הסיבה השנייה שבגללה נכשל קרח.
דרשת שמותיו של קרל ושולשלתו ע"פ המדרש.
ע"פ המדרש המילים קראי מועד באו לרמוז לנו מי היו ה250 מכובדי העידה. טענת קרל א. הבכורות כולם קדושים ומדוע הפרשתם את הלויים, ב מדוע לקחתם לעצמכם שררה?
ישנה מצווה וחובה על האדם להתפלל שיהיה טוב לחברו, ואם האדם מתפלל שיגיע טוב לחברו, לו בעצמו יהיה טוב אך אם מתפלל על חברו ההפך אז יגיע לו רע ח"ו.
אדם נענש על כך שלא התפלל שיהיה טוב לחברו.
רוב דושי הרע הנם אנשים שבוטחים בעובדה שהנם עשירים.
שמואל מתקן את חטא קורח סבו בשלושה מישורים:
א) עזות דקדושה במקום הנכון.
ב) קבלת סמכות משה ואהרן - אמת ושלום.
ג) רצון בכהונה מצד העבדות שבה ולא מצד השררה.
חידושו של הנצי"ב שכאשר קרח, דתן ואבירם, ומאתיים וחמישים איש חלקו על משה ואהרון הם אינם באים מאותה מחשבה, דתן ואבירם חיפשו את המחלוקת, קרח חיפש שררה וכבוד ומאתיים וחמשיםאיש היו אוהבי ה' באמת ורצו לעבוד את הקב"ה ע"י הקרבת הקטורת.
באורו של הנצי"ב מדוע נסמכה פרשת קרח לפרשת ציצית?
באורו של הנצי"ב לשאלה מדוע כתוב "ויקח קרח" בלשון יחיד ולא בלשון רבים?
"אל תפן אל מנחתם" - אל חלקם בקרבנות הציבור. והרי הקרבן הוא של הציבור כולו!
אך חטאם של מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת הוא בכך שראו את ההתקרבות לקב"ה כהישג אישי ולא כחלק מהציבור. כשאני לעצמי מה אני.
קרח חטא גם בזה, וגם בחוצפתו כנגד משה רבינו. אך לפעמים צריך חוצפה, ולחטאו של קרח יש תיקון - בשמואל הנביא שמורה הלכה בפני עלי רבו.
מחלוקת הלל ושמאי היא דווקא לשם שמיים ולכן אלו ואלו דברי אלוקים חיים אך בעולם כל דבר שיש לו נטיה יש צד בו שהוא שקר. האפשרות של הניגודים להיות בצורה הרמונית זה רק במציאות האלוקית.