- מדורים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- מנחה וערבית
הלכות רבות בהלכות שבת ותפילה מושפעות מהאפשרות להתפלל את תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים. בכדי לענות על השאלה כראוי, נבחן פנים שונים של השאלה לפני שנגיע להלכה למעשה במצב זה. נתחיל בביאור היסודות, ועליהן נבנה את השלבים הבאים.
במשנה (פרק ד משנה א) רבי יהודה וחכמים חולקים אם שעת מנחה מסתיימת בשקיעה או בפלג המנחה (שעה ורבע זמניות לפני השקיעה). בגמרא מבואר שלפי השיטה שהתפילות תוקנו כנגד הקרבנות, תפילת המנחה תוקנה כנגד התמיד של בין הערביים. מצד הדין ניתן להקריב את התמיד של בין הערביים עד השקיעה, אך בפועל היו מסיימים את הקרבת התמיד של בין הערביים בפלג המנחה, ומכאן נובעת המחלוקת: האם ללכת לפי עיקר הדין של התמיד, או לפי המציאות של השעה בה היו מקריבים את התמיד של בין הערביים.
התמיד של בין הערביים הוא העבודה האחרונה ביום (למעט קרבן הפסח, שיש לו דין מיוחד), שכן דרשו חז"ל "והקריב עליה חלבי השלמים" – "על" התמידים, כלומר, ביניהם, היו עושים את כל יתר עבודות המקדש. תפילת הערב היא כנגד הקרבת אברים ופדרים שלא נשרפו כראוי במשך היום. עקרונית היו שורפים אותם בלילה, אך למעשה היו מתחילים מיד בסיום יום העבודה, כלומר, מיד אחרי הקרבת התמיד של בין הערביים.
מחלוקת חכמים ורבי יהודה אודות סוף זמן מנחה ממשיכה למחלוקת אודות תחילת זמן תפילת ערבית – לפי רבי יהודה יש להתפלל לפי המציאות, שהיו מקריבים את התמיד של בין הערביים עד פלג המנחה, ותפילת ערבית ניתן להתפלל מרגע סיום יום העבודה, בו היו מתחילים לשרוף את האברים והפדרים. ואילו לפי חכמים יש להתפלל תפילת מנחה לפני השקיעה, שכן באותה עת עדיין אפשר להקריב את התמיד של בין הערביים, וניתן להתפלל תפילת ערבית רק אחרי צאת הכוכבים.
חמדת השבת (40)
הרב בצלאל דניאל
37 - חמדת השבת: ברכת 'שעשה נסים לאבותינו'
38 - חמדת השבת: תפילת הערב אין לה קבע
39 - חמדת השבת: קריאת שמע של ערבית מבעוד יום
טען עוד
בשבועות הקרובים נעמוד על משמעות תפילת ערבית של שבת ביום ששי וערבית של מוצאי שבת בשבת עצמה. על פניו יש שתי בעיות שונות בתפילת ערבית של צאת שבת בשבת עצמה:
א. אם כעת עדיין לא מוצאי שבת, איך אפשר להתפלל ערבית של מוצאי שבת? לכאורה ניתן לענות שלפי רבי יהודה תפילת ערבית היא באמת לא "של מוצאי שבת", אלא היא כנגד האברים ופדרים של שבת. אמנם בשבת היו ממתינים עם האברים והפדרים עד צאת שבת, אך מבחינת דיני המקדש לא הייתה מניעה להקריב אותם החל מפלג המנחה, לכן אם הדבר אינו כרוך בחילול שבת, ניתן להתפלל ערבית של צאת שבת בשבת עצמה.
ב. האם אפשר וראוי להתפלל תפילה של חול בשבת עצמה? זו שאלה שונה. השאלה הראשונה עוסקת בשאלה אם היום מוגדר לפי התפילה שמתפללים באותה עת. השאלה השנייה אומרת שגם אם היום אינו מוגדר על פי התפילות, אך יש תפילות המתאימות לשבת ויש תפילות המתאימות לימות החול.
נברר את הדברים הללו בשבועות הקרובים. אך ראשית נברר את משמעות "דעבד כמר עבד".
א. הרמב"ם אומר ש"לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה" (תפילה ג ד). מלשונו משמע שיש כאן קולא ביחס לתפילת ערבית – גם כך זו תפילה שלא חייבים בה, אלא עם ישראל קיבל על עצמו. הנח להם שיתפללו אותה לקראת ערב, גם אם נכון יותר להתפלל אותה אחרי צאת הכוכבים. מדבריו לכאורה עולה שגם אם מתפלל מנחה וגם ערבית אחרי פלג המנחה, באותו היום, יצא ידי חובה, שכן אין לדקדק בזמן תפילת ערבית.
ב. בשיטה מקובצת (ברכות ט ע"א) אומר שלא מתרגשים מכך שיש זמן בו ניתן להתפלל גם מנחה וגם ערבית, משתי סיבות: א. זמני התפילה הם דרבנן. לכאורה יש כאן אמירה דומה וכללית יותר מהאמירה של הרמב"ם – בתקנה דרבנן שכזאת לא מקפידים על הזמנים המדויקים עד כדי כך 1 . ב. אנשים שונים מתייחסים להגדרה של 'ערב' בצורות שונות. יש מי שהולך לישון מוקדם ויש מי שהולך לישון מאוחר. במסגרת הסביר, אדם רשאי להחליט אם מבחינתו כעת הוא 'צהריים' או 'ערב'. גם מדבריו לכאורה עולה שאדם אחד יכול להתפלל מנחה וערבית באותה מסגרת זמן שאחרי פלג המנחה.
ג. לפי הרא"ש אין הכרעה הלכתית ברורה בין חכמים ורבי יהודה. אך אדם צריך להחליט אם הוא הולך לפי חכמים או לפי רבי יהודה, הוא אינו יכול לפסוח על שני הסעיפים ולבחור לנהוג פעמים כך ופעמים כך (ברם בדיעבד נראה שמסכים שיוצאים ידי חובה באופן זה).
ד. תר"י והמאירי אומרים שחכמים ורבי יהודה חולקים על הגדרת היום והלילה. כלומר, לשניהם ברור שזמן תפילת המנחה הוא ביום, וזמן תפילת ערבית היא בלילה. הם חולקים מהי ההגדרה ההלכתית של "יום" ו"לילה". ממילא, לא יתכן שאדם יתפלל את תפילת היום אחרי שכבר התפלל את תפילת הלילה, שכן כבר קבע שכעת לילה. יתרה מכך, אם אדם התפלל מנחה אחרי פלג המנחה, על כרחנו שמתייחס לשעה זו כ"יום", וממילא אינו מסוגל להתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, שכן עד אז עדיין יהיה "יום".
יש לציין שהרא"ש דוחה את הדברים, על פי מה שביארנו לעיל: הרא"ש סובר שרבי יהודה מעולם לא התכוון להגדיר את היום והלילה. ברור לכל שהלילה מתחיל מצאת הכוכבים (או השקיעה. אך אנו מתעלמים מבעיה זו לעת עתה). רבי יהודה סובר שניתן להתפלל את תפילת ערבית לפני השקיעה מפני שזו שעת הקטרת האברים והפדרים. אין זה אומר שבאותה עת כבר הלילה.
מתוך הדברים עולה מחלוקת מעניינת: האם האפשרות להתפלל ערבית לפני השקיעה מבוססת על מחלוקת בהגדרת 'יום' ו'לילה' על פי ההלכה, או שהיא מבוססת על סדר העבודה במקדש. אם נחדד את הדברים לפי הראשונים השונים שלמדנו:
א. הרמב"ם אינו מתייחס מפורשות ליום ולילה. מלשונו משמע שלקראת ערב ניתן להתפלל מפני שאין הקפדה שערבית תהיה בלילה דווקא, אך תפילת ערבית אינה אינדיקציה לכך שכבר הגיע הלילה.
ב. בשיטה מקובצת יש יותר מקום להתלבט. מצד אחד, הוא מבסס את דבריו גם על כך שיש אנשים שמתייחסים לשעות לקראת לילה כשעת שכיבה. מצד שני, הוא אינו חושב שיש בכך הגדרה אובייקטיבית הלכתית, אלא אדרבה, משאיר את זה להגדרה סובייקטיבית המתאימה לאדם באשר הוא אדם.
ג. הרא"ש מפורשות אומר שזמני התפילות של רבי יהודה מבוססות על עבודת המקדש וכלל אינן מתיימרות להקביל להגדרות היום והלילה. מבחינה עקרונית יתכן שאדם יתפלל את תפילת ערבית של שבת בערב שבת, ועדיין יהיה אצלו יום ששי. ברם בכך תתכן בעיה טכנית – שאין אפשרות לברך "מקדש השבת" אם האדם אינו מקבל על עצמו את השבת. אך במידה ויהיו השלכות אחרות, לשיטת הרא"ש ודאי שאדם יכול להתפלל את תפילת ערבית של כניסת יום חמישי, מבעוד יום, אך מכל בחינה הלכתית אחרת עדיין יהיה זה יום רביעי.
ד. תר"י והמאירי מפורשים להיפך: תפילת ערבית משמעה שכעת לילה.
להלכה: השו"ע והרמ"א פוסקים שיש לקבוע הלכה כאחד התנאים לכל ימינו, כדברי הרא"ש. הרמ"א מוסיף שבדיעבד או בשעת הדחק יוצא אם סומך על השיטה השנייה (כלומר, להתפלל מנחה לפני פלג המנחה וערבית אחרי פלג המנחה. הוא אינו מתיר להתפלל את שניהם בין פלג המנחה והשקיעה).
במקום צורך (כמו אם יש חשש שהמתפללים לא יתפללו במניין, או בכלל, אם לא יאפשרו זאת) הפוסקים מתירים לסמוך אף על הרמב"ם, ולהתפלל ערבית אחרי פלג המנחה ללא תלות בשעת תפילת מנחה.
לגבי כניסת שבת הפוסקים התירו בשופי להתפלל ערבית לפני השקיעה, גם למי שאינו נוהג כך בדרך כלל. מצאנו בפוסקים שני טעמים לכך:
א. בה"ג – בכדי לאפשר לאנשים להוסיף מן החול על הקודש.
ב. מגן אברהם – בערב שבת היו מקפידים לשרוף את האברים והפדרים לפני השקיעה. לכן דווקא ביום ששי מתאים להתפלל ערבית לפני השקיעה.
בשבוע הבא בעזרת ה' נמשיך בבירור גדרי ומשמעות תפילת ערבית מבעוד יום.
--------
1 יתכן ויש כאן אמירה עקרונית – בכדי שאנשים יבינו שיש דבר שהוא דאורייתא ויש דבר שהוא דרבנן, ורמת המחויבות אליהן שונה, אנו מקפידים ליצור הבדל ביניהם, ולהוריד את רמת הדקדוק כאשר מדובר בדין דרבנן.
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
לקום מהתחתית של התחתית
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הקשר בין ניצבים לראש השנה
בריאת העולם בפרשת לך לך
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לעלות במעלות התורה
פסקה י"ט
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א טבת תשפ"ה
מצות יבום וקנין יבום א'
שיעורי הגרי"ד סולובייצ'יק על עניני יבמות
הרב צבי יוסף רייכמן | טבת תשפ"ה
סנהדרין דף ל"ו
הרב אלי סטפנסקי | כ"ב טבת תשפ"ה
