדים שהצענו: אם יש לברך בכל יום על פרסום הנס המשמעותי ביותר שיש לאותו האדם, יש להעדיף ברכה על הדלקה על פני ברכה על ראייה. אך אם הכוונה היא שיש לברך על עצם פרסום הנס, יתכן ויברך פעמיים (אפשרות שלישית היא שיש להקדים ולברך על הראייה, ולא לברך שנית על ההדלקה שלו עצמו).
המאירי אומר שמי שלא הדליק וגם לא עתיד להדליק צריך לברך את הברכה בלי לראות. הוא מביא שאמנם היו שחלקו עליו, אך הוא נחוש שעליהם לברך. מדבריו עולה כאפשרות השנייה: יש לברך בכל יום מימי החנוכה על הדבר הקרוב ביותר לפרסום הנס שאפשר. מצד שני, הוא גם מדגיש שאין לברך יותר מפעם אחת בכל ערב.
הצד הנגדי למאירי הוא הרמב"ם (בתשובה הנספחת להלכות חנוכה פרק ג הלכה ד), האומר שאם אדם יודע שהוא עומד לראות חנוכיות רבות, הוא מברך 'שעשה נסים פעם אחת. אך אם הוא רואה חנוכיות חדשות, עליו לברך 'שעשה נסים' מחדש. יתכן ואדם יברך את ברכת 'שעשה נסים' פעמים רבות באותו היום.
לשיטתו אכן יש כאן ברכה מיוחדת במינה. מוטל עלינו לפרסם את הנס, לנו ולסביבה שלנו, ובכל פעם שאנו רואים נרות חנוכה חדשים, עלינו לשוב ולהשתאות, לשוב להזכיר לעצמנו שאכן נס גדול היה פה. יתכן וזהו גם חלק מפרסום הנס: מטרת הדלקת הנרות היא להזכיר את הנס. רק על ידי הזכרת הנס – בברכה! – אנו מקיימים את פרסום הנס כראוי.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il