ש"כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא מִיחָה - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. (יכול למחות) בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ (ולא מיחה) - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. (יכול למחות) בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ - נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ".

"מֵעוֹלָם לֹא יָצְתָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה, חוּץ מִדְבַר זֶה, דִּכְתִיב, (יחזקאל ט) "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, עֲבוֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַםִ, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת" וְגוֹ'.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, לֵךְ וּרְשׁוֹם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּיו שֶׁל דְּיוֹ - שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּיו שֶׁל דָּם - כְּדֵי שֶׁיִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתָּנוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? אָמַר לָהּ, הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים? אָמְרָה לְפָנָיו (מידת הדין): רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיָה בְיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי שֶׁאִם יִמְּחוּ בָהֶם, לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לָהֶם מִי גָּלוּי?"

"וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (שם) "זָקֵן, בָּחוּר, וּבְתוּלָה וְטַף, וְנָשִׁים, תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּיו אַל תִּגַּשׁוּ, וּמְמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ". וּכְתִיב: "וַיָחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת". תָּנֵי רַב יוֹסֵף, אַל תִּקְרִי "מִמִּקְדָּשִׁי", אֶלָּא "מִמְּקוּדָשַׁי" - אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו".