^ 1. דיון רחב בנושא דברים שנעשים לנוי, האם הם חוצצים, ראה "אגרות משה" (ח"ג עמ' שיא סי' ס"ג, בעניין ריסין מלאכותיים).
ועיין יו"ד סי' קצח סעיף יח-כ בעניין צפורניים טבעיות. מעיקר הדין צפורן ארוכה אינה חוצצת, ואולם מנהג הנשים לקצצן לפי שאין אנו יודעים לכוון, מה נקרא "נגד הבשר", ומחשש טיט הדבוק, ועל-פי הרמ"א נהגו להחמיר בזה.
ד. ובשו"ת "אחיעזר" (ח"ג סי' לג) הקל בעניין נשים המגדלות צפורניים לנוי.
ה. ^ 2. מכיוון שקשה להסיר הדבק (עדות מומחה), הרי אם כבר היתה עם צפורניים מלאכותיות והסרתן תגרום דחיית הטבילה, כדיעבד דמי.
ו. ^ 3. הדבקתן צריכה להיעשות באופן שלא תתכוון להסירן, מכיוון שהן עשויות להישאר זמן רב (שבוע - ע"פ עדות מומחה). ומכיוון שנעשות לנוי ואינה מקפידה, אינן חוצצות. "דרכי טהרה" סי' קסב.
ז. ^ 4. "דרכי טהרה" סי' קסב.
ח. ^ 5. יו"ד סי' קצח סעיף יז (ורא"ש שם), מכיוון שאינן מקפידות והן רגילות בכך, ועשאוהו במתכוון, אינו חוצץ. ועיין "אגרות משה" (יו"ד ח"ג עמ' שיא סי' סב) המאריך בדין מקפיד.
ט. ^ 6. בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ו סי' פט) יש מחמירים משום חציצת בית-הסתרים, וכן כיון שאינו עשוי לנוי, ודרכה להסירן בכל לילה, אף בדיעבד חוצץ (ונראה שהבין, שהעדשה חוצצת לגמרי משום שאינה מאפשרת ביאת מים, ואולם לאחר בירור עם מומחה התברר שיש ביאת מים בין העדשה לעין).
י. ^ 7. יו"ד סי' קצח סעיפים לח-לט, "שעורי שבט הלוי" (סי' קצח), שו"ת "שבט הלוי" (ח"ב סי' צד) יש מחמירים משום שבזמן הטבילה היא מעצימה עיניה ביותר כדי שלא יבואו מים בעיניה וישטפו את העדשה, ובהעצימה עיניה ביותר לא מהני, ואולם בדיעבד, כשלנה עם בעלה, יש להקל. ה"אגרות משה" (יו"ד ח"א עמ' קנז סי' צו) מחדש דין בחציצת בית-הסתרים שדבר שאינו דבוק, אף שהוא מונע כניסת מים, אינו חוצץ, ועל-פי זה הוא מתיר בדיעבד בטבילה עם עדשות (וייתכן שלא התיחס לעניין "מעצימה עיניה ביותר").
יא. ^ 8. ה"אגרות משה" (יו"ד ח"א עמ' קנז סי' צו) מחדש דין בחציצת בית-הסתרים שדבר שאינו דבוק, אף שהוא מונע כניסת מים, אינו חוצץ, ועל-פי דבריו יש להתיר, מכיוון שלא התיר במפורש בנדון דידן התרנו זאת בדיעבד "אם לנה".
יב.
יג.
יד.