כתבות בנושא העמק דבר על הפרשה
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
סדרות בנושא בנושא העמק דבר על הפרשה
העמק דבר פרשת ויקהל - פקודי
הרב חיים כץ | כ"ב אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת כי תשא
הרב חיים כץ | ט"ז אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת תרומה חלק ב'
הרב חיים כץ | ב' אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת תרומה חלק א'
הרב חיים כץ | א' אדר תשפ"ג
שיעורים בנושא העמק דבר על הפרשה
העמק דבר פרשת ויקהל - פקודי
חידושו של הנצי"ב שבצלאל התחיל כל מלאכה ע"ד למוסרה לאחרים. (ואין בכך בעיה של "המתחיל במצווה אומרים לו גמור) חידושו של הנצי"ב שבמחשבה כיצד לעשות הצטיין בצלאל ובעשייה בצלאל ואהליאב היו שווים. באור המילים הבאות: "חכמת לב", עשי כל מלאכה", "וחשבי מחשבות". באורו של הנצי"ב למילים "חכם לב". באור המילים "לכל אשר ציווה ה' ". "אשר נתן ה' חכמה בלבו" לפי באור המילים "חכם לב" שואל הנצי"ב כיצד הקב"ה נתן חכמה בליבם הרי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"? תירוץ הנצי"ב לשאלה. " ויצו משה ויעבירו קול ...איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה.... ויכלא העם מהביא" שואל הנצי"ב מדוע התורה השתמשה בתחילה בלשון מלאכה ובסוך בלשון הבאה? באורו של הנצי"ב ללימוד הגמרא מן הפסוק הנ"ל את מלאכת הוצאה. והסברת פשט הפסוק שהפסוק מחולק ל2 חלקים 1- שמשה רבנו ציווה את האומנים שלא יעשו עוד מלאכה ע"ש כוונת קדושה. 2- וממילא "ויכלא העם מהביא".
הרב חיים כץ | כ"ב אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת כי תשא
דברי הגאון שהלוחות השניות נכבדות מן הלוחות הראשונות. חידושו של הנצי"ב ש"בזכות" חטא העגל עמ"י זכה לקבל את כח הפלפול, וזה מה שהחזיק את בני ישראל בגלותם. ישובו של הנצי"ב לסתירה בחן הפסוק שלנו לבין פסוק כ"ז שאצלנו משמע שהקב"ה כתב על הלוחות, ואילו בפס' כ"ז נאמר "כתב לך" משמע שמשה כתב. דימויו של הנצי"ב את ההבדל בין הלוחות להבדל שבין התלמוד הבבלי ל"ירושלמי". חידושו של הנצי"ב שהשנויים שנכתבו בלוחות השניות, אלמלא ניתנו לוחות שניות היו באים לבנ"י בקבלה דרך משה רבנו.
הרב חיים כץ | ט"ז אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת תרומה חלק ב'
באורו של הנצי"ב לסיבת השינוי מדוע בארון ובמזבח החיצון מוזכרת הבאת הבדים ואילו בשולחן ובמזבח החיצון לא מוזכר. חידושו של הנצי"ב שהבדים צריכים להיות בולטים מ2 צידי הארון בצורה שווה. מדוע כתוב "ועשית שניים כרובים זהב" לכאורה היה צריך לכתוב ועשית כרובים זהב? שני בעלי אומנות עשו את הכרובים כל כרוב בקצה 1 של הכפורת.( במרחק של 3 אצבעות מן הכפורת). הכרובים סוככים על הכפורת לרמז שהקב"ה וישראל מסתכלים ומגינים על התורה.
הרב חיים כץ | ב' אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת תרומה חלק א'
באורו של הנצי"ב היכן היה מונח זר הזהב שהיה מסביב לארון. יציקת טבעות הארון הייתה לשם הארון, מחלוקת הרמב"ן ורש"י היכן היו מונחות הטבעות, קושיות הנצי"ב על הרמב"ן. מחלוקת רש"י ורמב"ן מול ה"אבן עזרא" כמה טבעות היו לארון , באורו של הנצי"ב ע"פ הפשט שהיו 4 טבעות בשליש העליון לשאת את הארון ועוד 4 טבעות למעלה יותר לכבוד. ובאורו של הנצ"יב לפי דברי חז"ל שהיו רק4 טבעות.
הרב חיים כץ | א' אדר תשפ"ג
העמק דבר פרשת משפטים
באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.
הרב חיים כץ | כ"ה שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת יתרו חלק ב'
יתרו מייעץ למשה רבנו למנות דיינים ואפילו אם אינם ת"ח, באור המילים "אנשי חייל" , "יראי אלוהים", (דווקא אם הם מהמון העם), "אנשי אמת" ו"שנאי בצע". חידושו של הנצי"ב שמשה ימנה רק "שרי אלפים" וידאג שהם ימנו כ"א את השרים שמתחתיהם. מעצת יתרו יצאו 3 דברים שיש בהם תועלת. חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו לא הקשיב ליתרו באופן המלא ל עצתו אלא רק בחלקו, ובעסק הדיינים מינה מתלמידיו ,ובדק רק אם הם "אנשי חייל" כי כל שאר המעלות מכיוון שהם תלמידי משה רבנו אין צורך לבדוק. מהו סיבת השינוי שבעצת יתרו כתוב "הדבר הגדול" ובביצוע כתוב "הדבר הקשה"? חידושו של הנצי"ב שבמקרה שהדיינים הלכו לשאול את פיו הודיע להם מה הדין והם פסקו בעצמם.
הרב חיים כץ | י"ח שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת יתרו חלק א'
"ויהי ממחרת וישב משה לשפוט העם" באורו של הנצי"ב לשאלה ממחרת איזה ארוע הפרשה מתרחשת, ע"פ דרך הפשט. יתרו שואל את משה רבנו 2 שאלות 1מדוע אינו מושיב עמו עוזרים לעזרו? 2 מדוע "כל העם ניצב עליך" הרי לא כולם באים בעקבות סכסוך? תשובת משה רבנו שיש לו 3 תפקידים: 1- לבקש שיתפלל בעבורם על חוליהם. 2 - דיין. 3- מלמד תורה (ולכן כולם עומדים). חידושו של הנצי"ב שגם מצוות שמובנות ע"פ השכל האנושי יש בם פרטים שאינם אלא חוקים. תשובת יתרו כתגובה לדברי משה רבנו שהצורה שבה מתנהלים הדברים כעת פוגעת גם בדברים שרק משה רבנו יכול לעשות לבדו, ולכן הוא צריך למנות עוזרים לדברים שאין הכרח שמשה יעשם,(דיין) ובדברים שרק משה רבנו יכול לעשותם יתרו הוסיף לו עומס. (שלא רק יהא שליח מרבש"ע לעמ"י ללמדם תורה ,אלא גם יעביר את בקשות עמ"י לקב"ה, ובלימוד תורה ילמדם גם דרך ארץ ולא רק את מצוות ה')
הרב חיים כץ | י"ז שבט תשפ"ג
