בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ברכת החמה
קטגוריה משנית
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אסטרונומיה וזמנים בהלכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מסעוד בן רזלה

undefined
4 דק' קריאה 9 דק' צפיה
לשון הבן איש חי פרשת עקב:
הרואה חמה בתקופתה והוא מן כ"ח שנה לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד' וכשרואה אותה ביום בבוקר מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, מפני שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית, וזמן הברכה בשם ומלכות הוא עד שלש שעות זמניות, ואם עברו ג' שעות זמניות יברך בלי שם ומלכות עד חצות היום וכמ"ש הגאון ח"ס ז"ל א"ח סי' נ"ו, ואע"ג דיש דס"ל לברך בשם ומלכות עד חצי היום הא קי"ל סב"ל, ויזהר לברך במקום שרואה גלגל החמה ולא סגי ברואה אור זריחתה בלבד וכמ"ש מחב"ר רכ"ט סק"ד, ברכה זו מצוה לברך אותה בקיבוץ עם משום ברוב עם הדרת מלך וכמ,ש האחרונים ז"ל, ואם היה ענן לא יברך עד שיעבור הענן, ואם לא עבר הענן מעליה יברך בלי שם ומלכות ואע"ג דאיכא רבים דס"ל דיברך בשם ומלכות סב"ל ועיין ח"ס שם ובנו הגאון כ"ס א"ח סי' ל"ד, והנשים נסתפק בהם הגאון ח"ס אם יברכו או לאו, ועיין להגאון בנו כ"ס שם ולכך יבואו הנשים ויעמדו אצל האנשים, וכשיברך החזן לבדו בקו"ר יכוין להוציאם י"ח והנשים יכונו ג"כ לצאת י"ח בשמיעתם הברכה, וכן יכוין החזן על הסומין והם ג"כ יתכונו לצאת, והא דאין מברכים שהחיינו על מצוה זו כתב הגאון כ"ס טעם לזה עיי"ש.
קודם הברכה יעמדו הקהל והחזן במקום אחד על הגג, ותחלה יאמרו מזמור השמים מספרים כולו בניגון, ואח"כ מזמור הללו את ה' מן השמים, ואח"כ פסוקים אלו כי שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים: ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים: הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה: ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא: וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו:
ואח"כ יאמרו פרשת יום רביעי ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו' עד ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי ואח"כ יאמרו: ליקבה"ו וכו' הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זכרונם לברכה ביום זה על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחלת המחזור כ"ח שנה שלה כמו תחלת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו לתקן שורש מצות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניך כאלו כווננו במצוה הזאת כל הכונות הראויות לכוין ויהי נועם ה' אלהינו וכו' ואח"כ יאמרו כל הקהל הברכה בקול אחד בשמחה וששון, והחזן יאמר אחריהם הברכה לבדו לעצמו וירים קולו ויכוין להוציא י"ח לסומים ונשים השומעין קולו: אח"כ יאמרו מזמור הודו לה' כי טוב כל"ח כולו עד הודו לאל השמים בניגון יפה, ואח"כ אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך וכו' עד וחיות הקודש, אח"כ עלינו לשבח לאדון הכל וכו' עד יהיה ה' אחד ושמו אחד, ואח"כ פיוט אדון עולם אשר מלך וכו':
ואח"כ יאמרו בקשה זו יהר"מ ה' או"א כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכינו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתיך ותזכינו לראות פני משיחיך ויתקיים בימינו מקרא שכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא ויהי נועם וכו' יהיו לרצון וכו', ואח"כ רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו' ואח"כ קדיש על ישראל:
ואנכי הצעיר המחבר אזכיר חסדי השי"ת אשר זכני בחסדו בשנה זו שנת התרנ"ז ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת קודש בקיבוץ קקהל רב שעלינו על הגג של בית הכנסת הגדולה ועשינו בעזה"י כאשר כתבנו למעלה, וגם נשים רבים נקבצו שם וברכתי אני בקו"ר וכוונתי להוציא י"ח לנשים ולסומין כאשר ביארנו לעיל בס"ד, ואחר כל הסדר הנז' אמרו הקהל קדיש על ישראל, ועמדתי ודרשתי בעזה"י בענין המצוה דבר בעתו מה טוב, השי"ת יזכינו ברחמיו וחסדיו לברך ברכת החמה בירושלים תוב"ב, אשר תזדמן בשנת תפר"ה ליצירה בחודש ניסן שבו תפרה ותרבה הישועה והברכה והטובה לנו, ולכל ישראל ולארץ הקדושה, יראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל משיח צדקינו במהרה בימינו אכי"ר:

מהלכות הברכה
א. זמן הברכה- כשרואים כל גוף השמש מעל האופן (4 דקות אחרי הנץ), וכשיש הרים יש לחכות שיראה כל השמש- וזמנה עד סוף 3 שעות ובשעת הצורך עד הצהריים.
ב. נוהגים לברך בצבור, בתוספת שירות ותשבחות משום ברוב עם הדרת מלך". אבל יחיד יכול גם לברך אותה. נוהגים להתפלל מוקדם (ותיקין) ולברך אותה בגמר התפילה.
ג. סומא אינו מברך, מי שהוא אבל מברך, ילדים מברכים, נשים פטורות אבל י"א שיכולות לברך.
ד. מברכים בשם ובמלכות: ברוך... עושה מעשה בראשית- ואין מברכים שהחינו.

הברכה במנהגי ישראל
עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה ברוב עם. כך הוא מנהג יהדות אשכנז בארץ ישראל: בערב מכריזים להשכים בבוקר לתפילת הותיקין ולברכת החמה, ושמשים מעוררים את הקהל להשכמה. מיד אחר התפילה בלחש, קודם חזרת הש"ץ, יוצאים למקומות שרואים משם את החמה כדי לברך את הברכה.
נהוג שכאשר ברכת החמה חלה בערב חג הפסח, י"ד בניסן (וכן יהיה השנה ה'תשס"ט בעז"ה), מקהילים את הציבור לאמירת הברכה (היות ובציבור עדיף מביחיד), אך לא עושים עצרות גדולות לעניין, היות שהזמן עד לביעור החמץ הינו קצר ודחוק, והציבור עלול להיכשל באיסור חמץ.
כאשר חלה ברכת החמה ביום טוב (כמו למשל בשנת ה'תתפ"א), שאמורה לחול ברכת החמה ביום השביעי של חג הפסח) - מברכים גם ביום טוב, ואף אז ראוי לעשות זאת ברוב עם.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il