כתבות בנושא הרהורים מתוך משבר
איך נזכור את גוש קטיף?
אנו מחפשים רק לזכור את העבר או שעלינו להפוך את הזיכרון לכוח שיפעל ויחיה מחדש את הגוש?
גוש מאמינים
לכבוד יום גוש קטיף שחל מחר שואלים על נושא האמונה בגוש קטיף. רבים מתושבי הגוש לא ארזו את חפציהם, לא התארגנו ולא חיפשו חלופות האם נהגו נכון? הרב אריאל בתשובה בנושא.
מחצתי ואני ארפא
האם תפילותינו היו לשווא? מה בין תשעה באב לגירוש? על אמונה ועל תפילה.
לבירור דרכנו
אחרי חורבן גוש קטיף והמאבק בעמונה, מהי הדרך הטובה ביותר לנצח במאבק? עד כמה ניתן באמת לשנות בפועל? האם יש במאבק מימד של חילול ה'? איך קורה שיש פערים גדולים כל כך בדעות של תלמידי הרצי"ה?
סדרות בנושא הרהורים מתוך משבר
סדרה בנושא הרהורים מתוך משבר
התרוממות, נפילה ומורכבות
על מה אבדה הארץ? התרוממות הציבור הדתי והתרוממות כל העם; יש שנאה עם סיבה; מהו היחס למרגלים? לאהוב את הצדדים הטובים ולשנוא את הצדדים הרעים; מורכבות - זה המבחן! העוסק במצווה פטור מן המצווה? עקרונות וזקיפות קומה; תורה, עם וארץ שלמים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' אב התשס"ו

אמירת 'היה לא תהיה'
כיצד להתייחס לאמירת גדולים וצדיקים 'היה לא תהיה'? בדרך כלל, הקב"ה מקיים מה שהצדיק גוזר. אבל יש מהלכים שבאים מהמחשבה הפנימית ביותר על המציאות, ממקום עליון שבו אפילו לצדיק אין יכולת השפעה; מי שהשתדל באופן מקסימלי לפני הגירוש - יצא שלם מבחינה נפשית ורוחנית, כי הוא יודע שמה שהתרחש לא התרחש בגלל מיעוט השתדלותו.
הרב ש. יוסף וייצן | אב תשס"ה

השליחות לכלל האומה
החורבן לא קרה בגלל המתיישבים, אלא למרות צדקותם - כדי לגאול את כלל האומה. מלבד המשמעות שיש לשליחות עבור כלל האומה, אלו הם גם חיים באיכות אחרת ב) אנו חשים בדידות. ניתוח עמדתם של חלקי האומה (שומרי המצוות ואלו שאינם) ביחס לגירוש, והדרכים לדבר אל ליבם.
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה

ניתוח שלבי הגאולה
האם החרבת הישובים היא נסיגה בגאולה, או שניתן לראות בו ירידה לצורך עליה? משלים רבים עוזרים לנו להבין את תהליך הגאולה; ניתן לראות כיצד מכל צרה באה ישועה, כדברי הגר"א י) ניתוח שלבי תהליך הגאולה בדורות האחרונים, ובדורינו - תקופת המעבר בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד.
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה

הבנת סימני הגאולה
כיצד הגיע עם ישראל למצב שבו הוא מוכן להחריב ישובים? העמקה בהבנת סימני דור הגאולה המנויים במסכת סנהדרין, בירור אמירתה של התרבות המערבית ויחסינו אליה; כשם שבנוגע לקודש איננו סומכים בעינים עצומות על המדינה, כך גם ביחס למימוש ערכי הציונות. נמשיך להיות שותפים, אולם בשותפות מוגבלת.
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה

היחס למדינת ישראל
ניתוח התהליך העובר על התנועה הציונית החילונית, ויחסינו אליה. מלחמת תרבות לנו, על החיים ועל המוות, אך ביסודה היא לא מלחמה עם רשעים אלא עם אנשים מסובכים הגוררים את האומה למעשים נוראיים; כיצד יש לומר תפילה לשלום המדינה לאחר הגירוש? ביאור הדעות השונות בנושא. יש מקום להחלטה כללית לגבי הנוסח, אך לא ראוי שכל מקום ישנה לפי הבנתו.
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה

סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
בארץ ישראל ההנהגה האלוקית היא הנהגה גלויה של שכר ועונש. אם כן, האם החורבן מהווה הסתר פנים, האם טעינו בדרכנו? כיצד ניתן להבין את החורבן אחרי 30 שנות הארת פנים? הקב"ה מנהיג את העולם בשתי הנהגות, "הנהגת שכר ועונש" ו"הנהגת היחוד". לפני הגאולה, ההנהגה הבולטת היא "הנהגת היחוד". ברור שכל התפילות פעלו ויפעלו, אולם לפעמים זה יקרה בדרכים נסתרות מאיתנו.
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה

מבט לעתיד
בתקופת המאבק היו דרכים שונות, אולם כולם לשם שמים נתכוונו. אחד הרווחים שהרווחנו הוא היכולת לגבש הנהגה מוסכמת; האם היה מקום לריקוד עם החיילים המפנים, או לקרוא לצוי פיוס? בשאלת סירוב הפקודה ניטעו השורשים של ציונות אמונית שאינה משתלבת בתמימותה עם כל הנעשה במדינה; אנחנו חייבים לתעל את כל הכוחות שהתגלו במאבק לכיוון של בניה והשקעה באומה. העם לא ימשך לתנועה שתהיה מלאת כעסים ופנים נזופות. עלינו ללמוד את שפת האומה ולהבין את פחדיה; האם יש מקום לשאוף למהפכה שלטונית? האם להמשיך לשרת בצבא?
הרב ש. יוסף וייצן | תשס"ה
