האם מותר ללבוש בגד שעטנז שלא לשם הנאה מהבגד?
יש בדין זה מחלוקת וקושיות וסתירות, את כולן ניתן להסביר ביסוד אחד מבריק, אבל הוא אליבא דאביי ואנו פוסקים כרבאץ
לכן אנו נדרשים לבאר מהו בעצם דין אינו מתכוון, ומתוך כך מתיישב הכל.
אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה - במי ש'ממית' את העצמיות שלו, לא מתייחס לעצמו כלל, אלא מבין שהתורה היא החיים.
זהו סודם של מלאכי השרת, ששליחותם היא מהותם, ואת הסוד הזה גילו ישראל ב"נעשה ונשמע".
מתוך כך ניתן להבין את המעשה בצדוקי וברבא, שלמד ולא שם לב לכך שנפצע, וכן את סיפורו המופלא של התקרבותו של ר' אליעזר בן הורקנוס.
ישנן שלוש שיטות בראשונים מה מועילה לר' מאיר אמירת 'מעכשיו' כשמקנים דבר שלא בא לעולם:
שיטת התוס' שמעשה הקניין נעשה עכשיו והחלות נעשית לאחר זמן, שיטת הרמב"ן שה'מעכשיו' מגדיר את הקניין והכל נעשה עכשיו, ושיטת הרשב"א שדרושה ביאור.
הרב נושא ונותן בביאור שיטת הרשב"א, ומחדד את ההבדלים והנפק"מ בין שלוש השיטות.
"שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת", יכולה לומר ברי לי. הרמב"ם אומר שכך גם בחד וחד, והרמב"ן אומר שלאו כלום הוא.
בשביל להבין את מחלוקתם, מעמיק הרב בשיטת הרמב"ם בכוחם של עדים מוכחשים, ומשם לעד אחד בהכחשה.
כשעדים מוכחשים, אין הכוונה שמבחינתנו אין עדות, אלא שיש שתי עדויות שאנו צריכים לקבל את שתיהן, ואנו בפרדוקס. המחלוקת היא האם אותו הדבר גם בעד אחד.
האם עד אחד נאמן ביחס לממון כשאין מוחזק? שיעור זה דן בשיטת המהרי"ק בנושא, בקושיות שהקשו האחרונים על דבריו ובישוב שיטת המהרי"ק, וזאת לאור גדר נאמנותו של עד אחד בכלל – בירור המציאות או קביעת ההלכה למעשה.
הסבר בדברי התוס' מדוע חוששים לקידושי גוי כיוון שסובר כר"ע
ובקושיית המהרש"ל שא"כ אין הקידושין תופסים; הסבר בדודכתיה דקביעה - שני סוגי רוב: א.המברר ב.שאינו מברר, והנ"מ ביניהם.
נחלקו הראשונים במשמעות אמירת המילה 'מעכשיו' בקניין בדבר שלא בא לעולם, ונחלקו אמוראים במשמעות אמירת 'מעכשיו' בקניין שיחול בעוד שלשים יום. ויש להבין, כיצד יתכן שהראשונים מעלים משמעויות חדשות למילת 'מעכשיו', שהאמוראים לא התחשבו בהן? בשיעור זה מוצעות שתי תשובות לשאלה, שכל אחת מהן מהווה אבן יסוד בהבנת מהות מעשה הקניין.