תולדותיהם של צדיקים

הרב הנעדר

בפרק המבוא המיוחד שיצא לציון 120 שנה להוצאת 'הלוח לארץ ישראל' נעדר באורח פלא שמו של הרב קוק זצ"ל, אף שהיה דמות משפיעה ביותר על מייסד הלוח

דברים לזכרו של הראי"ה קוק

פתיחה לשיעור א'; עמל התורה של הרב ומעלת עמל התורה; חשיבות ההתבוננות העמוקה במעלת ישראל; יראה ואמונה; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

דברים לזכרו של הראי"ה קוק

חושבים שסדר הדברים הרגיל שיש מלחמה ויש שלום, אך באמת המצב האידיאלי הוא כילוי הרע ביחד עם מדרגת המקדש; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

דברים לזכרו של הראי"ה קוק

הרב חרל"פ אומר שהרב חי תמיד את מקדשו הפנימי, וראה בראייה אחדותית את הכל כך אפילו אהבה למשפחה צריכה לבוא מתוך אהבת הכלל; מתוך אזכרת הראי"ה קוק בישיבת בית אל

רבי יהושע מקוטנא על הר הבית

כשפטירת הרב הראשי הייתה הכותרת הראשית בעיתון 'הארץ'

לעומת מה שרגילים לחשוב כאילו היה הראי"ה מקובל על כלל החילוניים בגלל אהבת ישראל העצומה שלו, המציאות הייתה שונה. מיקום דברי ההספד, המשקל שלהם, ובמיוחד ההספד ב'דבר' מלמדים על המורכבות של היחס אליו מצד חוגי הפועלים אשר היו הגורם הדומיננטי ביותר ביישוב באותה עת

להשיב את הראי"ה קוק אל פנימיותו

נטייתו הטבעית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לפנימיות התורה והנסתר, היא שהפכה אותו להיות דורש בחוזקה וללא הרף לשיבת ציון. דווקא מתוך הטלטלה של מלחמת חרבות ברזל, צומחת ועולה דרישה חדשה בבתי המדרש של דור הגאולה: לחבר את דבריו הנגלים אל פנימיותה של תורה

זכרונות ממרן הרב אברהם שפירא זצ"ל