בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • דרכי הגאולה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אסתר בת רחל

undefined
5 דק' קריאה
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה...", סיים נחמיה את החזרה האחרונה לקראת קריאת הפטרת בר המצוה שלו, וקולו הנעים והחזק הדהד ברחבי הבית. הוא עצם לרגע את עיניו וראה בעיני רוחו את התגשמות הנבואה.
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?


מדרגות שמעל הטבע
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ו'עטרת נחמיה' ת"א
בשנת תק"א, לפני כ- 207 שנים, התחילה הגאולה האחרונה, שאין אחריה יותר גלויות (כך קבע הגאון מוילנא, כמובא בספר'קול התור'). בשנת תקל"ב ניסה הגאון מווילנא להגיע בעצמו לארץ ישראל, ולא אסתעייא מילתא. בשנת תקל"ז- שלח הגאון כ- 70 נפש לארץ כדי להתחיל בקיבוץ גלויות וכן עלו ארצה גם כ- 300 מתלמידי הבעל שם טוב.
בספר 'קול התור' - יש מתווה מדויק של המשך תהליך הגאולה: הגאולה מתחילה "במידת הדין", כנאמר (תהילים ט"ז, ו'): "חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי". תהיה התעוררות מלמטה כמו שהיה בימי כורש. עקבות משיח ילוו בהפרעות ומכשולים, אבל מכל צרה יוצאת ישועה, כנאמר (בירמיה ל', ז'): "...ועת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע". את הארץ יקנו כמו בימי עזרא ונחמיה, אך יהיה גם צורך לכבוש אותה במלחמה כמו בימי יהושע, אבל בחמלת ד' עלינו - תהיה זו מלחמה מחולקת לחלקים, ועלינו ללחום בכל עוזנו, ולהתגבר במעשים ובתיקונם עד השלמת הגאולה.
כל התהליך הזה מתגשם ממש בשלמות. התקדמנו התקדמות עצומה, ותוך כדי חבלי לידה קשים, במלחמות ובאסונות ובשואה הנוראה, זכינו להארת פנים של חזרת המלכות לישראל, כיבוש והתנחלות בחלק גדול מהארץ, וריבוי עצום של לימוד תורה וקיומה. הכול מתוך התמודדויות רוחניות וגשמיות קשות, ואנו בטוחים שהמשך ההתקדמות תבוא בקרוב ממש.
המהר"ל מפראג (נתיב הייסורין) מסביר את המושג "ייסורין של אהבה" - "כאשר האדם הוא צדיק, וראוי אל מעלה עליונה, אבל מצד הגוף יש בו צד מה שאינו ראוי לאותה מעלה... הקב"ה מביא עליו ייסורין ממרקים הנפש...". וכפי שהגדיר זאת מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (צמח צבי, ל"ח): "כך דרכה של תורה ועבודת ד' - הזדמנות, מניעות ועיכובים - מחזקת את הרוח, ומגבירה את השאיפה הפנימית...".
אף במסכת ברכות (ה') אומר רשב"י: "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא".
והסביר מרן הרב (עין איה שם), שיש מעלות שאפשר להשיגן באופן טבעי, ואז משיגים אותם לא על ידי ייסורים. אבל כשרוצים להשיג מעלות שלמעלה מן הטבע - אין כוחות הגוף הטבעיים מוכנים לזה, כי אם על ידי ייסורים. וכמו שביאר הרמב"ם (יסודי התורה ז', ב') - שכאשר הנביא מתנבא "איבריו מזדעזעים, וכוח הגוף כושל... ותישאר הדעה פנויה להבין מה שתראה", כי הנבואה היא מעלה עליונה מחוץ לטבע, ואין הגוף מקבלה כי אם על ידי ייסורים.
וממשיך הרב שם ואומר, שהאדם מורכב משכל, גוף ונפש. בשלושת הכוחות הללו הוא רוכש מעלות טבעיות, אבל הקב"ה הכין את ישראל בשלושת המרכיבים הללו להתרומם מעל חוקי הטבע. מצד השכל - נתן להם את התורה לרומם את שכלם מעל לטבע. מצד הגוף - ארץ ישראל ארץ גופנית, אבל יש בה כוח קדושה סגולי למעלה מהטבע, ועולם הבא - בו הנפש זוכה למעלה העליונה מעל לטבע, ולכן כולם על ידי ייסורים.
לסיכום: בגאולה האחרונה צומחת ישועה מכל צרה. אצל האדם הפרטי תפקיד הייסורים הוא להשתחרר מהשעבוד הגופני ולהתעלות למעלות הרוחניות, על ידי התעוררות ושאיפה להתקדמות בעקבות הייסורים. וכן בעם ישראל - הייסורים מעוררים לשאיפת הגאולה, שהיא בעצם מצב של "מעל לטבע", וכוללת עליה אדירה בקניין תורה, בקניין הארץ ובקניין עולם הבא, וקניין שבא על ידי ייסורים הוא הקניין הנצחי מעל למגבלות הטבעיות והפרטיות.



בשביל להרוויח עוד משהו
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
מעלת הגאולה היא ב'אתערותא דלתתא' (=התעוררות מלמטה), כלומר - בלי מאמץ עד דרגה של מסירות נפש, זו לא גאולה. יכולה להיות תוצאה של גאולה, אבל הבסיס לגאולה הוא בנפש, בנשמה ובעשיית האדם, לכן המאמץ הוא הוא הבסיס גאולה .
זו הסיבה, שבתהליך הגאולה שהחל עוד בגירוש ספרד, מכל 'מצוקה' או 'צרה' (בלשון ההמון), שהייתה לעם ישראל במאות השנים הללו, הרי כשישראל התאמצו להיגאל התהפכה ה'צרה' ל'אוצר'. וזה כל המעלה של הגאולה, שישראל עושים את הגאולה.
זהו המסר אותו ביקש הגאון מווילנה להעביר לתלמידיו, בלמדו אותם את הפסוקים והמסרים שהראו לו בחלום בעת שעשה עליית נשמה - "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" ו - "אל תירא עבדי יעקב, מכל צרה תצמח ישועה גדולה".
ואכן, אם נעקוב אחרי כל שאירע לישראל בשנות הגאולה האחרונה, נראה שמכל צרה צמחה ישועה:
מהמצוקה של מלחמת העולם הראשונה צמחה הצהרת בלפור, מפרעות תרפ"ט צמח הגוף העברי הלוחם, מהשביתה הגדולה של הערבים בשנות תרצ"ו-תרצ"ז נכבשו מקומות העבודה, והעבודה העברית הפכה לגורם המרכזי במשק, מהשואה צמחה התקומה - מדינת ישראל 'ראשית צמיחת גאולתנו', מהמצוקה שלפני מלחמת ששת הימים נוצרה אחדות כל קהילות ישראל בעולם והישועות הגדולות של ששת הימים, ממצוקת מלחמת יום כיפור צמח 'גוש אמונים' ומהמצוקה הגדולה של החומריות צומחת והולכת תנועת התשובה הגדולה.
הכלל הגדול הוא - "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". הסיבוכים הגדולים של תהליך הגאולה מגלים את הכוחות העצומים שיש באומה, כוחות שיובילו לתחיית העולם כולו, שהרי הגאולה איננה רק בשביל עם ישראל אלא היא גאולת העולם כולו .
ולסיום - העיקר שנזכור את הכלל היסודי, שהמאמין לא שופט את העולם בעיני בשר, אלא יודע וזוכר תמיד ש"ישועת ה' כהרף עין", וכאשר אנו עושים את אשר ביכולתנו עד קצה גבול היכולת, השכינה מברכת אותנו בניסים ונפלאות ישועות ונחמות.

מגאולה חלומית לגאולה השלמה
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת גן
השאלה מניחה אפשרות של גאולה ללא סיבוכים. גאולה ללא סיבוכים זוהי הגאולה, כפי שהיא מופיעה בחלום . בחלום - הגאולה מופיעה כדבר פשוט. הכול הולך, הכול מצליח, אין שום עיכוב, עם ישראל מכובד בין העמים, והיהודים מתקבצים לארץ ישראל. במידה ויש מלחמות, עם ישראל מנצח בהם ונוצר מצב שאין רצון להלחם בישראל. התורה חוזרת ללומדיה, הסנהדרין ללשכת הגזית ובית המקדש למקומו.
זהו משיח ללא חבלי משיח, אבל זהו החלום של המשיח ולא משיח ממשי. ההתעקשות להיצמד לחלום זוהי התודעה הגלותית. תודעה שמעדיפה חלום מושלם על פני מציאות חלקית. המוכנות להתעורר מהחלום ולקום ולפעול בתוך מציאות חסרה ודוויה זהו המעבר מתודעה של גלות לתודעה של גאולה. זהו המעבר מרעיון בוסרי של גאולה לרעיון בשל.
לעיתים, ישנם אנשים שרעיון הגאולה עבר אצלם הבשלה חלקית. במצב זה האדם והציבור מוכנים לעכל את הרעיון שיש קשיים בדרך, אבל רק קשיים שמשתלבים בתוך תוכנית ערוכה וצפויה מראש. מבחינתם, לקשיים יש תפקיד בתוך ההצגה הגדולה והם אמורים להופיע בדיוק בזמן המיועד להם ולבצע את תפקידם באופן מדויק כפי המתוכנן להם מראש. אצל אנשים אלו, כאשר מגיעים סיבוכים לא צפויים ולא מתואמים לתוכנית - יש ייאוש, תסכול ואובדן דרך.
ממילא, המציאות האמיתית של הגאולה, הכוללת סיבוכים לא צפויים, מכריחה אותנו להגיע להבשלה מלאה, כך שנהיה מוכנים להכיר במציאות הגאולה, שלא בנויה לפי בהתאם לדרך שאנחנו במחשבתנו עיצבנו לה .
בכך גנוזה זווית הבנה נוספת למושג 'תשובה', דהיינו לשוב מן הדרך בה חשבנו ללכת ולהכיר בכך שצריך ללכת בדרך חדשה ואחרת.
השאלה האמיתית אותה עלינו לשאול היא לא - מהי התוכנית שהקדוש ברוך הוא מתכנן בתהליך הגאולה, (כאשר אז אנו עלולים לשקוע כל הזמן במאמצים ליישב את המציאות עם התוכנית האלוקית), אלא עלינו לשאול - מה אנו צריכים לעשות בכל מצב שאנו נקלעים אליו. כך זוכה האדם להיות שותף מלא בתהליך הגאולה. זוהי שלמות הגאולה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
    הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
  • הרב ינון גרוסברג
    הרב ינון גרוסברג
  • הרב אורי שרקי
    הרב אורי שרקי
  • הרב משה ברלינר
    הרב משה ברלינר
  • הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
    הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
  • הרב שמואל אליהו
    הרב שמואל אליהו
  • הרה"ג חיים שטיינר
    הרה"ג חיים שטיינר
  • הרב חיים כץ
    הרב חיים כץ
  • הרה"ג דוב ליאור
    הרה"ג דוב ליאור
    undefined
    נוסחי תפילה

    ברכות השחר - עדות המזרח

    הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
    undefined
    כשרות

    מה מברכים על חלות מתוקות?

    הרב משה כץ | אלול תשע"ה
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    בהעלותך

    מדוע נענשה מרים?

    הרב יוסף צבי רימון | סיון התשע"ה
    undefined
    אמונת עיתך

    מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א

    באדיבות מכון התורה והארץ

    הלכות טבילה מאת מכון פוע"ה. כותבי המאמר הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטין.

    רבנים שונים | תשע"ד
    undefined
    והגדת לבנך

    שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    בהעלותך

    בהעלותך את הנרות

    מתוך 'קול צופייך' גיליון 403

    חז"ל אומרים שהמנורה היתה מורידה שפע של חכמה, ושפע של בינה ותורה לעם ישראל. ואמר הקב"ה לאהרון הכהן: כשאתה מדליק את המנורה אתה מוריד שפע חכמה, שפע טהרה, לעם ישראל וזו החשיבות והמעלה.

    הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | סיוון תשס"ז
    undefined
    ענינו של ראש השנה

    קידוש החודש וראש השנה

    ראש השנה נקבע מן התורה ליום אחד, מדוע אם כן בימינו הוא יומיים? כיצד נקבע ראש חודש? קביעת החגים נעשית על פי ראש חודש; דין ברכת שהחיינו ביום השני של ראש השנה.

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
    undefined
    בלק

    ברכת בלעם - ברכה או קללה?

    כל כך חשובה נבואתו של בלעם על עם ישראל עד שרצו חכמים לקבוע אותה בקראית שמע; מדוע הפכו כל הברכות לקללות חוץ מ"מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל"? כיצד השפיעה הנבואה על בלעם? מדוע ייחדו את נושא ברכת בלעם בתורת משה?

    הרב דוד דב לבנון | תשס"ג
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
    undefined
    הלכות הצומות הקלים

    הלכות ועניינים בצום עשרה בטבת

    מדיני הצום: אכילה ושתייה לפני עלות השחר. שטיפת הפה וצחצוח שיניים. מיהו חולה הפטור מן הצום?. דיני מעוברת ומניקה: האם יולדת שחדלה להניק חייבת בתענית? ילדים בתענית: האם מצווה לחנכם לצום חלק מהצום?

    הרב אליעזר מלמד | טבת, תשס"ג
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il