לקראת פסח - איך אפשר להרגיש שאנחנו יצאנו ממצרים

הגדת עולת ראי"ה

הגיע זמן הגאולה

אחרי המעשים נמשכים הלבבות

כך נזכור את יציאתנו לחירות על ידי מצוות מייגעות כהכנה לחג הפסח

בין יציאת מצרים שבפסח ליציאת מצרים שבכל יום

מה היחס וההבדל בין מצות זכירת יציאת מצרים בליל הסדר לזכירה שבכל יום? הרבה חילוקים בעניין , אלא שיש חילוק עמוק בין העמקת האמונה של ליל הסדר ע"י סיפור לבין הזכירה בעלמא שבכל יום.

יציאת מצרים - גאולת הגוף והנפש

הזכרת יציאת מצרים בכל יום היא מצווה המיועדת לעשות רצון ה' בעולם, ובליל הסדר כל המעשים של ההגדה ההם קיום המצוה. בלילה הייתה גאולה מצד הגוף אך ביום הייתה גאולה בנפש.

הגאולה השלמה

אנחנו חיים בזמן הגאולה האחרונה, אך כמו במצרים, עלינו להשלים את השחרור הפיזי על ידי החירות הרוחנית. באדיבות העיתון בשבע

מצוות הסיפור ביציאת מצרים

פסחים קט"ז

פסחים קט"ז

גאולה בחיפזון או 'קימעא קימעא'?

לא רק בפסח, בתקופות רבות בתולדות האומה הגיעה הגאולה במהירות.

מזכירין יציאת מצרים בלילות

מתוך יום העיון לקראת פסח בישיבת בית אל, תשע"א

מצוות זכירת יציאת מצרים ועניין גאולת מצרים במהלך כל השנה, יום ולילה.

נחש הממלכתיות.

הרהורים על חירות לאומית בחג בו יצאנו לחירות עולם.

אכילת המצה בליל הסדר

לחם עוני - הסבר המהר"ל (גבורות ה' פרק נא), ועוד עניינים על אכילת המצה בליל הסדר.

יציאת מצרים זוהי רק ההתחלה

חג הפסח היא יום העצמאות הקדום של עם ישראל, כאשר בני ישראל יוצאים מעבדות לחירות. מה באה לציין ספירת העומר בהקשר זה?

שמירת מצוות בא"י

לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". מהו בעבור זה? המשך חכמה מסביר שהכוונה היא בעבור זה שנשמור את המצוות גם בהגיענו לארץ ישראל.

להשתתף ביציאת מצרים

ההגדה מלמדת אותנו שאפילו אם כולנו חכמים ונבונים, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. מדוע חשוב להדגיש זאת?

הזכות להיכנס לארץ ישראל

אנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה; מדוע איננו שותים כוס כנגד הלשון החמישית: וגאלתי?!

ליל הסדר - ליל ההפכים

אנו שואלים ארבע שאלות ב"מה נשתנה"; אם נתבונן בהן, אפשר לראות שהן נחלקות לשתי קבוצות: האחת שני דברים המתארים דרך חירות ושני דברים שאנו מבטאים דרך עבדות; התמיהה היא מדוע אנחנו עושים בליל הסדר דבר והיפוכו?!

סיפור יציאת מצרים כ"הקהל" משפחתי

פרק כה

מבוא א. אפילו כולנו חכמים ב. לראות ולהיראות ג. פרשת "ארמי אובד אבי" ד. מתחיל בגנות ומסיים בשבח ה. לספר ולהודיע ו. מתחיל באבות או בשעבוד מצרים

כל ישראל ערבים זה לזה

אנו אומרים בהגדה: השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין; השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל"; מדוע אנו, החיים כבני חורין בארץ ישראל אומרים את הקטע הזה? במה הוא משמעותי עבורנו?

האור שמעבר לחלון

תהליכים רבים מתחוללים בעולם ובמציאות, אך האדם השרוי בתוך עצמו איננו מסוגל להבחין בקיומם. הדוחק העכשווי של הגלות אינו מאפשר לו להבחין בתהליכים הגדולים. לעתים יש צורך להניח למה שקורה בתוך הבית ולגשת אל החלון. שם מתבררת נקודת המבט כלפי חוץ, שם הוא רואה את האור הגדול.