פרק הזמן שבו נהוג לא לשמוע שירים הוא ממוצאי שביעי של פסח ועד ל"ג בעומר, וגם באסרו חג של פסח ובראש חודש אייר אין לשמוע שירים.
בנוגע ליום העצמאות, הרב ש. י. וייצן כתב שמותר לשמוח ולשמוע שירים - ויש מצווה להודות לקב"ה ולקרוא את ההלל ביום הזה.

הרב יעקב אריאל בתשובה תמציתית נתן כלל. רק שמיעת שירי ריקודים, כגון שירי חתונות אסורים, שירים אחרים מותרים. בתשובה נוספת הרב הבהיר שלדעת ערוך השולחן אין הבדל בין שיר ווקאלי לשיר אינסטרומנטלי, אלא רק בין שירי ריקוד שאסורים ובין שירים אחרים.
יותר מזה, גם לשואלת ששאלה האם מותר לה ללכת להופעה של חברה שלה בספירת העומר כדי שלא להעליב אותה הרב אריאל השיב שאם השירים הם לא שירי ריקודים אלא שירים שקטים- מותר לה ללכת.
כך כתב גם הרב דב ליאור, שרק מוסיקה נוגה ועצובה מותרת, ושירים שמשמחים אסורים.

הרב אליעזר מלמד פירט עוד. שירים שקטים מותר לשמוע, מנהג האיסור הוא על שירים שמחים, ונראה ששירים בינוניים שאין בהם עצב מיוחד אך גם לא שמחה, אם הוא נועדו להפיג מתח ושיעמום ולא לצורך שמחה, מותר לשמוע.

אמנם, יש להעיר שיש דעות האוסרות שמיעת שירים בכלל בתקופה הזאת, וכך כתב הרב מרדכי אליהו, שיש להימנע ולא לשמוע שום שירים, אפילו לא שירי קודש.
חוץ מהאיסור לשמוע שירים יש גם איסור לרקוד, ולכן הרב יעקב אריאל השיב בנוגע לסיבוב שערים שהצעדה מותרת אך אין לרקוד.

רבני האתר נשאלו מספר פעמים האם ביום שישי בתקופת ספירת העומר מותר לשמוע שירים, והשיבו שאין הבדל בין יום שישי לשאר השבוע.

בקשר למסיבת בר מצווה בספירת העומר, הרב שלום אילוז השיב שאם חוגגים לו בדיוק ביום שבו הוא נעשה בר מצווה מותר לעשות שמחה עם כלי נגינה, אך אם עושים את המסיבה לא בתאריך המדויק לא. גם אז, אם יעשו סיום מסכת במסיבה יהיה מותר לשיר עם כלי נגינה.

הרב יוסף אפריון קיבל שאלה מאדם שרגיל לעשות ריצות ותוך כדי לשמוע שירים, הרב השיב לו שעדיף לשמוע שירים שקטים, אך לאחר שהשואל חזר וכתב ששמיעת שירים שמחים יותר עוזרת לו להתרכז ולרוץ בצורה טובה יותר - הרב כתב לו שניתן להקל ולסמוך על הדעות שמתירות.

הרב יעקב אריאל נשאל מאדם המנגן בתזמורת חתונות שהלקוחות שלו רוצים לשמוע אותם מנגנים - האם מותר להם לעשות חזרות בספירת העומר על מנת שיוכלו לבוא ולשמוע אותם אז? תשובת הרב הייתה שחזרה ואימון מותרת.

לסיום, הרב ש. י. וייצן השיב לשואלת שביקשה הסבר וחיזוק בעניין איסור שמיעת שירים בימי הספירה, ונביא את דבריו:

ימי הספירה הינם ימים שיסודם ימים שמחים ועליונים. מתאים שנביע את הימים האלו ברגשות של שמחה וקרבת ה' שעלינו.
אולם במשך הדורות בדורות רבים התברר שלא עמדנו בדרישות הגדולות שיש בימים אלו. היו ימים אלו ימים שמתו בהם תלמידי רבי עקיבא על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. במקום להכין עצמם למתן תורה הם גרמו שהתורה לא תוכל להתקיים בנו. אם היו זוכים היינו נהנים מתורתם העשירה של תלמידי רבי עקיבא. אולם לא זכינו.
כך גם בהמשך בזמן הגלות היו צרות רבות שנפלו דווקא בימים גדולים אלו. מסעות הצלב ומאורעות ת"ח-ת"ט. זהו סימן משמים שהתורה לא נמצאית בנו כפי הראוי. מידת הרחמים נהפכה לנו בימים אלו למידת הדין, משום שבימים אלו מידת הדין מתוחה אנו מדגישים עבודת ה' מתוך יראה ולא מתוך שמחה והתפרצות. במיוחד הדברים נכונים לגבי ההתעסקות שלנו בחיים הרגילים שלנו. אנו לא רוצים להסיח דעתנו מהיראה בימים אלו לכן אנו לא שוקעים בחיי הרשות ולא בשמחה יתרה. זהו הנוהג שלא לשמוע שירים שיש בהם זרימת חיים טבעית פורצת ושמחה. זאת נעשה רק לאחר חג השבועות מתוך קבלת התורה. אז נהיה בטוחים שנפנה את כוחותינו בדרך שלא מעוררת את מידת היראה עלינו.
ל"ג בעומר הוא יום של מהפך. מימים שבהם לא הצלחנו והיה מיעוט של אור בל"ג בעומר התגברנו ואור התורה שהתגלה על ידי רבי שמעון בר יוחאי מעודד אותנו וקורא לנו לחזור לצהלת החיים והכנה לימי מתן תורה מתוך אהבה ושמחה.

כל התשובות נלקחו מהקטגוריה שעוסקת במנהגי ימי הספירה באתר.

בית המדרש

מחברון ועד מרכז הרב

השוואה בין הטבח בספריית הישיבה לטבח ישיבת "חברון" בתרפ"ט, שכאשר הרב אברהם יצחק קוק שמע עליה, הוא התעלף; הספד לבנים היקרים. באדיבות ערוץ מאיר.

הרה"ג שמחה קוק זצ"ל | ז' אדר ב' תשס"ח