אחת המצוות הבולטות של פורים היא שתיית היין, וכמו שאומרת הגמרא "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ישנן דעות רבות בנוגע לרמת החיוב בדיוק, וכן פרטי דינים שונים, אך אנו נעסוק בדין אחד - שתיית יין לנשים.

אמנם, בדרך כלל נשים לא מצוות במצוות עשה שהזמן גרמן, אך הגמרא במגילה כותבת שבקריאת המגילה הן חייבות, כי גם הן היו באותו הנס. אמנם נחלקו הראשונים האם נשים יכולות להוציא גברים ידי חובה בקריאת המגילה, אך בכל מקרה הן חייבות בקריאת המגילה ובשאר מצוות היום. עם זאת, מטעמי צניעות אין לאישה לשתות הרבה יין ולהשתכר. הרב דב ליאור כתב שבפוסקים לא הוזכר דין השתייה ביחס לנשים, ונשים שרוצות לשתות יכולות לשתות כוס אחת, משום שזה השיעור שמוזכר בגמרא במסכת כתובות ככמות היין הראויה לאשה. הרב אליעזר מלמד נקט בניסוח קצת שונה, וכתב שגם לנשים יש מצווה להרבות קצת בשתיית יין אלא שמוטל עליהן להיזהר שלא להשתכר, כי השכרות היא גנאי במיוחד לנשים.

הרב ש. י. וייצן נשאל האם במידה ונשים עושות לעצמן מסיבה הן יכולות לשתות, באופן שלא תהיה בעיה של צניעות בפני גברים. תשובת הרב הייתה שאין לעשות כך, ושני טעמים בדבר: ראשית, הסיבה לשתיית היין בפורים היא כדי לצאת מהמגבלות והגבולות שהעולם הזה מציב בפנינו, ולנשים יש פחות צורך בסוג כזה של עבודה. נשים מסתדרות טוב יותר בעולם, הן עדינות יותר ולגברים יש יצר הרע חזק והכבלים של העולם הזה פועלים עליהם יותר. מכיוון שכך, נשים יכולות להגיע למצב הרצוי מעצם אווירת החג ובדרכים אחרות, ואין צורך בשתיית היין. זהו הטעם הראשון, אך יותר מכך - סוג עבודה שכזה לא מתאים לנשים, בפריצת הגבולות יש משהו גס וכוחני, ברצון להגיע אל מה שמעבר להישג היד הרגיל. דבר כזה לא מתאים לנשים והוא פוגע בעדינות שלהן, נתאר לעצמנו אישה שמקיאה לשם ההמחשה. אמנם התקלות הללו פוגעות גם בגברים, אך אצל גברים ההפסד קטן, וההישג המבוקש משמעותי יותר.

הרב המשיך והעיר שלצערנו נוצר טשטוש ובלבול, לפעמים כבר לא רואים הבדל בין אנשים לנשים ולכן השאלות האלו מתעוררות. אם נחזור לטבע הראשוני שלנו השאלות האלו לא יעלו, מעצמנו היינו מרגישים איך אפילו לרגע אחד לא מתאים שאשה תאבד את השליטה ואת העדינות שלה. זה לא קשור לשאלה האם מישהו רואה אותה או לא, זה משהו באשה עצמה.

בית המדרש

ויקרא את שמם אדם

הרה"ג יעקב אריאל | כסלו תשס"ב

מבנה המשפחה המודרנית (מקוצר)

השינויים הכלכליים והחברתיים שהתחוללו בעולם בדורות האחרונים לא פסחו על המבנה המשפחתי. שינויים אלו מחייבים גם התייחסות הלכתית.

הרה"ג יעקב אריאל | סיון תשס"ב

מבנה המשפחה המודרנית (מורחב)

הרה"ג יעקב אריאל | סיון תשס"ב