חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול

שמואל א, פרק י', יז-יט

תחילת השיעור הוקדש להבנת היחס בין פרשת המלך לבין בקשת המלך בספר שמואל. בשביל להבין את היחס הנכון צריך להבין שמפגש של אובייקט עם מציאויות שונות ייתן תוצאות שונות, ולכן גם מפגש של המציאות האלוקית הנצחית עם מציאות מסוימת בזמן מסויים ייבחן לפי המציאות והזמן. בהמשך השיעור התחלנו ללמוד את פרשת מעמד המלכת שאול. שמואל מכנס את העם פעם נוספת ונואם בפניו נאום נוסף. התחלנו לנסות להבין מה תוכן הנאום ומה ההבדל בינו לבין נאום שמואל בפרק ח.

פרשת המלך - סיום - בין חזון לבין מעשה

דברים יז יד-כ

לאחר שהקב"ה מצווה על בחירת המלך הוא מטיל עליו כמה הגבלות ומצווה עליו מצווה לכתוב ספר תורה. דרך התבוננות בהגבלות ובמצווה ניתן ללמוד על המלכות הרצויה על פי התורה. לאחר שסיימנו את ההתבוננות בפרשת המלך, ערכנו השוואה בין בקשת המלך הרצויה בתורה לבין מינוי המלך בספר שמואל וראינו את הפערים.

עיון בפרשת המלך - המשך

דברים יז יד-כ

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי הפרשייה פותחת בביאת עם ישראל לארץ ישראל. יש פה גם תוספת שמדובר אחרי שעם ישראל יירשו את הארץ ויתיישבו בה. לאחר מכן מגיעה בקשה מהעם כעם שיש לו תביעה פנימית למלך. המלך שהוא מבקש הוא "ככל העמים אשר סביבתי". התהליך שהעם עובר הוא כמו התבגרות של ילד שרוצה לקבל את העצמאות מההורים, ולעשות את מה שליבו חפץ. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. בעקבות בקשת העם נוצרת מצווה למנות מלך. המשך הפסוק מהווה סתירה. מצד אחד "אשר יבחר ה' א-להיך בו" ומצד שני רואים שהעם ממנה את המלך, שהרי ה' מגביל את בחירת העם ליהודי, משמע שהעם בוחר. אפשר לראות תופעה דומה בבחירת ירושלים. ההסבר הוא שה' סומך את ידו על בחירת העם.

פתיחה לשנת תשפ"ד ופרשת המלך

השנה בעז"ה נמשיך בפרקי שאול, כהקדמה לשנה הרב עסק בדרכי הלימוד בלימוד התנ"ך. בנוסף, כהקדמה לנושא המלוכה שנעסוק בו הרבה השנה, התחלנו ל ללמוד את פרשת מלך המופיעה בתורה.

שיעור סיכום לשנת תשפ"ג

השיעור הוקדש לשאלות ותשובות על דרך הלימוד. איך ניתן לדעת האם מכוונים לפשוטו של מקרא? מה היחס בין דרך הלימוד של הרב לדרך הלימוד של הראשונים? האם דרך הלימוד מתאימה רק ללימוד שמואל או גם ללימוד ספרים אחרים בתנ"ך ומחוצה לו?

מפגש שאול ודודו והמלכת שאול

שמואל א', י, יג-כ

אחרי ששאול חוזר מהתנבאותו מתרחש מפגש מעניין עם דודו. הדוד שואל את שאול ונערו "אן הלכתם". נראה כי שאלת הדוד אינה שאלת תם אלא באה על רקע התנבאותו ובואו אל הבמה. שאול מתחמק ולא מספר על המלכתו. הסיפור מראה לנו את צניעותו של שאול, והמדרש משבח את המידה הזו. אחרי שקורה כל מה שקרה לשאול, שמואל מכנס את עם ישראל וממליך את שאול. האופן שבו שמואל בוחר בשאול, על ידי גורל, מייצג את המימד הא-לוהי בבחירתו, שאליו שואף שמואל.

סיפור האותות - המשך

שמואל פרק י', ז - יב

אחרי ששמואל מודיע לשאול על האותות שיקרו לו הוא מצווה אותו לרדת לגלגל ולחכות לו, ובכך מעמיד אותו בנסיון האם ישמע בקול הנביא. מהי מטרת המבחן? אפשר לומר ששמואל נסוג מרצונו למלך, ואפשר לומר שכחלק מההמלכה נצרך גם הבוחן. בהמשך, מסופר על התממשות האותות וניתן לזהות כמה הבדלים בין הציווי למה שקרה בפועל. ההבדלים מראים ששאול היה בפועל יותר קשור לעם. כששאול מתנבא העם מביע כלפיו ביקורת שמלמדת על יחסם כלפי הנבואה.

סיפור האותות

שמואל א' - פרק י'

כחלק מתהליך המלכת שאול, שמואל מעביר את שאול תהליך שבסופו הוא יתנבא. התהליך הזה הוא תוספת של שאול על פי תפיסתו שהמלך צריך להיות מנהיג רוחני. את התהליך ניתן לראות בשורה של דיוקים בהבדלים בין שלושת המפגשים ששמואל מייעד לשאול.

היחס למלוכה על פי שמואל הנביא

שמואל א' - סיכום פרק ט

כבר מתחילת תהליך בקשת המלך אנחנו רואים שיחס שמואל לבקשת העם למלך מסויג מאד. כפי שראינו, ה' כביכול מתווך בין שמואל לבקשת העם למלך עד שבסוף שאול מוצא חן בעיני שמואל. התהליך הבוסרי של בקשת המלך יוצר מלכות לא בשלה שהיחס בינה ובין הנבואה עדיין לא שלם. לאורך מלכות שאול ניתן לראות שעדיין המנהיגות לא עברה לגמרי לשאול, וחלקה נותר עדיין ביד שמואל.

יחסי שמואל ושאול

שמואל א' ט, כב-כז

עסקנו במתח בין דרישתו של שמואל ששאול "יעלה" אליו לבין רצונו של שאול "לרדת" אל העם. המתח מתבטא בשני עניינים: האם שאול אוכל מזבח העםאו מהמנה ששמואל שמר לו? מקום המלכת שאול - על הגג או ברחוב?

המפגש בין שאול לשמואל

שמואל א, ח, יח-כא

המפגש: אי הכרת שאול את שמואל, ותיקון הריחוק שביניהם על ידי שמואל. מנהיגותם של שמואל ושאול מול זו של דוד: בשיעורים הקודמים ראינו ששמואל ושאול מחשיבים את שלמותו האישית של המנהיג, ואילו דוד את רצון העם. בפרקנו הדבר מתבטא גם בהחשבת השבט והמשפחה ממנה מגיע המלך.

מפגש שאול ושמואל

שמואל א' פרק ט יד-יז

בהמשך לשיעור הקודם, ראינו מדרש על מפגש שאול והנערות. המשכנו לדייק בפסוקים וראינו את התזמון המשולש המפתיע: בדיוק כאשר שאל ונערו נכנסים לעיר, שמואל יוצא לקראתם, כדי לעלות יחד איתם לבמה. המשכנו וקראנו שיום לפני כן ה' הודיע לשמואל על הגעת שאול, ודייקנו מלשון הנבואה איך ה' "משכנע" את שמואל להסכים למלוכה.

מפגש שאול והנערות

שמואל א', פרק ט

(הערה: בנוגע לשאלת ההתערבות הא-לוהית, המקרא מתאר לנו בתיאורים שונים את היחס בין מעשי ה' למעשי האדם - לפעמים הנהגת ה' יותר נוכחת ולפעמים פחות) ככלל ניתן לומר שבמקרא, נשים מסמלות את הפנימיות של המציאות. אצלנו בפסוקים רמוז שהנערות יודעות ומבינות ששאול מיועד לגדולה: הן פונות אליו בלשון יחיד - "הנה לפניך", והרי בדרך כלל במקרא הקטן יושב לפני הגדול. כנראה הייתה תכונה בעיר והרבה אנשים ידעו שעומד להתרחש אירוע גדול - "זבח לעם". אולי הנערות הבינו שהאירוע המתוכנן קשור להמלכת המלך המתוכננת (שמואל ודאי ידע שזה העניין שהרי ה' הודיע לו יום קודם), וכשראו את שאול ה"גבוה מכל העם" קישרו בינו ובין האירוע.

הלך לבקש אתונות ומצא מלוכה - המשך

שמואל א', ט, א-ח

בתחילת השיעור המשכנו לדייק בפסוקים. התמקדנו בעיקר בהבדל בין "רואה", "נביא", ו"איש האלוקים". בהמשך שמנו לב להקבלה מעניינת בין מסע החיפוש אחר האתונות לבין תהליך בקשת המלך שראינו לעיל: שאול מקביל לזקני העם, נערו מקביל לעמי הארץ, והתחנות במסע מקבילות לשלבים שונים בתהליך.

הלך לבקש אתונות ומצא מלוכה

שמואל א', ט, א-ח

שמואל א', ט, א-ח

מי אתם, שאול ודוד?

שמואל א': ט, א-ב; יז, יב-טו

בשיעור הזה ערכנו השוואה בין פסוקי ההיכרות עם שאול ובין פסוקי ההיכרות עם דוד. דמותו של שאול היא דמות יותר מחוברת לשורשיה, גבורה והתעלות מהווים מרכיב דומיננטי באישיותו. הבחירה בו היא בזכות עצמו, אין טוב ממנו. לעומתו, אצל דוד יותר משנוכח הקשר לשורשים, נוכח הקשר לסביבה, לאחים, למקום הגידול ואפילו לשָאוּל השונה ממנו. הוא יותר מבטא את מידת המלכות, ש"אין לה מעצמה כלום", אלא כמו מנצח שיודע לתת מקום לכל הכוחות ולהנהיג אותם יחד.

מי אתה, שאול?

שמואל א'- ח', כ"ב - ט',ב'

סיכום המהלך הקודם: אמנם ה' מצווה את שמואל להמליך מלך, אך שמואל משלח את העם ומשאיר אותנו בעמימות לגבי המשך פעולתו. לאחר מכן הפסוקים עורכים היכרות עם דמותו של שאול. לכל אורך התנ"ך, אפשר ללמוד הרבה מהאופן שבו המקרא מציג בפנינו את הדמויות. הפסוק פותח בשושלתו של שאול, ששה דורות לאחור; פירוש הדבר שייחוסו של שאול מהווה עבורו חלק משמעותי בזהותו. נקודה נוספת היא היותו של שאול "בחור וטוב" וגבוה, מה שמסמל את היותו ראוי למלוכה.

זקנים כהוגן שאלו, עמי הארץ קלקלו

שמואל א' פרק ח'

אחרי ששמואל מתנגד לבקשת המלך, העם עונים לשמואל בחוצפה ומבהירים לו שהם דבקים ברצונם למלך. אם נדייק בפסוקים נשים לב לניגוד ברור בין תשובת העם לבין הבקשה הראשונה. חז"ל מסבירים שהמבקשים בהתחלה היו הזקנים ששאלו כהוגן, ואילו כאן המבקשים הם עמי הארץ. אם נדייק בפסוקים אכן נוכל לראות שהזקנים נעתרים להתנגדות שמואל והולכים, ומי שנשאר הם עמי הארץ. אמנם בקשת עמי הארץ קרובה יותר למתואר בתורה אבל היא נאמרה בחוצפה כלפי שמואל וזה מהווה מעין זלזול בקונספציה הקודמת.

משפט המלך

שמואל א' פרק ח' פסוקים ט' - י"ט

שמואל מנסה להניא את העם מלבחור מלך. הפסוקים של משפט המלך אמנם נועדו להפחיד את העם, אבל אפשר ללמוד מהם גם את הגדרת תפקיד המלוכה.

פרשת המלך - בין חזון למעשה

שמואל א' פרק ח', דברים פרק י"ז

יש הבדלים מהותיים בין תיאור בקשת המלך בתורה לבין בקשת המלך בספר שמואל. ההסבר לכך הוא שבעוד שבתורה מתואר תהליך היסטורי של התבגרות העם ושינוי תפיסת מושג המנהיגות, משליח של ה' לשליח של העם, ואז בקשת המלך רצויה והופכת למצווה (כפי שראינו בשיעור הקודם) - אצלנו בקשת המלך נובעת מאילוץ, בלי שהושלם תהליך ההתבגרות. אפשר לדייק זאת מהשינויים שבין הפרשיות.